תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך זוועה, כולו העתקה מאגה"ת) |
(הגהה מינימלית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"]] | [[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"]] | ||
'''תשובה''' היא [[מצווה]] המוטלת על מי שנכשל ב[[עבירה]], שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו [[וידוי|להתוודות]] ולבקש [[מחילה]] מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך ב[[עבודת השם]] וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא [[בעל תשובה]], ומדריגתו גבוהה מדרגת [[ | '''תשובה''' היא [[מצווה]] המוטלת על מי שנכשל ב[[עבירה]], שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו [[וידוי|להתוודות]] ולבקש [[מחילה]] מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך ב[[עבודת השם]] וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא [[בעל תשובה]], ומדריגתו גבוהה מדרגת [[צדיק]] שלא חטא. | ||
על פי [[תורת החסידות]], התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של ה[[נפש האלוקית]] לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהיתה טרם [[ירידת הנשמה בגוף|ירידתה לעולם הזה]], להיות [[דביקות|דבוקה]] ב[[קדוש ברוך הוא]]. | על פי [[תורת החסידות]], התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של ה[[נפש האלוקית]] לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהיתה טרם [[ירידת הנשמה בגוף|ירידתה לעולם הזה]], להיות [[דביקות|דבוקה]] ב[[קדוש ברוך הוא]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: '''תשובה תתאה''' היא התשובה על העבירות, ו'''תשובה עילאה''' היא השבת הנפש האלוקית לשרשה. | באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: '''תשובה תתאה''' היא התשובה על העבירות, ו'''תשובה עילאה''' היא השבת הנפש האלוקית לשרשה. | ||
== | ==תשובה תתאה ותשובה עילאה== | ||
===תשובה תתאה=== | |||
תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון. בתשובה זו מתקנים את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת [[ספירת המלכות]], [[ה' תתאה]] ל[[קליפות]], ולכן נקראת "תשובה תתאה". | |||
המינימום הנדרש לפי ה[[תורה]] בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא - כלומר, להחליט בלב שלם לעזוב את הדרך הרעה ומכאן ולהבא לנהוג רק כרצון ה', הן ב[[מצוות עשה]] והן ב[[מצוות לא תעשה]]{{הערה|אגרת התשובה פרק א'.}}. | |||
הדרך להצליח בעשיית התשובה בתשובה תתאה כך שיהיה לה קיום, היא על ידי שני דרכים: | |||
א) לעורר [[רחמים]] על ה[[נשמה]] האלוקית, על ידי ה[[התבוננות]] במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה ל[[מרירות]]. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן [[תיקון חצות]]. | |||
ב) [[ביטוש]] והשפלת ה[[גאווה]] של ה[[קליפה]], על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי [[סיגופים]] ו[[תעניות]], ואם על ידי [[חשבון נפש]] על מעשיו{{הערה|אגרת התשובה פרק ז'.}}. | |||
תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה. | |||
===תשובה עילאה=== | |||
תשובה עילאה ענינה [[דביקות]] בה' על ידי [[התבוננות]] בגדולתו. דביקות זו יכולה להיעשות הן בדביקות של ידי [[לימוד התורה]] ו[[גמילות חסדים]], והן בדביקות שב[[תפילה]]. | |||
==תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא== | |||
בגדר מצות התשובה שני ענינים{{הערה|ראה בכל זה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים.}}: | |||
א) חיוב מצד ה[[גברא]]. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו '''חיוב''' יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה. | |||
ב) חיוב מצד ה[[חפצא]]. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על '''כל אחד''' לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ב[[יום הכיפורים]]. | |||
==חרטה== | ==חרטה== | ||
גרסה מ־17:28, 17 ביוני 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תשובה היא מצווה המוטלת על מי שנכשל בעבירה, שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו להתוודות ולבקש מחילה מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך בעבודת השם וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא בעל תשובה, ומדריגתו גבוהה מדרגת צדיק שלא חטא.
על פי תורת החסידות, התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של הנפש האלוקית לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהיתה טרם ירידתה לעולם הזה, להיות דבוקה בקדוש ברוך הוא.
באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: תשובה תתאה היא התשובה על העבירות, ותשובה עילאה היא השבת הנפש האלוקית לשרשה.
תשובה תתאה ותשובה עילאה
תשובה תתאה
תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון. בתשובה זו מתקנים את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת ספירת המלכות, ה' תתאה לקליפות, ולכן נקראת "תשובה תתאה".
המינימום הנדרש לפי התורה בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא - כלומר, להחליט בלב שלם לעזוב את הדרך הרעה ומכאן ולהבא לנהוג רק כרצון ה', הן במצוות עשה והן במצוות לא תעשה[1].
הדרך להצליח בעשיית התשובה בתשובה תתאה כך שיהיה לה קיום, היא על ידי שני דרכים:
א) לעורר רחמים על הנשמה האלוקית, על ידי ההתבוננות במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה למרירות. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן תיקון חצות.
ב) ביטוש והשפלת הגאווה של הקליפה, על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי סיגופים ותעניות, ואם על ידי חשבון נפש על מעשיו[2].
תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה.
תשובה עילאה
תשובה עילאה ענינה דביקות בה' על ידי התבוננות בגדולתו. דביקות זו יכולה להיעשות הן בדביקות של ידי לימוד התורה וגמילות חסדים, והן בדביקות שבתפילה.
תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא
בגדר מצות התשובה שני ענינים[3]:
א) חיוב מצד הגברא. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו חיוב יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה.
ב) חיוב מצד החפצא. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על כל אחד לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ביום הכיפורים.
חרטה
חרטה היא רגש פנימי עמוק המביא את האדם לרגש של מרירות (ולא של עצבות). חרטה היא רגש של הכרת הטעות, הבנת הרע והחיסרון שבדרך הלא נכונה, המביא לידי החלטות טובות. חרטה שאינה מביאה לידי החלטות טובות אינו רגש תועלתי כלל; שהרי גם רשעים מלאים חרטה, אך אינם מוזרים בהם ממעשיהם. חרטה היא אחת משלושת הדברים המבוארים בהלכה כחלק מעשיית התשובה: חרטה, וידוי, וקבלה על העתיד.
בכתבי אדה"ז מופיע כי עבודת התשובה צריכה ליעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה[4]
עבודת התשובה כיום
בגמרא[5] נאמר שכלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.
כיום הרבי מסביר שמה שהגמרא אמרה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" - הרי לא רק שכלו כל הקיצין כבר מזמן הגמרא אלא שגם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי הרבי הריי"צ, וגם בשם הגאון הרגצ'ובי, שאנחה של יהודי היא תשובה עילאה, ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.
בהקשר לזה הרבי מזכיר רבות את הגמרא במסכת קידושין האומרת שבמקרה ואחד קידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור אפילו אם הוא בפועל רשע גמור היא מקודשת, שמא הוא הירהר תשובה בלבו, והרבי הסביר שמאחר שכל אחד מישראל הירהר תשובה לא פעם אחת בחייו מוכרחים אנו לומר שבני ישראל סיימו כבר את עבודת התשובה הנצרכת להבאת הגאולה.
ואף[6] שכל אחד יודע אצלו על דברים הצריכים תיקון הרי זה רק ענין פרטי ואין זה מעכב כלל את הגאולה, וזה שהגאולה עדין לא הגיעה הוא דבר שאינו מובן כלל! ולכן אם נשאר משהו לעשות זה ודאי לא עבודת התשובה אלא שליחות אחת עיקרית שהיא השער ודרכה עולים כל ענייני השליחות, והיא - קבלת פני משיח צדקנו, וכשישלימו זאת - המלך המשיח יוכל להשלים את שליחותו ולהוציא את בני ישראל מהגלות.
לקריאה נוספת
- אגרת התשובה מאת אדמו"ר הזקן.
קישורים חיצוניים
- עבודת התשובה
קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו' - התשובה בראי החסידות, יחידת לימוד בנושא התשובה בהוצאת מערכת 'מעיינותיך'
- הרבי - להתקדם
ראו גם
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |