נצחיות התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:36, 8 ביוני 2020

א. מציאות ה'
ב. אחדותו
ג. שלילת הגשמיות ממנו
ד. הקדמות
ה. היותו היחיד שראוי לעבדו
ו. הנבואה
ז. נבואת משה
ח. תורה מן השמים
ט. נצחיות התורה
י. השגחה
יא. שכר ועונש
יב. ביאת המשיח
יג. תחיית המתים

נצחיות התורה היא האמונה שהתורה שנתן ה' למשה רבינו במתן תורה תישאר נצחית, וה' לא יחליף אותה באחרת, לא יוסיף עליה ולא יגרע ממנה. אמונה זו היא חלק מי"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם.

בתורת החסידות מבוארת הסיבה לנצחיות התורה, שהיא מכיוון שהקב"ה הכניס בתורה את עצמו, לכן כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית. כמו כן מרחיבה תורת החסידות את משמעותה של נצחיות התורה בכך שלכל פרט ממנה, גם כזה שאינו יכול להתקיים היום בגשמיות (כמו סיפורי התורה, או מצוות שאינן נוהגות כיום), יש משמעות ברוחניות - כהוראה בעבודת השם שלנו.

עיקר האמונה של נצחיות התורה ומקורותיו

הרמב"ם כלל את נצחיות התורה כאחד מעיקרי האמונה^[1]. בספרו היד החזקה מרחיב ומביא את המקורות לכך:

דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת, שנאמר: את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו^[2]. ונאמר: והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת^[3]. הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם. וכן הוא אומר: חוקת עולם לדורותיכם^[4]. ונאמר: לא בשמים היא^[5], הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.

— משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ט, הלכה א

ובמקום אחר כותב:

ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן, הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.

— משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק יא, הלכה ג (עם השמטות הצנזורה)

דברי הרמב"ם אלו נוסחו גם בנוסח "אני מאמין": "זאת התורה לא תהיה מוחלפת", ובפיוט "יגדל אלוקים חי": "לא יחליף הא-ל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו".

הטעם לנצחיות התורה

רבי יוסף אלבו, בספרו העיקרים, חלק על הרמב"ם שקבע את נצחיות התורה כעיקר באמונה. לדעתו, הפסוק "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו", כוונתו לאסור עלינו - מקבלי התורה - לערוך בה שינויים, אך לא מופרך שהקב"ה נותן התורה ישנה אותה כשיעלה ברצונו. הוא משווה את התורה למזון - המשתנה בהתאם לגיל האוכל: תינוק ניזון מחלב, וכשגדל יותר ניזון מלחם, ואחר כך מבשר; וכך גם בתורה ייתכנו שינויים לפי מצב המקבלים (כפי שמצינו לפני מתן תורה, שעל אדם הראשון אסר הקב"ה לאכול בשר^[6], ולנח התיר זאת^[7])^[8].

גם לדעת העיקרים, בפועל לא תשתנה התורה - בהתאם לאמונה בנבואת משה הגדול בנביאים לפניו ואחריו, ולכן מופרך שתינתן תורה טובה יותר מזו שנתן משה. אבל עדיין הקשה על הרמב"ם שמנה את נצחיות התורה כעיקר בנפרד מנבואת משה^[9].

האברבנאל הגן על הרמב"ם, והסביר שנצחיות התורה מוכרחת בגלל נתינתה מה' שהוא נצחי, ובנתינתה ידע ה' את צרכי המקבלים בכל הזמנים, ולכן כשם שחוקי הגוף ומזונותיו הטבעיים הם נצחיים, על אחת כמה וכמה שחוקי הנפש הם נצחיים^[10].

הרבי מסביר את דברי הרמב"ם לפי ההסבר הפנימי בנצחיות התורה^[11]: מכיוון שבמתן תורה הכניס הקב"ה את עצמו בתורה^[12], לכן לא ייתכן בה שינוי, כי כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית^[13]. לפי זה מובן שאין התורה דומה לציוויים לאדם ולנח שלפני מתן תורה, שבהם לא היה החידוש שהקב"ה הכניס את עצמו בהם^[14]. ומובן גם מדוע מנה הרמב"ם את נצחיות התורה כעיקר בפני עצמו ולא כחלק מנבואת משה, כי נצחיותה היא בגלל מעלתה כתורת ה' שלמעלה מנבואה^[15].

הרבי מבאר שיש מקום לשתי הדעות - הרמב"ם והעיקרים - ומדובר בשתי דרגות שונות: מצד פנימיות הרצון של הקב"ה, לא שייך בו שום שינוי - כדעת הרמב"ם; אך מצד רצונו של הקב"ה כפי שהתלבש בחכמה, התורה היא אמצעי לתכלית מסויימת ולפיכך ייתכנו בה שינויים - כדעת העיקרים^[16].

שינויים עתידיים בתורה

במקורות חז"ל מתוארים כמה שינויים שעתידים להתרחש בתורה. רבי יוסף אלבו בספר העיקרים הביא את השינויים העתידיים כהוכחה לשיטתו - שלא מופרך שהקב"ה ישנה את התורה כשיעלה ברצונו^[17], ורבים אחרים כתבו כנגדו שלא ייתכן שינוי בתורה, ונתנו הסברים שונים לשינויים המתוארים בחז"ל שאינם סותרים לנצחיות התורה^[18].

חלק מהפירושים לחלק מהשינויים העתידיים מסבירים שמדובר בשינוי רוחני, אך קיום ההלכה המעשי ישאר. כך לדוגמא בנוגע לאיסור אכילת חזיר, עליו אמרו חז"ל ש"עתיד חזיר להטהר", יש מפרשים שמדובר בשינוי רוחני בתוכנו של החזיר, אך החזיר הגשמי יישאר אסור^[19]. גם בנוגע ללויים של ימינו, שעליהם כתב האריז"ל^[20] שלעתיד יהיו כהנים, כותב הרבי ששינוי זה יתרחש בנשמותיהם של הלויים, שנשמות אלו יוולדו לעתיד למשפחות כהנים ויהיו כהנים, אך לא יהיה שינוי בהלכה^[21]. גם בנוגע לביטול המועדים לעתיד לבוא, מבארת תורת החסידות שאינו ביטול כפשוטו חלילה, אלא שהאור האלוקי המתגלה במועדים לא יורגש ביחס לאור שיאיר לעתיד^[22].

הרבי מתייחס לחלק מהשינויים הללו וקובע שהם ייעשו לאחר דיון בבית הדין הגדול, ובזכות העומק החדש שיתגלה בתורה לעתיד, יגיעו למסקנות הלכתיות חדשות בתורה, לפי כללי פסיקת ההלכה - ולכן אין בכך סתירה לנצחיות התורה. בהתאם לכך מסביר הרבי את ההיתר לשחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן לקראת סעודת שור הבר והלוויתן^[23], ואת השינוי לעתיד בפסיקת ההלכה כדעת בית שמאי במקום בית הלל^[24]^[25].

ביטול המצוות ונצחיות התורה

ערך מורחב – מצוות בטלות לעתיד לבוא

אמרו חז"ל^[26] ש"מצוות בטלות לעתיד לבוא", אחר תחיית המתים, והתקשו רבים כיצד להתאים זאת עם נצחיות התורה.

ישנה שיטה שבמאמר זה כלל לא דיברו חז"ל על תקופה מסויימת בעתיד, אלא על הזמן שלאחר המוות, שאז פטור המת מן המצוות^[27]. לשיטה זו לא יתבטלו המצוות בעתיד ואין קושיא.

הרבי מסביר שעל אף שיתבטלו המצוות לעתיד, אין זו סתירה לנצחיותם, כי מה שיתבטל הוא רק הציווי לקיימם, אך בפועל ימשיכו בני ישראל לקיימם ללא ציווי בדרך ממילא, מצד היותם רצונו הנצחי של הקב"ה^[28].

קישורים חיצוניים

התורה לא תשתנה, באתר צעירי חב"ד

הערות שוליים

↑ פירוש המשניות הקדמה לפרק חלק, היסוד הט'.
↑ דברים יג, א.
↑ דברים כט, כח.
↑ ויקרא ג, יז. ועוד.
↑ דברים ל, יב.
↑ בראשית א, כט וברש"י.
↑ בראשית ט, יג.
↑ העיקרים, מאמר שלישי, פרק יג ואילך.
↑ שם, פרק כ.
↑ ראש אמנה, פרק י"ג.
↑ כך מגדירו הרבי בלקוטי שיחות חלק ה' ע' 240.
↑ כמאמר חז"ל "אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א).
↑ לקוטי שיחות חלק ה' שם. חלק י"ט ע' 182. חלק כ"ג ע' 33.
↑ לקוטי שיחות חלק כ"ג שם, הערה 12. וכן הוא בראש אמנה שם.
↑ לקוטי שיחות חלק י"ט שם, הערה 47.
↑ קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם", הערה 32.
↑ העיקרים, מאמר שלישי, פרק טז.
↑ ראה ראש אמנה שם. רבי יעקב בן חביב בפירושו ("הכותב") - עין יעקב ריש מסכת מגילה. תפארת ישראל למהר"ל פרק נ"ב ונ"ג.
↑ ראה בערך עתיד חזיר להטהר#פרשנות.
↑ בלקוטי תורה ושער הפסוקים ליחזקאל.
↑ לקוטי שיחות חלק ל"ד, ע' 310.
↑ ראה בערך ביטול המועדים לעתיד לבוא#בחסידות.
↑ ויקרא רבה יג, ג.
↑ כדברי האריז"ל - ראה מקדש מלך לזח"א יז, ב. הובא בלקוטי תורה קרח נד, ג.
↑ קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א סעיף ה (ספר השיחות ח"ב ע' 568) ואילך.
↑ נדה סא, ב.
↑ רשב"א, ריטב"א ור"ן נדה שם.
↑ קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם", סעיף ה.

[1] פירוש המשניות הקדמה לפרק חלק, היסוד הט'.

[2] דברים יג, א.

[3] דברים כט, כח.

[4] ויקרא ג, יז. ועוד.

[5] דברים ל, יב.

[6] בראשית א, כט וברש"י.

[7] בראשית ט, יג.

[8] העיקרים, מאמר שלישי, פרק יג ואילך.

[9] שם, פרק כ.

[10] ראש אמנה, פרק י"ג.

[11] כך מגדירו הרבי בלקוטי שיחות חלק ה' ע' 240.

[12] כמאמר חז"ל "אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א).

[13] לקוטי שיחות חלק ה' שם. חלק י"ט ע' 182. חלק כ"ג ע' 33.

[14] לקוטי שיחות חלק כ"ג שם, הערה 12. וכן הוא בראש אמנה שם.

[15] לקוטי שיחות חלק י"ט שם, הערה 47.

[16] קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם", הערה 32.

[17] העיקרים, מאמר שלישי, פרק טז.

[18] ראה ראש אמנה שם. רבי יעקב בן חביב בפירושו ("הכותב") - עין יעקב ריש מסכת מגילה. תפארת ישראל למהר"ל פרק נ"ב ונ"ג.

[19] ראה בערך עתיד חזיר להטהר#פרשנות.

[20] בלקוטי תורה ושער הפסוקים ליחזקאל.

[21] לקוטי שיחות חלק ל"ד, ע' 310.

[22] ראה בערך ביטול המועדים לעתיד לבוא#בחסידות.

[23] ויקרא רבה יג, ג.

[24] כדברי האריז"ל - ראה מקדש מלך לזח"א יז, ב. הובא בלקוטי תורה קרח נד, ג.

[25] קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א סעיף ה (ספר השיחות ח"ב ע' 568) ואילך.

[26] נדה סא, ב.

[27] רשב"א, ריטב"א ור"ן נדה שם.

[28] קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם", סעיף ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 דברי הרמב"ם אלו נוסחו גם בנוסח "[[עיקרי האמונה#נוסח "אני מאמין|אני מאמין]]": "זאת התורה לא תהיה מוחלפת", ובפיוט "[[יגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]": "לא יחליף הא-ל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו".
 ==הטעם לנצחיות התורה==
 רבי [[יוסף אלבו]], בספרו [[ספר העיקרים|העיקרים]], חלק על הרמב"ם שקבע את נצחיות התורה כעיקר באמונה. לדעתו, הפסוק "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו", כוונתו לאסור עלינו - מקבלי התורה - לערוך בה שינויים, אך לא מופרך שהקב"ה נותן התורה ישנה אותה כשיעלה ברצונו. הוא משווה את התורה למזון - המשתנה בהתאם לגיל האוכל: תינוק ניזון מ[[חלב]], וכשגדל יותר ניזון מ[[לחם]], ואחר כך מ[[בשר]]; וכך גם בתורה ייתכנו שינויים לפי מצב המקבלים (כפי שמצינו לפני מתן תורה, שעל [[אדם הראשון]] אסר הקב"ה לאכול בשר{{הערה|בראשית א, כט וברש"י.}}, ול[[נח]] התיר זאת{{הערה|בראשית ט, יג.}}){{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/c6-2.htm#1 העיקרים, מאמר שלישי, פרק יג] ואילך.}}.
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 [[הרבי]] מסביר את דברי הרמב"ם לפי ההסבר הפנימי בנצחיות התורה{{הערה|1=כך מגדירו הרבי ב[https://drive.google.com/file/d/1NoJP0Vf053vQTM_OAcYWe0OSJJZGohOk/view לקוטי שיחות חלק ה' ע' 240].}}: מכיוון שב[[מתן תורה]] הכניס הקב"ה את [[עצמות ומהות|עצמו]] בתורה{{הערה|כמאמר חז"ל "אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א).}}, לכן לא ייתכן בה שינוי, כי כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16066&st=&pgnum=195&hilite= חלק י"ט ע' 182]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=48&hilite= חלק כ"ג ע' 33].}}. לפי זה מובן שאין התורה דומה לציוויים לאדם ולנח שלפני מתן תורה, שבהם לא היה החידוש שהקב"ה הכניס את עצמו בהם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג שם, הערה 12. וכן הוא בראש אמנה שם.}}. ומובן גם מדוע מנה הרמב"ם את נצחיות התורה כעיקר בפני עצמו ולא כחלק מנבואת משה, כי נצחיותה היא בגלל מעלתה כתורת ה' שלמעלה מנבואה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט שם, הערה 47.}}.
+הרבי מבאר שיש מקום לשתי הדעות - הרמב"ם והעיקרים - ומדובר בשתי דרגות שונות: מצד פנימיות ה[[רצון]] של הקב"ה, לא שייך בו שום שינוי - כדעת הרמב"ם; אך מצד רצונו של הקב"ה כפי שהתלבש ב[[חכמה]], התורה היא אמצעי לתכלית מסויימת ולפיכך ייתכנו בה שינויים - כדעת העיקרים{{הערה|1=קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם", [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=37&hilite= הערה 32].}}.
+==שינויים עתידיים בתורה==
+במקורות [[חז"ל]] מתוארים כמה שינויים שעתידים להתרחש בתורה. רבי יוסף אלבו בספר העיקרים הביא את השינויים העתידיים כהוכחה לשיטתו - שלא מופרך שהקב"ה ישנה את התורה כשיעלה ברצונו{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/c7-2.htm#1 העיקרים, מאמר שלישי, פרק טז].}}, ורבים אחרים כתבו כנגדו שלא ייתכן שינוי בתורה, ונתנו הסברים שונים לשינויים המתוארים בחז"ל שאינם סותרים לנצחיות התורה{{הערה|1=ראה ראש אמנה שם. רבי יעקב בן חביב בפירושו ("הכותב") - [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47607&st=&pgnum=51 עין יעקב ריש מסכת מגילה]. [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/tifeeret/52-2.htm תפארת ישראל למהר"ל פרק נ"ב] ונ"ג.}}.
+חלק מהפירושים לחלק מהשינויים העתידיים מסבירים שמדובר בשינוי רוחני, אך קיום ההלכה המעשי ישאר. כך לדוגמא בנוגע לאיסור אכילת חזיר, עליו אמרו חז"ל ש"[[עתיד חזיר להטהר]]", יש מפרשים שמדובר בשינוי רוחני בתוכנו של החזיר, אך החזיר הגשמי יישאר אסור{{הערה|ראה בערך [[עתיד חזיר להטהר#פרשנות]].}}. גם בנוגע ל[[שבט לוי|לויים]] של ימינו, שעליהם כתב [[האריז"ל]]{{הערה|בלקוטי תורה ושער הפסוקים ליחזקאל.}} שלעתיד יהיו כהנים, כותב הרבי ששינוי זה יתרחש ב[[נשמה|נשמותיהם]] של הלויים, שנשמות אלו יוולדו לעתיד למשפחות כהנים ויהיו כהנים, אך לא יהיה שינוי בהלכה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/18/20/310.htm לקוטי שיחות חלק ל"ד, ע' 310].}}. גם בנוגע ל[[ביטול המועדים לעתיד לבוא]], מבארת תורת החסידות שאינו ביטול כפשוטו חלילה, אלא שהאור האלוקי המתגלה במועדים לא יורגש ביחס לאור שיאיר לעתיד{{הערה|ראה בערך [[ביטול המועדים לעתיד לבוא#בחסידות]].}}.
+הרבי מתייחס לחלק מהשינויים הללו וקובע שהם ייעשו לאחר דיון ב[[בית הדין הגדול]], ובזכות העומק החדש שיתגלה [[תורה חדשה מאתי תצא|בתורה לעתיד]], יגיעו למסקנות הלכתיות חדשות בתורה, לפי כללי פסיקת ההלכה - ולכן אין בכך סתירה לנצחיות התורה. בהתאם לכך מסביר הרבי את ההיתר ל[[שחיטה|שחיטת]] [[שור הבר]] בסנפירי ה[[לויתן]] לקראת [[סעודת שור הבר והלוויתן]]{{הערה|ויקרא רבה יג, ג.}}, ואת השינוי לעתיד בפסיקת ההלכה כדעת [[בית שמאי]] במקום [[בית הלל]]{{הערה|כדברי האריז"ל - ראה מקדש מלך לזח"א יז, ב. הובא בלקוטי תורה קרח נד, ג.}}{{הערה|1=קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א סעיף ה ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=118 ספר השיחות ח"ב ע' 568]) ואילך.}}.
+===ביטול המצוות ונצחיות התורה===
+{{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}}
+אמרו חז"ל{{הערה|נדה סא, ב.}} ש"מצוות בטלות לעתיד לבוא", אחר [[תחיית המתים]], והתקשו רבים כיצד להתאים זאת עם נצחיות התורה.
+ישנה שיטה שבמאמר זה כלל לא דיברו חז"ל על תקופה מסויימת בעתיד, אלא על הזמן שלאחר ה[[מוות]], שאז פטור המת מן המצוות{{הערה|רשב"א, ריטב"א ור"ן נדה שם.}}. לשיטה זו לא יתבטלו המצוות בעתיד ואין קושיא.
+הרבי מסביר שעל אף שיתבטלו המצוות לעתיד, אין זו סתירה לנצחיותם, כי מה שיתבטל הוא רק ה'''ציווי''' לקיימם, אך בפועל ימשיכו בני ישראל לקיימם ללא ציווי בדרך ממילא, מצד היותם רצונו הנצחי של הקב"ה{{הערה|1=קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם", [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=39 סעיף ה].}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=104&CategoryID=200&SubjectID=10 התורה לא תשתנה], באתר [[צעירי חב"ד (אתר)|צעירי חב"ד]]
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]
 [[קטגוריה:תורה]]