יצחק ידגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב ידגר נולד ב[[כ"ח טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] כבן למשפחה ירושלמית שמוצאה בעיראק להוריו אסתר וכדורי ידגר. כשהגיע לגיל הישיבה והחל לבקש ולחפש מקום ללמוד תורה, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ('הפרדס'), שם הפך לחסיד מקושר ונלהב של{{ה|רבי}}. | הרב יצחק ידגר נולד ב[[כ"ח טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] כבן למשפחה ירושלמית שמוצאה בעיראק להוריו אסתר וכדורי ידגר. כשהגיע לגיל הישיבה והחל לבקש ולחפש מקום ללמוד תורה, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ('הפרדס'), שם הפך לחסיד מקושר ונלהב של{{ה|רבי}}. | ||
לאחר נישואיו עם מרת שמחה, עבר להתגורר במושב אביטל, והצטרף יחד עם אשתו לצוות [[יצחק ידגר#מנהל בית ספר חב"ד תענך|בית הספר]] שבחבל התענכים (כאשר גב' ידגר היתה המורה הנשואה היחידה בצוות בית הספר בשנותיו הראשונות). | לאחר נישואיו עם מרת שמחה, עבר להתגורר במושב אביטל, והצטרף יחד עם אשתו לצוות [[יצחק ידגר#מנהל בית ספר חב"ד תענך|בית הספר]] שבחבל התענכים (כאשר גב' ידגר היתה המורה הנשואה היחידה בצוות בית הספר בשנותיו הראשונות). | ||
גרסה מ־00:56, 19 באפריל 2020
הרב יצחק ידגר (יליד שנת תרח"צ, 1938) הוא שליח הרבי לישובי התענכים בארץ-הקודש, מנהל את מוסדות חב"ד בישוב אביטל, ובעל השפעה רבה על תושבי האזור. במשך עשרות שנים הוא שימש כמנהל בית הספר בישוב, וקירב במסגרת עבודתו מאות אנשים לשמירת תורה ומצוות.
בהקפות ליל שמיני עצרת תשל"א התמנה על ידי הרבי ל'בעל הבית'[1] של מדינת עיראק.
תולדות חיים
הרב יצחק ידגר נולד בכ"ח טבת תרח"צ כבן למשפחה ירושלמית שמוצאה בעיראק להוריו אסתר וכדורי ידגר. כשהגיע לגיל הישיבה והחל לבקש ולחפש מקום ללמוד תורה, הגיע לישיבת תומכי תמימים לוד ('הפרדס'), שם הפך לחסיד מקושר ונלהב שלרבי.
לאחר נישואיו עם מרת שמחה, עבר להתגורר במושב אביטל, והצטרף יחד עם אשתו לצוות בית הספר שבחבל התענכים (כאשר גב' ידגר היתה המורה הנשואה היחידה בצוות בית הספר בשנותיו הראשונות).
פעילות עם העדה הכורדית
כשנתיים לאחר חתונתו, החלו לבנות את השיכון החדש בכפר חב"ד - פרוייקט שנועד בעיקר לזוגות הצעירים. הרב ידגר ואשתו חשבו לעבור להתגורר בכפר חב"ד, על-מנת להתגורר בקהילה חב"דית מסודרת, ולתת לילדיהם חינוך חסידי הולם.
לפני שניגשו לשלב המעשי, ביקשו את הסכמתו וברכתו של הרבי.
תשובתו של הרבי הייתה "בקשר להרשמה לשיכון בכפר חב"ד, הרי הוא וחבריו עושים פעולות במקום וכו', ולא יעקור דירתו לשום מקום אחר, ובפרט שהוא מבני עדתם מלפנים, ופסקה תורתנו הקדושה 'עניי עירך קודמים'" [2]. כמצווה ועומד, נשאר הרב ידגר להתגורר במושב אביטל שבחבל התענכים (על-יד העיר עפולה), מקום ריכוז גדול של בני העדה הכורדית.
הרב ידגר המשיך ללמד בבית הספר שבניהול 'רשת אהלי יוסף יצחק' (ראה לקמן), ונפשם של התלמידים נקשרה בנפשו. השפעתו בבית-הספר גדלה, השפעתו על התלמידים והוריהם חרגה הרבה מעבר לרגיל, עד שדבק בו הכינוי בפי כל תושבי האזור "המורה יצחק".
דמותו המרשימה ודיבורו הקולח, שובים במבט ראשון את כל מי שנפגש עימו. זקנו הארוך שיורד על פי מידותיו ועיניו החודרות, משווים לו דמות מרשימה בעלת הדרת פנים, ורבים נועצים עמו.
ביתו, הפך לכתובת יהודית לכל תושבי האזור, שמרגישים כלפיו רגשות חיבה והערצה. אל הבית מגיעים אנשים במשך שעות היום, להתייעץ עמו בכל תחומי החיים ולבקש את הדרכתו, כשהוא כותב יחד עמם לרבי שליט"א, ומכוון את דרכת בנתיבות היהדות.
מלבד פעולתו על תושבי האזור, הרב ידגר מנהיג את הקהילה החב"דית ואת בית הכנסת החב"די שבמרכז היישוב, הפעיל בעיקר בשבתות ובחגים.
כמו כן, הרב ידגר מוסר שיעור מידי יום שלישי בשבוע, המהווה אובן שואבת למאות יהודים מכל רחבי עמק יזרעאל, המחבבים אותו ומרגישים כלפיו הערצה רבה, ומגיעים בקביעות לשמוע את דרשותיו המעוררות.
במהלך השנים התגבשו סביבו מאות מעריצים הפזורים בכל רחבי עמק יזרעאל, ומברכים אותו בלבביות בכל פעם שנפגשים עמו, כשהוא מצידו מחזיר להם אהבה.
מנהל בית ספר חב"ד תענך
בית הספר החב"די "יד אליהו"[3] שבחבל תענך, הוקם בשנת תשח"י על-ידי הרב איצ'קה גאנזבורג כחלק ממערך בתי הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק'.
מלכתחילה, שהותו של הרב גאנזבורג ומשפחתו ביישוב היו זמניים בלבד, ומטרתו היתה רק להקים ולבסס את בית הספר, ולאחר מכן להעביר את ניהולו לידי מישהו אחר.
לאחר פטירת אביו של ר' איצ'קע בשנת תש"כ, והחוסר במנין מסודר לאמירת קדיש, הוצרך הרב גאנזבורג להעביר את ניהול בית הספר בהקדם, ולעבור להתגורר בקהילה חב"דית.
את ניהול בית הספר הוא הותיר בידיו של הרב אברהם דונין, שכעבור מספר שנים העביר את הניהול לידיו של הרב ידגר [4] שניהלו בפועל במשך 27 שנה עד שנת תשס"ד.
מתוקף תפקידו כאחראי על בית הספר, עורך הרב ידגר ביקורי בית רבים, לצורך המשך הקשר החינוכי, ורישום הילדים. בשל כך, השפעתו המרובה חורגת הרבה מעבר לגבולות המושב אביטל, ומתפרסת על פני האזור כולו.
בעל הבית של מדינת עיראק
בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
בשמיני עצרת של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.
הרב ידגר זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת עיראק.
יהפך להם לצינור ושפע לכל המצטרך
כחסיד המקושר לרבי בכל נימי נפשו, לאורך כל השנים היה הרב ידגר מדווח לרבי על פעולותיו, ומבקש את עצתו וברכתו הק' עבור היהודים שנפגש עמהם.
מטבע הדברים, הואיל ויכולות התקשורת באותם זמנים לקחה זמן ארוך, הגיעו אנשים בתלונות לרב ידגר על כך שלוקח כל-כך הרבה זמן עד שהם מקבלים תשובה לחיוב או לשלילה, ועד שהם מקבלים את ברכתו הק' של הרבי הם צריכים להמתין ריבוי זמן.
הרב ידגר העביר את תלונותיהם לרבי, וזכה לקבל מהרבי תשובה נפלאה: "יענה בשמי לכל אלו שפונים אליו, בנוסף שמעביר שמותיהם אלי, ויאמר להם שיקבלו על עצמם, מצוות וכו' ויהפך להם לצינור ושפע ברכה לכל המטרך להם"...
מאז אותו מכתב, הרב ידגר דורש ממקורביו להתחזק בקיום תורה ומצוות, ותמורת זאת מברך אותם בכוחו של הרבי ב"שפע ברכה לכל המצטרך להם".
עוד בטרם החלו חסידי חב"ד החלו להתייחס בגלוי אל הרבי כאל מלך המשיח, הרב ידגר במכתבים ובדו"חות שכותב לרבי באופן תדיר, היה מוסיף את התואר: "לכבוד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח".
משפחתו
- ר' אבשלום קיל - שליח הרבי, ורב היישוב גן נר.
- ר' אבי לוי - סופר סת"ם,מגדל העמק.
- ר' שמעון ידגר - מנהל בית ספר חב"ד בשכונת עיר גנים, ירושלים.
- ר' מרדכי ידגר - מנכ"ל תלמוד תורה חב"ד בצפת.
- ר' מנחם מענדל מאיר ידגר - קראון הייטס.
- ר' שמואל ידגר - באר שבע.
מקורביו
מאות מחסידי חב"ד ברחבי הצפון החלו את דרכם לקיום תורה ומצוות ואת הקשר שלהם עם הרבי דרך הרב ידגר, כשהוא מעורר בהם את הניצוץ היהודי, ולאחר מכן מכוון את דרכם הלאה ומפגיש אותם עם חסידי חב"ד נוספים, כשהוא עומד מהצד וממשיך לפקח ולשמור על קשר.
בין מקורביו נמנים:
- ר' משה ראובן (עפולה).
- ר' חיים נבו (אחוזת ברק).
- ר' אפרים מול (ירושלים).
- ר' ישראל כהן (עפולה).
קישורים חיצוניים
- צרור תמונות מהווי בית הספר בניהולו
- תהלוכת הטרקטורים המסורתית בתענך לכבוד ל"ג בעומר
- התוועדות עם הרב ידגר -
- כתבה באתר משרד החינוך על החלפת ניהול בית הספר
- שכפ"ץ רפואי - הרב ידגר מתארח במדור 'הדעה והדיבור' במגזין דרך המלך של ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח אייר תשע"ד
- מגיש: הרב משה מרינובסקי, המקום הקדוש תענך ■ יין ישן וטוב - באתר שטורעם
- עמק ניוז, המקובל רב הפעלים מהגלבוע, כתבת פרופיל, טבת תשע"ז
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ שבועון 'בית משיח' גליון 655.
- ↑ בית הספר נקרא על שם הרב אליהו ברזני - רב העדה הכורדית בתענכים.
- ↑ בשנת תשס"ה הרב ידגר פרש לגימלאות, והעביר את הניהול השוטף של בית הספר לבתו, מרת רחל-אפרת קיל אשת השליח בגן נר הרב אבשלום קיל, כשאת עיקר זמנו הוא מקדיש למושפעיו ובני קהילתו, ועם זאת מקצה זמן מיוחד להמשיך ולסייע בעניני בית הספר.