עפולה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:45, 9 בינואר 2019

עפולה היא עיר במחוז הצפון בישראל. עפולה שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת תשל"ב, ונכון לשנת תשע"ג, העיר מונה כחמישים אלף תושבים.

בעיר קיימת קהילת חב"דית גדולה ומתפתחת.

היסטוריה

ביקור הרבי הריי"צ

בב' במנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורו הראשון בארץ ישראל. בה' במנחם אב נסעה שיירת הרבי לעיר צפת ובאמצע הדרך עצרה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר צפת.

גם בדרך חזור התעכב אדמו"ר הריי"צ לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

קהילת חב"ד ניסת לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי הקודם אך המאמצים לא הצליחו, ובסוף שנות הנו'ן נהרס הבניין.

התייסדות הקהילה

בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב לרגל שנת השבעים של הרבי, הודיע הרבי על הקמת ע"א מסודות, אנ"ש שרובם היו מאוגדים סביב בית הספר של רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד בתענ"ך, שמעו את השידור, שכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה בעיר לבית התחנה המרכזית, ופתחו את צא"ח עפולה, ובעצם כנראה הקימו את המוסד הראשון שקם בפועל ממש, כאחד מ ע"א מוסדות לרגל שנת השביעים. על ניירות חשבון הבנק היו כתובים ר' אברהם דונין, ר' שמעון רוזברג ור' חיים שלום סגל. ורבים נוספים לקחו חלק בפעילות כהמשפיע ר' דוד קרץ, ר' אברהם יצחק ששונקין ועוד.

מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב"ד, ומקרובים לאדמו"רי חב"ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת.

הקהילה החב"דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הל"מדים.

החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר מהקהילה היה הרב שמעון רוזנברג ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף רשת אהלי יוסף יצחק ביישוב תענך, והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.

הקיהלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים חיים שלום ולאחר מכן בתחילת שנות הממס' שלמה סגל, על מנת שיפעלו לחזיקו צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

עם הגעו של הרב חיים שלום סגל, לעיר יחד איתו עבר המרכז שידוריו שח הרבי מתענ"ך, לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב"ד ברחבי הארץ.

בשנת תשל"ט הגיע החסיד בעל מרץ ר' דוד קרץ אחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב"ד בברוש, חזר לאיזור והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדיות והפצת המעיינות.

בשנות הממס' הקהילה מנחה כמנין חסידים אך פעלה רבות ונוצורת בעניני הפצת המעיינות וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.

בית כנסת חב"ד

בתחילה הי' לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בעיר פינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.

על פי בקשת מתפללים המקרובים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששכון גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות בית הכנסת אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.

מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' חיים שלום סגל לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שחיו באחוה ושלום ושמירת כבוד הדדי. אך לא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. דבר שהביא לצרות בשהות העינ'ס. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול השינוי בפועל.

תכף בבאם של החסידים לבית הכנסת, גייסו משאבים ותקנו ושכללות את בית הכנסת, הבנין הישן הי' במצב של התפוררות והיה זקוק לשיפוץ נרחב. עבר שיפור והתייעלות והחלפת תאורה ועוד.

בהדרגה ובאיטיות עבר בית הכנסת לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות של הרב שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של בית הכנסת ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.

במאמץ משותף וביוזמתו של משפיע הקהילה הרב דוד קרץ, נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות בית הכנסת שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

בשונה מקהילות חב"ד אחרות ברחבי הארץ, הקהילה בעפולה לא התגבשה סביב מוסד מסויים או סביב רכישה משותפת של בנינים וקרקעות והקמת שכונה חב"דית, אלא התהוותה בכוחות עצמה, ומלבד גן חב"די לא פועל בעיר אף מוסד המנוהל על ידי חסידי חב"ד.

פעילות חב"דית

הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ'פס', (עד שהגיע הרב לייבל קפלן לעיר צפת, וכן התחלת הקהמת קהילת חב"ד בנצרת עלית). מחמת שכן, אנ"ש בתענ"ך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, כולל בכל הצבא עד הגבול, מספר מועט של אנשים שעשו פעילות עניפה.

עד כדי כך שכשאר ביקש השליח ר' יעקב שמולביץ לפתות בית חב"ד בבית שאן, הורה לו הרבי לקבל אישור מהפועלים בעפולה.

זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים למטה ב' ממבצעי קודש של הרבי

מבצע מזוזה שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' סעדי'ה ג'רופי, ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.

מבצע נש"ק פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.

בתי חב"ד בעיר

בית חב"ד המרכזי - השליח הרב שלמה יהודה סגל. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'^[1]. בחג הפסח בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג^[2].

מרכז אתחלתא - מטעם עמותת אהבת ישראל חב"ד, הוקם במרכז העיר בשנת תשע"ג - על ידי שליח הרבי הרב אמיר הלוי שהעתיק מגוריו לעפולה, כקפה מדרש לנשים וצעירות והיום משמש גם כבית כנסת לצעירים ומקורבים ומרכז העשרה רוחני לילדים.

במקום פעילות עניפה בכל ימות השבוע ועל קהל המשתתפים נמנים לרוב יהודים שאינם שומרי תומ"צ לעת עתה.

רובע יזרעאל - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת תשע"א - הצטרף הרב יי"צ סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר.
גבעת המורה - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
תחנה מרכזית - במסוף התחבורה המרכזי של העיר בו עוברים מאות אוטובוסים מידי יום, הוקם בשנת תשנ"ב דוכן תפילין קבוע ועלונים לחלוקה. במשך למעלה מעשרים שנה תופעל הדוכן על ידי הרב אורי נחום, שאף הרחיב את פעילות הדוכן והציב במקום מסך וידאו המקרין מראות קודש. בחודש אייר תש"ע אחרי תשעה מקרים של גניבת זוגות תפילין מהדוכן נתפס הגנב^[3]. כיום מסייע בתפעול הדוכן הרב חיים שלום סגל.
בית-משיח עפולה עילית - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
בית חב"ד בבית הרפואה העמק - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב יי"צ סגל (כמו כן משמש כרב הבית רפואה העמק בעפולה).
שכונת c1 - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה.
שכונה מערבית - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח : הרב יוסף הרשקופ.

קהילת חב"ד

קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים בהפצת המעיינות בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב"דיים במגדל העמק ובנצרת עלית והבנות נוסעות לבית הספר החב"דיים במושב אביטל, בנצרת עלית ובמגדל העמק.

בית הכנסת החב"די העירוני^[4], ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, בית הכנסת הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' דוד קרץ משפיע הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן בית הכנסת יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

בשנת תש"ע, נפתח מרכז קהילתי חדש, "בית מדרש אריאל" לתורה וחסידות מול תחנת אגד העירונית, המפיץ אף הוא את אור החסידות, ופועל בעיקר עם השכבות הצעירות של בני העיר. בשנת תשע"ו נסגר המרכז, ומתפלליו חזרו לבית הכנסת החבד"י המרכזי.

כמשפיע הקהילה, כיהן הרב דוד קרץ עד לפטירתו בכ"ג אדר תשע"א, כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב שמואל קרץ.

בעפולה גדלה השליחה רבקה לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה גבריאל נח הולצברג ויחד יצאו לשליחות בעיר בומביי שבהודו. בא' בכסלו תשס"ט במהלך מתקפת טרור על בית חב"ד בומביי נרצחו זוג השלוחים. בח' בניסן שנת תשס"ט הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-770, שיקרא בשם 'בית מעשים טובים - גבי ורבקי', לזכרם של השלוחים שנרצחו^[5], ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג^[6]. בה' בכסלו תש"ע התקיימה הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה^[7].

מבני ובנות הקהילה המשמשים בקודש ברחבי תבל

ר' אורי למברג, משפיע בישיבת חב"ד חיפה
ר' אריאל למברג, באגו"ח ארץ הקודש.
ר' מנחם מענדל קמינקר, שליח בניו ג'רסי, ומנהל אתר 'בית חב"ד'
ר' יוסף יצחק קרץ, משב"ק בבית חיינו 770
ר' לוי יצחק קרץ - שליח בשכונת גבעת המורה, עפולה
ר' יוסף יצחק גלדציילר - שליח בגבעת האלה
ר' יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי בחיפה
ר' שמואל רוזנברג - משלוחי הרבי בכפר תבור
ר' יוסף יצחק סגל - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה

השליחה רבקה הולצברג

ערך מורחב – גבריאל נח ורבקה הולצברג

מוסדות

בית כנסת חב"ד בעיר משמש מאות יהודים מידי יום לתפילה ושיעורי חסידות.
נשי ובנות חב"ד עפולה, מנהלת גברת חדוה סגל, על פי הוראת הרבי.

בית מדרש אריאל לתורה וחסידות הפועל רבות בקרב אוכלוסיית עפולה הצעירה.
גן חב"ד, פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
מדרשיית "אתחלתא" לנשים וצעירות^[8].
בעיר פועלים ארבעה מקוואות לנשים לפי שיטת חב"ד.
בחודש סיון תש"ע חנך כולל חב"ד מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים^[9].

לקריאה נוספת

שבועון 'בית משיח' גליון 688 - הרב יעקב שמולביץ בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).

הערות שוליים

↑ בעפולה דואגים לחולים
↑ בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים
↑ כך פוצח שוד התפילין הגדול
↑ בית הכנסת מנוהל על ידי הרב חיים שלום סגל.
↑ הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי
↑ נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.
↑ עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים
↑ יוזמה חב"דית בעפולה - בית קפה לנשים בלבד - אתר נשי ובנות חב"ד
↑ "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה

[1] בעפולה דואגים לחולים

[2] בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים

[3] כך פוצח שוד התפילין הגדול

[4] בית הכנסת מנוהל על ידי הרב חיים שלום סגל.

[5] הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי

[6] נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.

[7] עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים

[8] יוזמה חב"דית בעפולה - בית קפה לנשים בלבד - אתר נשי ובנות חב"ד

[9] "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שחיו באחוה ושלום ושמירת כבוד הדדי. אך לא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. דבר שהביא לצרות בשהות העינ'ס. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול השינוי בפועל.
+תכף בבאם של החסידים לבית הכנסת, גייסו משאבים ותקנו ושכללות את בית הכנסת, הבנין הישן הי' במצב של התפוררות והיה זקוק לשיפוץ נרחב. עבר שיפור והתייעלות והחלפת תאורה ועוד.
 בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות של הרב  שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.