עבודת השם – הבדלי גרסאות
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, המתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]]. | עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, המתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]]. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}. | [[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}. | ||
[[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}. | |||
==עבודה והשכלה== | ==עבודה והשכלה== | ||
בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות: | בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות: | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|"'עובד' צריך להיות ענו ולא שפל. ההבדל בין שפל לענו הוא: שפל עסוק רק עם עצמו באופן של דכא ונדכא, שברון, בלי שום התעלות בנפשו. ענו מכיר את מעמדו ומצבו הרוחני ומשתוקק תמיד להיות יותר טוב, כי הוא יודע מה חסר לו. וכשמישהו מעורר אותו על משהו – הוא מקבל את הדבר בטוב" [[הרבי הריי"צ]], [[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פ"ח}}. | לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|"'עובד' צריך להיות ענו ולא שפל. ההבדל בין שפל לענו הוא: שפל עסוק רק עם עצמו באופן של דכא ונדכא, שברון, בלי שום התעלות בנפשו. ענו מכיר את מעמדו ומצבו הרוחני ומשתוקק תמיד להיות יותר טוב, כי הוא יודע מה חסר לו. וכשמישהו מעורר אותו על משהו – הוא מקבל את הדבר בטוב" [[הרבי הריי"צ]], [[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פ"ח}}. | ||
[[הרבי המהר"ש]] התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}. | |||
===מאמרי עבודה והשכלה=== | ===מאמרי עבודה והשכלה=== | ||