עבודת השם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==ענינה==
-עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, שכוונת האדם בכל מעשיו תהיה שהם נעשים לצורך עבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/113b.htm חלק ראשון קיג-ב], [[ליקוטי אמרים - פרק ז']]}}
-עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].
+{{ציטוט-צף|'''מורנו [[הבעל שם טוב]] הראה איך צריכים לעבוד את ה' יתברך, ו[[אדמו"ר הזקן|מורנו ורבינו הגדול]] הראה איך אפשר לעבוד את ה' יתברך.'''
+{{כתב קטן|תוכן=[[הרבי הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', עמוד שסה]}}}}
+עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, המתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].
 אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.
@@ שורה 17: / שורה 19: @@
 מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.
-[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד}}.
+[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}.
 ==עבודה והשכלה==
+{{ציטוט-צף|''''השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. בא [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] וחיבר את שני העולמות ואת שני האנשים.'''
+{{כתב קטן|[[הרבי המהר"ש]], מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}}}
 בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
 * '''עבודה''' - כינוי לעבודת ה[[תפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים.'''
@@ שורה 31: / שורה 36: @@
 כשכוונתו היא שה'משכיל' מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהוא, ומתוך כך הוא מסיק סברות לא נכונות בחסידות, ומגיע לידי [[גאווה]]. כיוון שכך הוא מכונה "הולך על הראש" - כי "הליכתו" - עבודתו והתקדמותו בעבודת השם{{הערה|"שהאדם נקרא מהלך ולא עומד" [[שער היחוד והאמונה - חינוך קטן]]}} היא רק סביב ההשכלה  - הראש. [[הרבי הריי"צ]] אף התבטא כי: "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}.
-לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{מקור}}.
+לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|"'עובד' צריך להיות ענו ולא שפל. ההבדל בין שפל לענו הוא: שפל עסוק רק עם עצמו באופן של דכא ונדכא, שברון, בלי שום התעלות בנפשו. ענו מכיר את מעמדו ומצבו הרוחני ומשתוקק תמיד להיות יותר טוב, כי הוא יודע מה חסר לו. וכשמישהו מעורר אותו על משהו – הוא מקבל את הדבר בטוב" [[הרבי הריי"צ]], [[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פ"ח}}.
 ===מאמרי עבודה והשכלה===