הר הבית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.
-שטח הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות [[אמה]].
+==דיני ההר ומקורו==
+קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} על פי דרשת חז"ל{{מקור}} בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים היתה מותרת עד החיל.
-השטח הריק של הר הבית היה רובו מדרום, אחר כך מהמזרח, אחר כך מהצפון, ומהשטח הקטן ביותר היה מצד מערב. התשמישים שהיו עושים בהר הבית, היו עושים בשטח הריק, וממילא מקום שהיה רוב מידתו שם היה תשמישו.
+הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אין לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק ולהכנס שלא לצורך מצווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}
+==מבנה ההר==
+הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו היתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.
-להר הבית היה [[שערי הר הבית|חמישה שערים]].
+באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו [[עזרה|העזרות]] ([[עזרת נשים]], [[עזרת ישראל]] ו[[עזרת כהנים]]). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי{{הערה|משנה תמיד פרק ב משנה א.}}.
-בתוך הר הבית היו מחיצות נוספות, [[הסורג]], [[החיל]], [[העזרה]] וכו'.
+בתוך ההר בקירוב לעזרות היתה חומת [[הסורג]] שלפנים ממנה היה שטח ה[[חיל]] ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.
-ישנם דינים שונים בקדושת הר הבית, עליהם חייבים לשמור מכח [[חיוב שילוח מן המחנה|מצוות התורה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב".]]
+בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]].{{מקור|משנה??}}
-==שערי הר הבית==
+הר הבית היה מקורה. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה.{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז].}}
-חמשה שערים היו להר הבית. דרום: שני שערי חולדה, אשר שימשו כניסה ויציאה. מערב: שער קיפונוס, שימש לכניסה ויציאה. צפון: שער טדי, בשער זה לא השתמשו. מזרח: שער, עליו היה מצויר שושן הבירה, כאשר נצטוו מפי המלך כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות. משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים.
+===שעריו===
+חמשה שערים היו בחומת הר הבית.{{הערה|שם=משנה א ג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=311&hilite= משנה מידות פרק א משנה ג].}}
+*'''שערי חולדה''', הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית{{הערה|הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים היתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).}}, כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.{{הבהרה}}{{מקור}} ויש אומרים{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}{{הערה|תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא היתה יכולה לשבת בביתה מחשש [[יחוד|איסור יחוד]]{{הערה|1=מגילה יד א.}}
+*'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים.{{הערה|תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.}} או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ו[[מקום הארון אינו מן המידה]].{{הערה|מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.}}
+*'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו{{הערה|שם=משנה א ג}}{{הערה|ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).}} ולשיטת [[רבי אליעזר בן יעקב]] היו ה[[כהנים]] שנטמאו בקרי יוצאים משער זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=318 מדות פרק א משנה ט].}} יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי.{{הערה|ראה בכל זה טוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}}
+*'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}} משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}.
 הכניסה לשערים היתה מצד ימין, חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים מצד שמאל. כאשר היו רואים אדם שנכנס מצד שמאל, אם היה אומר שהוא אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך", ואם היה מנודה היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי אין לומר לו כך כיון שאז משמע שנידוהו שלא כדין, אלא אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פ"ב מ"ב.}}.
 היציאה מהר הבית החוצה היתה מצד שמאל של השערים.
+==עניינו בחסידות==
-*'''שערי חולדה''', הם שני שערים של הר הבית מצד דרום. יש אומרים כי "חולדה" הוא שם שניתן לשער, מכיון שמשמש לכניסה להר הבית במקום ששם היה עיקר תשמישו{{הערה|1=תמיד פ"ב מ"א.}} של הר הבית - מצד דרום, ולכן קרוי "חולדה", כשם השרץ הנקראת חולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים. ויש אומרים{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיו ןשלא היתה יכולה לשבת בביתה משום יחוד{{הערה|1=מגילה יד א.}}
+הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}} ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם.{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}} ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים.{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}
-*'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}.
-*'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, בו לא השתמשו. טדי הוא לשון גובה. שם השער ניתן לו מכיון שכל השערים שהיו בהר הבית היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון, ולכן באמצע השער היה חלק גבוה יותר, שלא ככל השערים שראשן היה שווה. ישנו דיעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוויה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחוין זו לזו{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}.
-== תוכן הר הבית ובית המקדש ==
-ה[[רמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7743 פ"ו מהל' בית הבחירה]}} מתאר את שטח הר הבית באופן זה:
-כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית, מהלך עד סוף החיל בשוה [ישר]. ועולה מן [[החיל]] לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
-ומהלך כל [[עזרת הנשים]] בשוה. ועולה ממנה ל[[עזרת ישראל]] שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
-ומהלך כל עזרת ישראל בשוה, ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן יש בו שלש מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה נמצאת [[עזרת הכהנים]] גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.
-ומהלך כל עזרת הכהנים וה[[מזבח]]. ובין האולם ולמזבח בשוה. ועולה משם ל[[אולם]] בשתים עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, והאולם וה[[היכל]] כולו בשוה.
-נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמה. לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל.
 ==העליה להר בימינו==
 [[תמונה:כתב הרבי.jpg|left|thumb|250px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]]