הר הבית: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ (←תוכן הר הבית ובית המקדש: תיקון הערה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
==שערי הר הבית== | ==שערי הר הבית== | ||
חמשה שערים היו להר הבית. דרום: שני | חמשה שערים היו להר הבית. דרום: שני שערי חולדה, אשר שימשו כניסה ויציאה. מערב: שער קיפונוס, שימש לכניסה ויציאה. צפון: שער טדי, בשער זה לא השתמשו. מזרח: שער, עליו היה מצויר שושן הבירה, כאשר נצטוו מפי המלך כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות. משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים. | ||
הכניסה לשערים היתה מצד ימין, חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים מצד שמאל. כאשר היו רואים אדם שנכנס מצד שמאל, אם היה אומר שהוא אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך", ואם היה מנודה היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי אין לומר לו כך כיון שאז משמע שנידוהו שלא כדין, אלא אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פ"ב מ"ב.}}. | הכניסה לשערים היתה מצד ימין, חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים מצד שמאל. כאשר היו רואים אדם שנכנס מצד שמאל, אם היה אומר שהוא אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך", ואם היה מנודה היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי אין לומר לו כך כיון שאז משמע שנידוהו שלא כדין, אלא אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פ"ב מ"ב.}}. |
גרסה מ־06:20, 25 ביוני 2017
הר הבית הוא הר קדוש בירושלים העתיקה, ונקרא "הר הבית" על שם ששם היה בית המקדש הראשון והשני, ושם גם עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. הוא נקרא גם "הר המוריה"[1]
שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.
שטח הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.
השטח הריק של הר הבית היה רובו מדרום, אחר כך מהמזרח, אחר כך מהצפון, ומהשטח הקטן ביותר היה מצד מערב. התשמישים שהיו עושים בהר הבית, היו עושים בשטח הריק, וממילא מקום שהיה רוב מידתו שם היה תשמישו.
להר הבית היה חמישה שערים. בתוך הר הבית היו מחיצות נוספות, הסורג, החיל, העזרה וכו'.
ישנם דינים שונים בקדושת הר הבית, עליהם חייבים לשמור מכח מצוות התורה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב".
שערי הר הבית
חמשה שערים היו להר הבית. דרום: שני שערי חולדה, אשר שימשו כניסה ויציאה. מערב: שער קיפונוס, שימש לכניסה ויציאה. צפון: שער טדי, בשער זה לא השתמשו. מזרח: שער, עליו היה מצויר שושן הבירה, כאשר נצטוו מפי המלך כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות. משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים.
הכניסה לשערים היתה מצד ימין, חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים מצד שמאל. כאשר היו רואים אדם שנכנס מצד שמאל, אם היה אומר שהוא אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך", ואם היה מנודה היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי אין לומר לו כך כיון שאז משמע שנידוהו שלא כדין, אלא אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"[2].
היציאה מהר הבית החוצה היתה מצד שמאל של השערים.
- שערי חולדה, הם שני שערים של הר הבית מצד דרום. יש אומרים כי "חולדה" הוא שם שניתן לשער, מכיון שמשמש לכניסה להר הבית במקום ששם היה עיקר תשמישו[3] של הר הבית - מצד דרום, ולכן קרוי "חולדה", כשם השרץ הנקראת חולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים. ויש אומרים[4] כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיו ןשלא היתה יכולה לשבת בביתה משום יחוד[5]
- שער קיפונוס, היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שהשכינה במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית[6].
- שער טדי הוא השער הצפוני של הר הבית, בו לא השתמשו. טדי הוא לשון גובה. שם השער ניתן לו מכיון שכל השערים שהיו בהר הבית היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון, ולכן באמצע השער היה חלק גבוה יותר, שלא ככל השערים שראשן היה שווה. ישנו דיעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוויה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחוין זו לזו[7].
תוכן הר הבית ובית המקדש
הרמב"ם[8] מתאר את שטח הר הבית באופן זה:
כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית, מהלך עד סוף החיל בשוה [ישר]. ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
ומהלך כל עזרת הנשים בשוה. ועולה ממנה לעזרת ישראל שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
ומהלך כל עזרת ישראל בשוה, ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן יש בו שלש מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.
ומהלך כל עזרת הכהנים והמזבח. ובין האולם ולמזבח בשוה. ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, והאולם וההיכל כולו בשוה.
נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמה. לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל.
העליה להר בימינו
כשהתחיל הדיון בהיתר העליה למקומות מסויימים בהר, הביע הרבי את דעתו נגד העיסוק בשאלה זו, בטענה שזה יביא אנשים לעלות למקומות האסורים לכל הדעות[9].
כמו כן התריע הרבי נגד החפירות הארכיאולוגיות בהר הבית. הרבי שיגר מסרים ברורים ותקיפים לכל הנוגעים בדבר ושלל בתכלית את רעיון החפירה תחת בית המקדש. במכתב זה דורש הרבי לבטל את התוכניות הללו, כשהוא מוסיף בכתי"ק בסיום הקטע הראשון של המכתב: "כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לביהמ"ק מחילות וכו' ואפילו לספקן". ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: "לשמור על הק' שלא ידעו בו ולא בספקו וס"ס, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא, ובהצלחה".
עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: "יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'". והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל [10].
בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם[11]. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים[12].
ראו גם
מקורות
רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש. יבמות ז ב, וראשונים שם.
הערות שוליים
- ↑ בסוף פרשת חיי שרה.
- ↑ מדות פ"ב מ"ב.
- ↑ תמיד פ"ב מ"א.
- ↑ רא"ש תמיד פ"א מ"ג.
- ↑ מגילה יד א.
- ↑ רא"ש תמיד פ"א מ"ג.
- ↑ רא"ש תמיד פ"א מ"ג.
- ↑ פ"ו מהל' בית הבחירה
- ↑ מענה הרבי בנושא
- ↑ שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות
- ↑ ראה שיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א: "השמחות שהיו עד עתה, כולל ובמיוחד – השמחה מהידיעה שהרבה יהודים יצאו מהמדינה ההיא (כנ"ל), וחלקם עלו לארצנו הקדושה, ואף לירושלים עיה"ק, וחוגגים שם עכשיו את שמחת בית השואבה בסמיכות למקום המקדש במקומות שמותר (וצריך) להיכנס לשם, מעין ודוגמת שמחת בית השואבה לעתיד לבוא". וש"פ נשא תנש"א: "ובפשטות – שמצטרפים אל בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש ובירושלים עיה"ק וב"ציון" (פנימיות שבירושלים) ובהר הקודש (במקומות המותרים)". (התוועדות הב' – שיחות קודש ה'תנש"א ח"ג ע' 300)
- ↑ גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני בית המקדש וכו' ובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים": "על פי תוה"ק – הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעלי' בהר הבית – צריך להיות ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"צ להנ"ל"
בית המקדש | ||
---|---|---|
בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל |