דוד רסקין – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " ריח " ב־" ריח "
מ החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות "
שורה 31: שורה 31:
באותם ימים ידעו בני משפחת רסקין כי הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], נמצא בגלות בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהבאתו לאלמא אטא. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תש"ד]] הגיע הרב לוי-יצחק, חולה וחלש, לאלמא-אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למען רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ובראש ובראשונה השיגו לו ול[[הרבנית חנה|רבנית חנה]] דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בני משפחת רסקין ובהם ר' דוד, הגיעו תדיר אל הרב והרבנית כדי לסייעם בכל דבר אפשרי.
באותם ימים ידעו בני משפחת רסקין כי הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], נמצא בגלות בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהבאתו לאלמא אטא. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תש"ד]] הגיע הרב לוי-יצחק, חולה וחלש, לאלמא-אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למען רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ובראש ובראשונה השיגו לו ול[[הרבנית חנה|רבנית חנה]] דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בני משפחת רסקין ובהם ר' דוד, הגיעו תדיר אל הרב והרבנית כדי לסייעם בכל דבר אפשרי.


בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח [[תפילין]] עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש{{הערת שוליים|(כשבחורף [[תש"י]] הגיע ר' דוד ל[[ניו יורק]], וב[[ט"ז במנחם אב|ט"ז מנחם אב]] לקראת יום ההסתלקות של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו [[הרבנית חנה]] לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח וב[[התוועדות]] [[כ' מנחם אב]] דיבר על ענין זה).}}
בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח [[תפילין]] עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש{{הערת שוליים|(כשבחורף [[תש"י]] הגיע ר' דוד ל[[ניו יורק]], וב[[ט"ז במנחם אב|ט"ז מנחם אב]] לקראת יום ה[[הסתלקות]] של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו [[הרבנית חנה]] לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח וב[[התוועדות]] [[כ' מנחם אב]] דיבר על ענין זה).}}


==ניו יורק==
==ניו יורק==
שורה 47: שורה 47:
==מקושר לרבי==
==מקושר לרבי==


בשנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את נזר הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיע|מהמשפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והר' [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי-נדר התוועדות. ואכן, בב' [[אייר]] התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ה[[התוועדות]] הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות.
בשנה הראשונה לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את נזר הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיע|מהמשפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והר' [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי-נדר התוועדות. ואכן, בב' [[אייר]] התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ה[[התוועדות]] הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות.


ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של [[הרבי הריי"צ]] (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.
ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של [[הרבי הריי"צ]] (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.