שבעה עשר בתמוז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (עיצוב, תקלדה)
(הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שבעה עשר בתמוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הובקעה החומה]]
[[קובץ:שבעה עשר בתמוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הובקעה החומה]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ז בתמוז}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ז בתמוז}}
'''שבעה עשר בתמוז''' הוא יום [[תענית]] לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר [[ירושלים]] לקראת חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו{{קח|בית המקדש |השני}}. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים [[ימי בין המצרים]]. ב[[ביאת המשיח]], יהפך שבעה עשר בתמוז - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]].
'''שבעה עשר בתמוז''' הוא יום [[תענית]] לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר [[ירושלים]] לקראת חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו{{קח|בית המקדש |השני}}. כאשר חל י"ז בתמוז בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, [[י"ח בתמוז]]. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים [[ימי בין המצרים]].
 
ב[[ביאת המשיח]], יהפך שבעה עשר בתמוז - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]].


==אירועי היום==
==אירועי היום==
שורה 17: שורה 19:


* '''העמדת צלם בהיכל''' - ביום זה הועמד צלם [[עבודה זרה]] בהיכל [[בית המקדש]]. ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תענית ד, ה.}} חולקים אמוראים אודות צלם זה - לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן [[בית המקדש הראשון]], ולדעה שניה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן [[בית המקדש השני]].
* '''העמדת צלם בהיכל''' - ביום זה הועמד צלם [[עבודה זרה]] בהיכל [[בית המקדש]]. ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תענית ד, ה.}} חולקים אמוראים אודות צלם זה - לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן [[בית המקדש הראשון]], ולדעה שניה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן [[בית המקדש השני]].
==בחסידות==
העובדה שב[[חודש תמוז]] חל צום [[י"ז בתמוז]], ובו מתחילים שלושת השבועות של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות - מוכיחה, לכאורה, את היותו ענין שלילי. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה{{הערה|ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.}}.
אך בדור האחרון התחדש בחודש זה יום של שמחה וחג, [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|חג הגאולה]] [[י"ב תמוז]]. ענין זה מגלה שגם הימים שמגיעים לאחר מכן בהמשך החודש, החל מי"ז בתמוז, אינם עונש ודבר שלילי אלא כוונתם ופנימיותם היא בשביל הגאולה. ועל ידי גילוי [[תורת החסידות]] ניתן ליהודי הכח להרגיש גם בתוך האבלות והצער (הנדרשים על פי ה[[שולחן ערוך]]) את הכוונה הפנימית כיצד הכל מוביל לגאולה, ועל ידי זה הוא הופך את הגלות בפועל ומביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 315. ועוד.}}.
כמו כן, העובדה שיום זה חל בי"ז לחודש - ב[[גימטריא]] "'''טוב'''" - מגלה שגם אירועי החורבן והגלות יש בהם טוב פנימי, שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|שיחות [[דבר מלכות]] פרשת חוקת ופרשת בלק תנש"א. ועוד.}}.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&st=&pgnum=172&hilite= ביאורי הרבי על שבעה עשר בתמוז] בספר 'שערי המועדים - חודש תמוז'''
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים] - {{אינפו}}

גרסה מ־00:19, 15 באוגוסט 2016

הובקעה החומה

שבעה עשר בתמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני. כאשר חל י"ז בתמוז בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, י"ח בתמוז. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.

בביאת המשיח, יהפך שבעה עשר בתמוז - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.

אירועי היום

במשנה[1] נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע י"ז בתמוז ליום צום:

  • שבירת הלוחות - בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם עשרת הדברות. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל התורה וביאורי המצוות. ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד משה מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה שבני ישראל חטאו בחטא העגל, ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם.
  • ביטול קרבן התמיד - את קרבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש, מדי יום ביומו, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור קרבן עולה. כשצר האוייב על ירושלים ובית המקדש, ולא היתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, היה הכרח להפסיק ולבטל את הקרבן היומיומי הזה. היה זה בשבעה עשר בתמוז.
  • בקיעת חומות ירושלים - בימי בית המקדש השני שמו הרומאים מצור על ירושלים, ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים - תחת פיקודו של טיטוס הרשע - את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה.

למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' בתמוז, התענית היא בי"ז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני[2] אך בירושלמי מובא כי לפי האמת גם בחורבן בית המקדש הראשון היתה הבקעת המצור בי"ז, ומרוב הצרות טעו בחשבון[3]

  • שריפת התורה - שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.

בחסידות

העובדה שבחודש תמוז חל צום י"ז בתמוז, ובו מתחילים שלושת השבועות של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות - מוכיחה, לכאורה, את היותו ענין שלילי. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה[5].

אך בדור האחרון התחדש בחודש זה יום של שמחה וחג, חג הגאולה י"ב תמוז. ענין זה מגלה שגם הימים שמגיעים לאחר מכן בהמשך החודש, החל מי"ז בתמוז, אינם עונש ודבר שלילי אלא כוונתם ופנימיותם היא בשביל הגאולה. ועל ידי גילוי תורת החסידות ניתן ליהודי הכח להרגיש גם בתוך האבלות והצער (הנדרשים על פי השולחן ערוך) את הכוונה הפנימית כיצד הכל מוביל לגאולה, ועל ידי זה הוא הופך את הגלות בפועל ומביא את הגאולה האמיתית והשלימה[6].

כמו כן, העובדה שיום זה חל בי"ז לחודש - בגימטריא "טוב" - מגלה שגם אירועי החורבן והגלות יש בהם טוב פנימי, שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה[7].

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. תענית פ"ד משנה ו.
  2. מגן אברהם בהל' ארבע תעניות.
  3. מובא שם.
  4. תענית ד, ה.
  5. ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.
  6. לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 315. ועוד.
  7. שיחות דבר מלכות פרשת חוקת ופרשת בלק תנש"א. ועוד.