הר הבית – הבדלי גרסאות

בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים ב[[הר הבית]] מבלי לשלול את מנהגם{{הערה|ראה שיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א: "השמחות שהיו עד עתה, כולל ובמיוחד – השמחה מהידיעה שהרבה יהודים יצאו מהמדינה ההיא (כנ"ל), וחלקם עלו לארצנו הקדושה, ואף לירושלים עיה"ק, וחוגגים שם עכשיו את [[שמחת בית השואבה]] בסמיכות למקום המקדש במקומות שמותר (וצריך) להיכנס לשם, מעין ודוגמת [[שמחת בית השואבה]] לעתיד לבוא". וש"פ נשא תנש"א: "ובפשטות – שמצטרפים אל בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש ובירושלים עיה"ק וב"ציון" (פנימיות שבירושלים) ובהר הקודש (במקומות המותרים)". ([[התוועדות]] הב' – שיחות קודש ה'תנש"א ח"ג ע' 300)}}. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים וב[[הר הבית]] במקומות המותרים": "על פי תוה"ק – הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, משא"כ בעלי' ב[[הר הבית]] – צ"ל ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"צ להנ"ל"}}.

*[[שערי העזרה]]

*[[הכותל המערבי]]