אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הרחבה, יש עוד המון המון להוסיף) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש". | אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש". | ||
==מטרתה== | |||
==התבססותה== | |||
ב[[תרצ"ה]] מינה הרבי [[הרייצ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י"ט כסלו]] תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב"ד בולעטין]]. | |||
==חברי האגודה במשך השנים== | ==חברי האגודה במשך השנים== | ||
גרסה מ־23:21, 17 במאי 2016
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי אדמו"ר הריי"צ, ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד בברית המועצות, לטביה ופולין, כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".
מטרתה
התבססותה
בתרצ"ה מינה הרבי הרייצ את החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית בי"ט כסלו תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב ישראל ג'ייקובסון למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - חב"ד בולעטין.
חברי האגודה במשך השנים
חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים חיים שניאור זלמן קרמר, ניסן טלושקין, ישראל דזייקאבסאן, שלמה סאדאווסקי, שמריהו גוראריה, יוחנן גורדון, נחום חדש, שלמה זלמן הכט, אברהם פריז, משה לייב רוטשטיין, לייב עבר, אליהו סימפסון, מנחם מענדל לוקשין, שמואל זלמנוב, דוד מאיר רבינוביץ, אליהו נחום שקלאר, שלמה אהרון קזרנובסקי, אפרים וולף, אריה לייב קפלן, בנימין אליהו גורודצקי, דובער חסקינד, אברהם ברוך קרמר, זאב קזיניץ, מנחם מענדל קונין, זלמן שמעון דבורקין, הרשל פוקס, יצחק דוב אושפאל, מרדכי מענטליק, שמואל דוד רייטשיק, יעקב יהודה הכט, משה יצחק הכט, פנחס משה כ"ץ, חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ניסן מינדל, שלום מרוזוב, יהושע קארף, בערל יוניק, דוד רסקין, יוסף וינברג, ושניאור זלמן גוראריה נחמן סודאק.
חברים נוכחיים באגודה הינם הרבנים שלום דובער מוצ'קין, משה הרסון, בנימין לויטין, יהודה צבי פוגלמן, שלמה קונין, שלום ישראל חודקוב כממלא מקום אביו הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שלום בער לוין, שמעון גולדמאן, אברהם יצחק שם טוב, ושלום מענדל סימפסון.
עד שנת תש"נ היה קיים ועד פועל לאגודה; במשך השנים עמד בראשו הרב שלמה אהרן קזרנובסקי; בשנת תשמ"ה מינה הרבי את הרב אברהם יצחק שם טוב ליו"ר[1]; בשנת תש"נ בוטל ועד הפועל[2].
אגו"ח ומשפט הספרים
בשנת תרח"צ עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.
מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון במשפט הספרים, אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:
כשפרצה מלחמת העולם השניה, בעוד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.
כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשא, והונחו שם למשמרת. בחודש חשון תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב שלום יעקב חזן והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. בחודש אב תש"ע פסק בית המשפט בארצות הברית כי על רוסיה להחזיר את הספרים[3].
שטר צוואה
בי"ז סיוון תשמ"ח, נכתבה (ע"פ הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים חודקוב, ניסן מינדל וישראל יצחק פיקרסקי בנוגע להנהגת מוסדות ליובאוויטש; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שניאור זלמן גוראריה ודוד ראסקין[4]. הצוואה הוגהה על-ידי הרבי, אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב ניסן מינדל, וכך העיד הרב שניאור זלמן לבקובסקי ששמע מהרב ישראל יצחק פיקרסקי. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל, הרב יצחק מאיר הרץ והרב דוד שוחט, פסק כי חובה לקיים את הצוואה. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני ועד רבני ליובאוויטש ורבנים נוספים.
בהתאם לכך מאז קיץ תשנ"ד, כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה, היה חתום "ממונה מטעם כ"ק אדמו"ר להנהלת אגו"ח". במשך לכך באסיפה בה השתתף אברהם שמטוב, 'פוטר' הרב שניאור זלמן גוראריה. כתוצאה מכך, תבעו קבוצה מאנ"ש יחד עם הרב שניאור זלמן גוראריה את אברהם שמטוב בבד"ץ קראון הייטס.
אנשי "אגו"ח" בראשות שם טוב טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב ועד רבני ליובאוויטש. עקב אי קיום הצוואה, הוציא בד"ץ קראון הייטס כתב 'לא ציית לדינא' נגד קרינסקי; בשנת ה'תש"ע פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[5], אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית קראון הייטס, הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[6].
חברא קדישא
בשנת תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים שמואל זלמנוב, שלמה אהרון קזרנובסקי ומרדכי מענטליק. הגבאי הראשי שנים רבות היה הרב יהושע קארף וסגנו היה הרב שמואל צבי פוקס. כיום עומדים בראשה המשב"ק ר' חיים ברוך הלברשטם והרב שלום ישראל חודקוב.