חסידות טולנא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:20, 11 במאי 2016

חסידות טולנא הינה חסידות בת של חסידות צ'רנוביל. נוסדה על ידי רבי דוד מטולנא, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, נפטר ד' ניסן תרנ"ה.

רבי דוד מטולנא, נולד בשנת תקס"ח, ונפטר בי' באייר תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.

אחד מצאצאיו היה רבי יוחנן טווערסקי ממונטריאל, האדמו"ר מטולנא. עמו אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים. בשנת תש"ז הוא התייעץ עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להדפסת הספר של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מאור עיניים. אדמו"ר הריי"צ שלח לו מכתב כי הדבר נכון מאוד והוא זיכוי הרבים, ואף שלח השתתפות בסך מאה דולרים^[1] בשנת תש"י שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תודה על כך שהוא מקרב את תלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאל^[2].

בכ"ה כסליו תשנ"ט, לאחר פטירת האדמו"ר מטולנא, הוכתר האדמו"ר כיום, הרב יצחק מנחם וינברג נכדו של האדמו"ר מטולנא. הידוע בקשריו הענפים עם חב"ד. (נולד בכ"ה בתשרי תשי"ג) הוא האדמו"ר הנוכחי מטולנה.

רבי יצחק מנחם וינברג

הרב יצחק מנחם וינברג נולד בירושלים לר' ישראל צבי וינברג ולגיטל מירל בריינדל לאה לבית טברסקי, בתו של האדמו"ר יוחנן טברסקי מטולנה. בצעירותו למד בישיבת נתיב מאיר בבית וגן, מאוחר יותר עבר לישיבה הכלל חסידית כוכב מיעקב - טשבין, ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור נכנס לישיבת סוכטשוב.

תלמיד מובהק של הרב ברוך שמעון שניאורסון, וגם של הרב יהודה לייב רבינוביץ. נשא את מרים רבקה, בתו של הרב יצחק ויסבלום מחיפה. גיסו הרב אורי וייסבלום מכהן כמשגיח בישיבת נחלת הלויים, וגיסיו האחרים משמשים במשרות רבנות בבני ברק ובחיפה.

לאחר נישואיו למד בכולל, ולאחר מכן מונה לר"מ בישיבת שפת אמת בירושלים. בשנת תשנ"ט נפטר סביו רבי יוחנן מטולנא ובהיותו בכור הנכדים וכבקשת סביו נבחר הרב וינברג לאדמו"ר.

הרב וינברג ידוע כאיש חינוך וכמרצה, ועוד לפני היותו אדמו"ר נשא דרשות ושיעורים בנושאי חינוך.

בשנת תשס"ה הוא היה אורח ערב ההצדעה החגיגי של שלוחי הרבי בשדה החינוך^[3].

מספריו

המה ינחמוני - שיחות על סדר פרשת השבוע שנאמרו בבית משפחת לוי באפרת לזכר אחותו.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ג עמ' תל"ג..
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמ' ר'.
↑ [1].

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ג עמ' תל"ג..

[2] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמ' ר'.

[3] [1].

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 הרב יצחק מנחם וינברג נולד ב[[ירושלים]] לר' ישראל צבי וינברג ולגיטל מירל בריינדל לאה לבית טברסקי, בתו של האדמו"ר יוחנן טברסקי מטולנה. בצעירותו למד בישיבת נתיב מאיר בבית וגן, מאוחר יותר עבר לישיבה הכלל חסידית כוכב מיעקב - טשבין, ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר ה[[ישראל אלתר|"בית ישראל"]] מגור נכנס לישיבת סוכטשוב.
-וינברג היה תלמיד מובהק של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], והיה גם תלמידו של הרב יהודה לייב רבינוביץ. הוא נשא את מרים רבקה, בתו של הרב יצחק ויסבלום מ[[חיפה]]. גיסו הרב אורי וייסבלום מכהן כ[[משגיח]] בישיבת נחלת הלויים, וגיסיו האחרים משמשים במשרות רבנות ב[[בני ברק]] וב[[חיפה]].
+ תלמיד מובהק של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], וגם של הרב יהודה לייב רבינוביץ. נשא את מרים רבקה, בתו של הרב יצחק ויסבלום מ[[חיפה]]. גיסו הרב אורי וייסבלום מכהן כ[[משגיח]] בישיבת נחלת הלויים, וגיסיו האחרים משמשים במשרות רבנות ב[[בני ברק]] וב[[חיפה]].
-לאחר נישואיו עם מד הרב וינברג בכולל, ולאחר מכן מונה ל[[ר"מ]] בישיבת שפת אמת בירושלים. בשנת [[תשנ"ט]] נפטר סביו רבי יוחנן מטולנה, ובהיותו בכור הנכדים וכבקשת סביו נבחר הרב וינברג לאדמו"ר.
+לאחר נישואיו למד בכולל, ולאחר מכן מונה ל[[ר"מ]] בישיבת שפת אמת בירושלים. בשנת [[תשנ"ט]] נפטר סביו רבי יוחנן מטולנא ובהיותו בכור הנכדים וכבקשת סביו נבחר הרב וינברג לאדמו"ר.
 הרב וינברג ידוע כאיש חינוך וכמרצה, ועוד לפני היותו אדמו"ר נשא דרשות ושיעורים בנושאי [[חינוך]].