מ החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
מ החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1="
שורה 23: שורה 23:
== רבי טרפון ==
== רבי טרפון ==


ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה רבם של ה[[תנאים]] רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>גמ' מס' [[מגילה]].}}.  
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה רבם של ה[[תנאים]] רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" {{הערה|1=גמ' מס' [[מגילה]].}}.  


נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.  
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.  
שורה 75: שורה 75:
{{ערך מורחב|רבי יהודה הנשיא}}
{{ערך מורחב|רבי יהודה הנשיא}}


תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.}} לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.}} הוא מוגדר כתנא ואמורא.
תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.{{הערה|1=[[בבא מציעא]] ה, א.}} לפי שיטת רש"י{{הערה|1=[[נדה]] כו א.}} הוא מוגדר כתנא ואמורא.


{{ערך מורחב|רבי חייא}}
{{ערך מורחב|רבי חייא}}
שורה 90: שורה 90:
== רב ==
== רב ==


אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.}}[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.}} מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.}} רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.{{הערה|1=[[כתובות]] ח, א.}}[[המהר"ל]]{{הערה|1=הליכות עולם.}} מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך{{הערה|1=ערך רב.}} רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.


{{ערך מורחב|רב (אמורא)|רב}}
{{ערך מורחב|רב (אמורא)|רב}}
שורה 100: שורה 100:
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.{{הערה|1[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]}}
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.{{הערה|1[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]}}


[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו<REF>רמב"ם בהלכות סנהדרין.}} ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה<REF>[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]}}.
[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו{{הערה|1=רמב"ם בהלכות סנהדרין.}} ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]}}.


== התנאים במשנת החסידות ==
== התנאים במשנת החסידות ==
שורה 108: שורה 108:
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.


אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות<REF>משפטים כג, ב.}} ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.  
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות{{הערה|1=משפטים כג, ב.}} ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.  


מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],{{הערה|1חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.}}  
מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],{{הערה|1חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.}}