אוריאל צימר: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה והוספה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל היגר ל[[ארצות הברית]] שם התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר שליט"א]]. | הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל היגר ל[[ארצות הברית]] שם התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר שליט"א]]. | ||
התגורר בויליאמסבורג שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[ | התגורר בויליאמסבורג שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]]. | ||
על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}. | על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|לאחר פטירתו, החל ידידו הרב [[טוביה בלוי]] לתרגם את המכתבים.}}. | זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|לאחר פטירתו, החל ידידו הרב [[טוביה בלוי]] לתרגם את המכתבים.}}. | ||
בשנת [[תשי"ט]] כתב, בהוראת [[הרבי]], | בשנת [[תשי"ט]] כתב, בהוראת [[הרבי]], את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין. | ||
בהזדמנות{{הערה|[[יחידות]] ביום כ”ג שבט תשי”ח}} סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב”ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול ה’תשס”ה, ע’ 63.}}. | בהזדמנות{{הערה|1=[[יחידות]] ביום כ”ג שבט תשי”ח. מפי הרב יעקב הורוביץ [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28823 העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות] {{אינפו}}.}} סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב”ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול ה’תשס”ה, ע’ 63.}}. | ||
==עיסוקו הספרותי== | ==עיסוקו הספרותי== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת | *[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת. | ||
*[http://www.shturem.net/uploadfile/pic/zimer.JPG הספד בעיתון 'פנים אל פנים'] | *[http://www.shturem.net/uploadfile/pic/zimer.JPG הספד בעיתון 'פנים אל פנים'] {{תמונה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־23:10, 28 בדצמבר 2013
הרב פרץ אוריאל צימר (תרפ"א-ט' כסלו תשכ"ב) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות חב"ד.
תולדות חייו
נולד בוינה בשנת תרפ"א למשפחה מסורתית. בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, ובמשך השנים התקרב לחוגים חרדיים "קנאים" בירושלים. נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"ילדי טהרן". לאחר חתונתם התגוררו בירושלים.
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל היגר לארצות הברית שם התקרב לחסידות חב"ד והיה מקורב לאדמו"ר שליט"א.
התגורר בויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק. נפטר בלונדון לאחרי מחלה ממושכת בט' בכסלו תשכ"ב. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב יצחק טוביה וייס, דיין באנטוורפן, ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
על שמו נקראו בירושלים: רחוב, שיכון ובית כנסת[1].
קשריו עם הרבי
היה ספרא רבה, ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.
זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"מכתב כללי" משפת האידיש ללשון הקודש[2].
בשנת תשי"ט כתב, בהוראת הרבי, את הקונטרס "יהדות התורה והמדינה" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין.
בהזדמנות[3] סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב”ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם[4].
עיסוקו הספרותי
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר בטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות, והועסק בעבודות תרגום מטעם האו"ם.
בשנת תשע"א, הדפיס ידידו הרב טוביה בלויאת מכתביו תחת השם אגרות חסיד.
קישורים חיצוניים
- הקונטרס יהדות התורה והמדינה בפורמט טקסט באתר דעת.
- הספד בעיתון 'פנים אל פנים'
הערות שוליים
- ↑ גם הרב פרץ אוריאל בלוי, נקרא על שמו על ידי אביו הרב טוביה בלוי, שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.
- ↑ לאחר פטירתו, החל ידידו הרב טוביה בלוי לתרגם את המכתבים.
- ↑ יחידות ביום כ”ג שבט תשי”ח. מפי הרב יעקב הורוביץ העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות
.
- ↑ צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול ה’תשס”ה, ע’ 63.