חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד (עריכה)

גרסה מ־01:36, 10 בפברואר 2013

הוסרו 20 בתים , 10 בפברואר 2013

תבנית ערך מורחב

חזותיקוד ויקי

שיע.ק

מעלי קבצים, בירוקרטים, בודקים, מתכנתים, עורכי ממשק, צופי גרסאות מוסתרות, מנטרים, מפעילי מערכת

19,210

עריכות

@@ שורה 130: / שורה 130: @@
 המלחמה התגברה לאחר שנת [[תקנ"ז]], שאז נדפס ספר התניא והופץ בעשרות אלפי עותקים שבעקבות כך, התקרבו אלפי למדנים מפורסמים לתנועת החסידות.
-:'''לערך מורחב: [[ספר התניא]]'''.
+{{ערך מורחב|ערך=ספר התניא}}
 ===תקנ"ט – המאסר הראשון===
@@ שורה 173: / שורה 173: @@
 לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר ממאסרו, נפל אביגדור־המלשין לשיכרות, הוא היה מסתובב, יחף ושיכור כלוט, בשווקים וברחובות וילדים היו רצים אחריו ולועגים לו.{{הערת שוליים|'[[המשפיע]]' עמ' קכג}}
-:'''לערך המלא: [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]'''.
+{{ערך מורחב|ערך=מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן}}
 ===תקס"א - המאסר השני===
@@ שורה 226: / שורה 226: @@
 המשים שנה עמדה ליאדי בשממונה, עד שהגיע אליה נינו של רבנו הזקן, האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]], בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ששימש כאדמו"ר בליאדי. גם בנו המשיך את האדמו"רות בליאדי.{{הערת שוליים|ספר התולדות עמ' 1025}}
-:'''ערך מורחב: [[מלחמת נפוליאון]]'''.
+{{ערך מורחב|ערך=מלחמת נפוליאון}}
 ===תקע"ג - הסתלקות אדמו"ר הזקן===
@@ שורה 258: / שורה 258: @@
 מושל המחוז נתן פקודה לעובדיו שיכנו בתים לרבנו ולכל בני משפחתו.{{הערת שוליים|'[[פוקח עורים]]' עמ' 25, שיחות קיץ ה'ש"ת עמ׳ 95}}
-:'''לערך מורחב: [[ליובאוויטש]]'''.
+{{ערך מורחב|ערך=ליובאוויטש}}
 ===נשיאות אדמו"ר האמצעי===
@@ שורה 309: / שורה 309: @@
 עוד בימי נשיאותו של רבנו הזקן התיישבו עשרות משפחות של חסידי חב"ד בטבריה ובצפת. בשנת [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] (1816) ייסד אדמו"ר האמצעי את הישוב היהודי בחברון, ושלח עשרות משפחות מרוסיה שיתישבו בעיר. הוא גם הורה לחסידים שישבו ב[[טבריה]] וב[[צפת]] להתיישב בעיר [[חברון]]. מראשוני חסידי חב"ד שהתיישב בחברון היו הרה"צ ר׳ לייב 'בעל היסורים' והרה"ח ר׳ [[משה מייזליש]]. כ"ק אדמו"ר האמצעי {{הערת שוליים|ראה שיחת הרבי ט' [[כסלו]] [[תשכ"ט]], מדוע בחר אדמו"ר האמצעי את חברון.}}קנה בכספו את בית הכנסת 'אברהם אבינו' ברובע היהודי בחברון.{{הערת שוליים|'היום יום'. '[[תולדות חב"ד בארה"ק]]' עמ' לה - שם מובאים תאריכים שונים.}}
-:'''לערך מורחב: [[חברון]]'''.
+{{ערך מורחב|ערך=חברון}}
 ===תקפ"ז – מאסרו של אדמו"ר האמצעי===
@@ שורה 335: / שורה 335: @@
 כ"ק אדמו"ר האמצעי נגאל ממאסרו ביום י' [[כסלו]] [[תקפ"ז]] (1826){{הערת שוליים|בספר '[[בית רבי]]', ובמקורות נוספים, מובא שהגאולה היתה בשנת [[תקפ"ו]], אבל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אומר, בשיחת י' [[כסלו]] [[תש"ב]], שהגאולה היתה בשנת [[תקפ"ז]], כי ידוע שאדמו"ר האמצעי לא השתתף אף פעם בחגיגת הגאולה שלו, כי הוא הסתלק בט' כסלו תקפ"ח, לפני חג הגאולה הראשון. כך גם מובא בלוח [[היום יום]], וראה שיחת ש"פ ויצא תשי"ט.}}, ומסופר שבשורת הגאולה הגיעה ביום ה[[שבת]] ט' [[כסלו]] בשעת מנחה, בשעה שרבנו עמד ואמר חסידות על הפסוק "אתה אחד". באמצע הפסיק באמירת החסידות ואמר: "שא, פנו מקום, דער טאטע איז דא" (הס, פנו מקום, אבא נמצא כאן).{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' ח"ב עמ' י, '[[בד קודש]]' עמ' 5, '[[התמים]]' חוב׳ ב׳ עמ' פא.}}
-:'''לערך מורחב: [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]'''.
+{{ערך מורחב|ערך=מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי}}
 ===תקפ"ח – הסתלקות אדמו"ר האמצעי===