חסידות ברסלב – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
מיסודות שיטת החסידות, מיסודו של [[הבעל שם טוב]], היא: עבודת ה' באמצעות הגברת אור - לימוד החסידות, כשהחושך נדחה ממילא. בשונה משיטת המוסר שעניינה הסברת שלילת הרע והתעסקות בזהירות מפניו, ובדומה לחסידות ברסלב שחלק מעבודת השם נכללת בהתעסקות ברע, המלחמה ביאוש, אמירת תיקון הכללי בכל יום - המתקן את כל הפגמים החמורים ומניעת חדשים{{הערת שוליים|על החילוק בין [[חב"ד]] לברסלב אפשר ללמוד מהעובדה הבאה: בפרק כ"ט ב[[תניא]] מופיע קטע האומר כי על האדם לרגוז על ה[[יצר הרע]] ב[[מחשבה|מחשבתו]] ולומר לו: "אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו". ב[[ליקוטי מוהר"ן]] מופיע אותו קטע, בהשמטת המילה 'במחשבתו'..}}. אודות כך מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים..."
מיסודות שיטת החסידות, מיסודו של [[הבעל שם טוב]], היא: עבודת ה' באמצעות הגברת אור - לימוד החסידות, כשהחושך נדחה ממילא. בשונה משיטת המוסר שעניינה הסברת שלילת הרע והתעסקות בזהירות מפניו, ובדומה לחסידות ברסלב שחלק מעבודת השם נכללת בהתעסקות ברע, המלחמה ביאוש, אמירת תיקון הכללי בכל יום - המתקן את כל הפגמים החמורים ומניעת חדשים{{הערת שוליים|על החילוק בין [[חב"ד]] לברסלב אפשר ללמוד מהעובדה הבאה: בפרק כ"ט ב[[תניא]] מופיע קטע האומר כי על האדם לרגוז על ה[[יצר הרע]] ב[[מחשבה|מחשבתו]] ולומר לו: "אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו". ב[[ליקוטי מוהר"ן]] מופיע אותו קטע, בהשמטת המילה 'במחשבתו'..}}. אודות כך מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים..."


טענות שהופנו עוד מאת אדמו"רים שונים{{הערת שוליים|ביניהם אדמו"רי [[טשרנוביל]].}} על חסידי ברסלב, הם על שלא מינו לעצמו ממשיך דרך. כאשר ח"כ [[מנחם הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[ה'פרצת]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}
טענות שהופנו עוד מאת אדמו"רים שונים{{הערת שוליים|ביניהם אדמו"רי [[טשרנוביל]].}} על חסידי ברסלב, הם על שלא מינו לעצמם ממשיך דרך.  
 
כאשר ח"כ [[מנחם הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[ה'פרצת]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}


כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}.
כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}.
שורה 20: שורה 22:
[[אדמו"ר הזקן]] אף נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול<REF>.[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמ' שע</REF>.
[[אדמו"ר הזקן]] אף נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול<REF>.[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמ' שע</REF>.


אודות התייחסותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות בקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא חסיד ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: אמר: "ברסלב?! [[ליצנות]]!". {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת{{מקור}} חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!" או "ברסלב? איז א דורש אל המתים"?{{מקור}}}}.
אודות התייחסותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: "ברסלב?! [[ליצנות]]!". {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת{{מקור}} חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!" או "ברסלב? איז א דורש אל המתים"?{{מקור}}}}.


== התייחסויות הרבי ==
== התייחסויות הרבי ==