דיסנא – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
עם השנים הפכה דיסנא ל[[עיירה חסידית]], עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אף יסד "[[כולל]]" חסידי ב[[עיירה]]. לא כל יהודי ה[[עיירה]] דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות חסידית]], כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]]. | עם השנים הפכה דיסנא ל[[עיירה חסידית]], עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אף יסד "[[כולל]]" חסידי ב[[עיירה]]. לא כל יהודי ה[[עיירה]] דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות חסידית]], כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]]. | ||
בשנת תרכ"ה בערך אירעה [[שריפה]] גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר. | בשנת [[תרכ"ה]] בערך אירעה [[שריפה]] גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר. | ||
שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים. | שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים. | ||
דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "[[תומכי תמימים]]" שב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה" | דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "[[תומכי תמימים]]" שב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] ר' [[ברוך יוסף קוזלינר]] שהיה המנהל של ה"[[חיידר]]" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בספר התמימים מוזכרים תלמידי ליובאוויטש כילידי דיסנא: ר' אליהו גיטלין, ר' מיכאל ור' [[מרדכי חפץ]], ר' חיים דובער צירלין והאחים ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)|אפרים]] ור' [[חיים שניאור זלמן קוזלינר|חיים שניאור זלמן]] בני הרב"י קוזלינר. | ||
בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא. | בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===מלחמת העולם השנייה=== | ===מלחמת העולם השנייה=== | ||
ב[[כ"ז בסיוון|כ"ז סיוון]] [[תש"א]] כשפלשה גרמניה ל[[רוסיה]] ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי ה[[עיירה]] נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. ב[[ז' בתמוז|ז' תמוז]] [[תש"א]] כבשו הגרמנים את דיסנה, וב[[י"ט בתמוז]] החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום [[ט' במנחם אב|תשעה באב]], הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו. | |||
===חיסול הגטו=== | ===חיסול הגטו=== | ||
קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור | קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור ל[[א' בתמוז|א' תמוז]] [[תש"ב]]. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד. | ||
==רבני הקהילה== | ==רבני הקהילה== | ||