מגילת איכה – הבדלי גרסאות
הרחבה |
מ הגהה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
בחסידות מוסבר{{הערה|1=רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31665&st=&pgnum=305&hilite= אור התורה נ"ך ח"ב, א' לד ואילך | בחסידות מוסבר{{הערה|1=רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31665&st=&pgnum=305&hilite= אור התורה נ"ך ח"ב, א' לד ואילך]). [https://drive.google.com/file/d/1C-_CN7-shqCcnuBYGnpHzYgmWkq3aGqd/view סה"מ מלוקט א' ע' קיט]. ד"ה ציון במשפט תשל"ד. שיחת ש"פ פנחס תשמ"ח ס"ג. ש"פ דברים תשמ"ט הערה 68.}} שכשם שכל הקללות שבתורה יהפכו לברכות, גם לפסוקי מגילת איכה המכילים צרות קשות יש פירוש פנימי חיובי{{הערה|1=וראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 שיחת ש"פ דברים תשמ"א], שכבר בפרקי אבות מצינו מעין זה.}}. | ||
בין הפסוקים המבוארים לחיוב בחסידות: | בין הפסוקים המבוארים לחיוב בחסידות: | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
*'''בכה תבכה בלילה דמעתה על לחייה אין מנחם לה'''{{הערה|א, ב}}: בכיה מרוב עוצם הגילוי שמאיר אפילו בלילה, על ידי זה שבחינת 'אין' מנחם לה. | *'''בכה תבכה בלילה דמעתה על לחייה אין מנחם לה'''{{הערה|א, ב}}: בכיה מרוב עוצם הגילוי שמאיר אפילו בלילה, על ידי זה שבחינת 'אין' מנחם לה. | ||
*'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים'''{{הערה|א, ג}}: 'גלתה יהודה' - מלשון גילוי, שלעתיד לבוא תתגלה [[מעשה|מעלת]] [[יהודה]] שדרגתו למעלה מ[[יוסף הצדיק|יוסף]], וזהו על ידי 'מעוני' עבודת ה[[אתכפייא]], ועל ידי ההתבוננות בכך שכל העולמות הם כטיפה מן הים לגבי הקב"ה - שזהו העניין של "בין המצרים", על ידי זה מגיעים אל הדרגא העליונה של "מן המיצר"{{הערה|תהלים קיח, ה}} שזוהי הדרגה ש[[לית מחשבה תפיסא ביה|אין בה תפיסה והבנה]], הקשורה עם המרחב האמיתי "מרחב י-ה"{{הערה|תהלים שם}}, והכוונה ב"כל רודפיה" היא לאמת של ה' שהקב"ה | *'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים'''{{הערה|א, ג}}: 'גלתה יהודה' - מלשון גילוי, שלעתיד לבוא תתגלה [[מעשה|מעלת]] [[יהודה]] שדרגתו למעלה מ[[יוסף הצדיק|יוסף]], וזהו על ידי 'מעוני' עבודת ה[[אתכפייא]], ועל ידי ההתבוננות בכך שכל העולמות הם כטיפה מן הים לגבי הקב"ה - שזהו העניין של "בין המצרים", על ידי זה מגיעים אל הדרגא העליונה של "מן המיצר"{{הערה|תהלים קיח, ה}} שזוהי הדרגה ש[[לית מחשבה תפיסא ביה|אין בה תפיסה והבנה]], הקשורה עם המרחב האמיתי "מרחב י-ה"{{הערה|תהלים שם}}, והכוונה ב"כל רודפיה" היא לאמת של ה' שהקב"ה רודף אחר עם ישראל, ש"יותר מעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק"{{הערה|אור התורה שם ע' א, לו. [[לקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/1LY4uZIhDJ5zKsZjorcx1xF6BWgrAm-GX/view חלק ל"ח ע' 124 ואילך]}}. | ||
*''' | *'''לוא עליכם כל עוברי דרך, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו{{הערה|א, יב}}''': יש שני פירושים מיהם העוברי דרך: א. הרשעים שבגיהנום שהעבירו דרכי ה', אך צער השכינה גדול מצערם. ב. הצדיקים שעולים מ[[גן עדן]] התחתון לגן עדן העליון ואין הם מצטערים בצער הגלות, היות שהשגתם מבחינת [[אריך אנפין]] ו[[זעיר אנפין]] שלמעלה מה[[שכינה]] שהיא ספירת המלכות של עולם האצילות - כפי שיורדת לעולמות [[בי"ע]], ואומרים להם שלמרות זאת ישתתפו בצער השכינה{{הערה|אור התורה שם א'לט ואילך}}. | ||
*'''איכה יעיב באפו ה' את בת ציון'''<ref>ב, א.</ref>: כשם שישנה בחינה של [[עב]] ו[[ענן]] ב[[קליפה]], שענינה העלם והסתר, כך ישנה בחינה כזו בקדושה, וכפי שמצינו בהקמת [[המשכן]] "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן"<ref>פקודי מ, לה.</ref>. לגילוי נעלה זה של העב בקדושה מגיעים על ידי בירור העב בקליפה, ולכן בגאולה נאמר "מי אלה כעב תעופינה". לכן גם נקרא עם ישראל בפסוק זה בשם "בת ציון", שהוא שם המורה על חיבתם הגדולה של ישראל שתתגלה בגאולה{{הערה|אור התורה נ"ך ח"ב ע' א'ע ואילך. ד"ה ציון במשפט תשל"ד.}}. | *'''איכה יעיב באפו ה' את בת ציון'''<ref>ב, א.</ref>: כשם שישנה בחינה של [[עב]] ו[[ענן]] ב[[קליפה]], שענינה העלם והסתר, כך ישנה בחינה כזו בקדושה, וכפי שמצינו בהקמת [[המשכן]] "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן"<ref>פקודי מ, לה.</ref>. לגילוי נעלה זה של העב בקדושה מגיעים על ידי בירור העב בקליפה, ולכן בגאולה נאמר "מי אלה כעב תעופינה". לכן גם נקרא עם ישראל בפסוק זה בשם "בת ציון", שהוא שם המורה על חיבתם הגדולה של ישראל שתתגלה בגאולה{{הערה|אור התורה נ"ך ח"ב ע' א'ע ואילך. ד"ה ציון במשפט תשל"ד.}}. | ||