שי מלך (שיחה | תרומות)
שי מלך (שיחה | תרומות)
שורה 43: שורה 43:


==פעילות חב"דית==
==פעילות חב"דית==
הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ'פס', (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקמת קהילת חב"ד בנצרת עלית). מחמת שכן, קהילת חב"ד בתענך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, הן בערים ובמקומות היישוב והן בבסיסי הצבא ובמאחים עד לגבול הצפוני. עובדה זו קיבלה ביטוי כאשר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתוח [[בית חב"ד]] ב[[בית שאן]], והרבי הורה לו לקבל אישור מבית חב"ד בעפולה.
הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ, (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקמת קהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]]). מחמת שכן, קהילת חב"ד בתענך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, הן בערים ובמקומות היישוב והן בבסיסי הצבא ובמאחזים עד לגבול הצפוני. עובדה זו קיבלה ביטוי כאשר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתוח [[בית חב"ד]] ב[[בית שאן]], והרבי הורה לו לקבל אישור מבית חב"ד בעפולה.


מצב היהדות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העינס'), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.
מצב היהדות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העי"ן), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.


כמו כן סבלו אנ"ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.
כמו כן סבלו אנ"ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.


מחמת היות העיר והקהלה מרכז ליישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני היישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמסד' והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).
מחמת היות העיר והקהלה מרכז ליישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני היישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמ"ד והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).


זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים למטה ב' ממבצעי קודש של הרבי{{הערה|אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.}}.
זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים ב[[אתערותא דלתתא]] ב' ממבצעי קודש של הרבי{{הערה|אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.}}.


[[מבצע מזוזה]] שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' סעדי'ה ג'רופי, ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.
[[מבצע מזוזה]] שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' סעדי'ה ג'רופי, ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.