ישראל צבי גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:51, 19 בנובמבר 2024

הרב ישראל צבי גליצנשטיין - שימש שליח הרבי לאילת בשנים תשל"ו- תשנ"ו, כיום מתגורר בנחלת הר חב"ד, עוסק בפיקוח כשרות.

שליחות באילת[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים לאביו הרב יצחק גליצנשטיין. לאחר שנות לימודו בישיבת תורת אמת נסע ללמוד בשנת ה'קבוצה' בשנת תשל"ב.

יציאה לשליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעודו בחור ב-770, קיבל הוראה מהרבי לנסוע לשליחות לאילת. למרות היותו 'תמים' בכל מהותו וללא זיקה כלשהיא לעולם של אילת. אך בזכות היותו חסיד, תיכף התמנה לשליח לעיר אילת. רק לאחר הוראת הרבי אודות הנסיעה לשליחות, הורה לו הרבי להתחיל לשמוע הצעות שידוכים^[1].

לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב ישראל לייבוב יו"ר צעירי חב"ד, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: ""כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו'". את התמיכה קיבל בפועל מהרב ליבוב יו"ר צא"ח^[2].

בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי באילת, ובהתוועדות י"א ניסן תשל"ו זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ"ץ^[3].

משפחה בשליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש סיון תשל"ו נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת ר' שואל משה קליין מחשובי החסיגים בטשקנט ובנחלת הר חב"ד^[4] ואשתו הצטרפה לשליחות באילת, ושם גידלו את ילדיהם, כאשר הם נשלחים ללמוד במוסדות חינוך במרכז הארץ.

במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה"ל המוצבים בסמיכות לאילת.

בנה את בית חב"ד המרכזי באילת.

שלוחים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ובהם הרב יוסף הכט הרב דוד פלדמן, והרב ברוך לבקיבקר.

נטל חלק בפעולות למינוי שליח הרבי הרב יוסף הכט לרב העיר. שותפים לפעולות מינוי הרב - הרב מרדכי שמואל אשכנזי ר' זושא וילימובסקי ור' שלמה מיידנצ'יק^[5].

בעקבות מינוי הרב הכט לרב עיר, דובר על הוספת משפחות אנ"ש לעיר, והקמת סניף ישיבת תומכי תמימים אך הרב גליצנשטיין חשש מהשפעה שלילית על הבחורים מצביון העיר שאינו דתי-חרדי וכתב על כך לרבי ולפי התשובות החלו התייעצויות עם עסקני חב"ד והוחלט לא לפתוח ישיבה^[6].

עם סיום תפקידו כשליח באילת עבר לגור בנחלת הר חב"ד.

ארכיון מענות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, חלקם הקשורים אליו ואל שליחות באילת.

תיעוד הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

את ההוראות שקיבל מהרבי בימי בחרותו ובשליחות באילת, קיבץ לחיבור מיוחד בשם 'בשליחות המלך'. יצא כתשורה וגם במהדורת ספר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל אביב.
בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה.
בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.
בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה.
בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.
בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.
בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה.
בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.
בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.
בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - חריש.
בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.
חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה"ק.
חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפריז.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשליחות המלך תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין
"הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות"
שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד (הקישור אינו פעיל, י"ט בחשוון ה'תשפ"ה)
נס בן 10 דקות, בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת jem (אנגלית)

הערות שוליים

↑ המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג
↑ בשליחות המלך
↑ הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('מקדש מלך' כרך ב, עמ' 436): "בשנת תשל"ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ"ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו לרבי. "זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, בהתוועדות י"א ניסן תשל"ו. "הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. "הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה".
↑ בנה הרב מנחם מענדל גליצנשטיין סיפר: אמי תחי' לבית קליין, קיבלה חינוך חסידי שורשי ועוד בהיותה ברוסיה, בבת מצוה שלה, אמרה שיחה של הרבי שנלמדה מתוך 'ליקוטי שיחות', שעבר מיד ליד לחסידים שהעתיקו בכתב יד את השיחות. בת החסיד ר' שואל משה קליין - המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג
↑ בשליחות המלך
↑ בשליחות המלך

[1] המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג

[2] בשליחות המלך

[3] הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('מקדש מלך' כרך ב, עמ' 436): "בשנת תשל"ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ"ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו לרבי. "זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, בהתוועדות י"א ניסן תשל"ו. "הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. "הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה".

[4] בנה הרב מנחם מענדל גליצנשטיין סיפר: אמי תחי' לבית קליין, קיבלה חינוך חסידי שורשי ועוד בהיותה ברוסיה, בבת מצוה שלה, אמרה שיחה של הרבי שנלמדה מתוך 'ליקוטי שיחות', שעבר מיד ליד לחסידים שהעתיקו בכתב יד את השיחות. בת החסיד ר' שואל משה קליין - המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג

[5] בשליחות המלך

[6] בשליחות המלך

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבת [[תורת אמת]] נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל"ב]].
+===יציאה לשליחות===
 בעודו בחור ב-770, קיבל הוראה מהרבי לנסוע לשליחות ל[[אילת]]. למרות היותו 'תמים' בכל מהותו וללא זיקה כלשהיא לעולם של אילת. אך בזכות היותו חסיד, תיכף התמנה לשליח לעיר אילת. רק לאחר הוראת הרבי אודות הנסיעה לשליחות, הורה לו הרבי להתחיל לשמוע הצעות שידוכים{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג]}}.
@@ שורה 11: / שורה 12: @@
 בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשל"ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ"ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): "בשנת תשל"ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ"ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. "זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] תשל"ו. "הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. "הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה".}}.
+===משפחה בשליחות===
 בחודש סיון [[תשל"ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת ר' [[שואל משה קליין]] מחשובי החסיגים ב[[טשקנט]] וב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|בנה הרב מנחם מענדל גליצנשטיין סיפר: אמי תחי' לבית קליין, קיבלה חינוך חסידי שורשי ועוד בהיותה ברוסיה, בבת מצוה שלה, אמרה שיחה של הרבי שנלמדה מתוך 'ליקוטי שיחות', שעבר מיד ליד לחסידים שהעתיקו בכתב יד את השיחות.  בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]] - [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג]}} ואשתו הצטרפה לשליחות באילת, ושם גידלו את ילדיהם, כאשר הם נשלחים ללמוד במוסדות חינוך במרכז הארץ.
@@ שורה 17: / שורה 19: @@
 בנה את בית חב"ד המרכזי באילת.
-בעקבות מינוי הרב הכט לרב עיר, דובר על הוספת משפחות אנ"ש לעיר, והקמת סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] אך הרב גליצנשטיין חשש מהשפעה שלילית על הבחורים מצביון העיר שאינו דתי-חרדי וכתב על כך לרבי ולפי התשובות החלו התייעצויות עם עסקני חב"ד והוחלט לא לפתוח ישיבה{{הערה|בשליחות המלך}}.
+===שלוחים נוספים===
 ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ובהם הרב [[יוסף הכט]] הרב [[דוד פלדמן]], והרב [[ברוך לבקיבקר]].
 נטל חלק בפעולות למינוי שליח הרבי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר. שותפים לפעולות מינוי הרב - הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]]{{הערה|בשליחות המלך}}.
+בעקבות מינוי הרב הכט לרב עיר, דובר על הוספת משפחות אנ"ש לעיר, והקמת סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] אך הרב גליצנשטיין חשש מהשפעה שלילית על הבחורים מצביון העיר שאינו דתי-חרדי וכתב על כך לרבי ולפי התשובות החלו התייעצויות עם עסקני חב"ד והוחלט לא לפתוח ישיבה{{הערה|בשליחות המלך}}.
+עם סיום תפקידו כשליח באילת עבר לגור ב[[נחלת הר חב"ד]].
 ===ארכיון מענות===
@@ שורה 27: / שורה 32: @@
 ===תיעוד הוראות הרבי===
 את ההוראות שקיבל מהרבי בימי בחרותו ובשליחות באילת, קיבץ לחיבור מיוחד בשם '[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך]'. יצא כתשורה וגם במהדורת ספר.
 ==משפחתו==