חסידות ביאלא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 202 בתים ,  7 ביוני 2010
(ביטול גרסה 71863 של שלום (שיחה))
שורה 47: שורה 47:
לפלג חסידות ביאלא - חסידיו של רבי בן ציון מביאלא, ישנם מספר מכונים, הראשון שביניהם הוא מכון מגמ"ה, אשר עסק בהוצאת ספריו, וספרי ביאלא, במקביל פועל המכון הדומיננטי יותר: 'דברי בינה'.
לפלג חסידות ביאלא - חסידיו של רבי בן ציון מביאלא, ישנם מספר מכונים, הראשון שביניהם הוא מכון מגמ"ה, אשר עסק בהוצאת ספריו, וספרי ביאלא, במקביל פועל המכון הדומיננטי יותר: 'דברי בינה'.


המכון התפרסם במיוחד בגלל סידרת הסידורים שבהוצאתם, בהם הוסיפו הוספות מסוימות על נוסח ה"אני מאמין" בשמו של אביו של האדמו"ר, רבי יחיאל יהושע מביאלא. הוספות אלו הם "אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". כמו כן הוסיפו הנ"ל שני אני מאמין נוספים.
המכון התפרסם במיוחד בגלל סידרת הסידורים שבהוצאתם שזכו להצלחה מדהימה ונמכרו באלפי עותקים ובמספר רב של מהדורות, בהם הוסיפו הוספות מסוימות על נוסח ה"אני מאמין" בשמו של אביו של האדמו"ר, רבי יחיאל יהושע מביאלא. הוספות אלו הם "אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". כמו כן הוסיפו הנ"ל שני אני מאמין נוספים.


כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח.{{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב נגד הסידור והוספותיו, והתבטא כי הדבר הינו "חוצפא יסגי".
כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח. ולטענת עורכי הסידור ישנם מקורות רבים להוספות אלו. {{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב נגד הסידור והוספותיו, והתבטא כי הדבר הינו "חוצפא יסגי".


לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק כי אסור לפרסם את הסידור, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור - הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[ניסים קרליץ]], רבי [[מנחם מנדל שפרן]].<ref>עיוני הלכות ח"ג.</ref>
לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק כי אסור לפרסם את הסידור, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור - הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[ניסים קרליץ]], רבי [[מנחם מנדל שפרן]].<ref>עיוני הלכות ח"ג.</ref>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]
[[קטגוריה:חצרות]]
משתמש אלמוני