מרדכי צבי אלפנביין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:
*'''אבא, שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} משנת [[תשע"א]] לאחר פטירתו עמוד 32.
*'''אבא, שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} משנת [[תשע"א]] לאחר פטירתו עמוד 32.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/60076 ביתר-עלית: נפטר הרב מרדכי-צבי אלפנביין ע"ה] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}

גרסה מ־21:24, 29 במאי 2024

הרב מרדכי צבי אלפנביין

הרב מרדכי צבי אלפנביין (כ' באדר א' תש"ח - י"א באדר א' תשע"א) היה חסיד חב"ד מושפע של הרב שלמה חיים קסלמן. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.

תולדות חיים

הרב אלפנביין (משמאל) עם המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן

נולד בכ' אדר א' תש"ח בעיירה טרנוגרוד שבפולין לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו לארץ הקודש. בבחרותו למד בישיבת "קול תורה" בירושלים בראשות הרב שלמה זלמן אוירבך. מיד כשנכנס לישיבה תפס את מקומו ב"כותל המזרח" ונחשב היה לאחד הבחורים המצטיינים ביותר. ראש הישיבה, הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך, חיבב והעריך אותו מאוד. כפי שהתבטא בביטוי מיוחד, לאחר שעבר ללמוד בכפר חב"ד, "על דבר אחד איני יכול לסלוח לחב"ד - על שלקחו ממני את אלפנביין".

בשנה החמישית בישיבה (תשכ"ו) הצטרף לשיעורי התניא שנמסרו בסתר על ידי ר' יוסף צבי סגל (כיום ראש כולל "צמח צדק" בירושלים עיה"ק). תורת חסידות חב"ד מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. לאחר זמן לא רב עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שם נהיה למקבל של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם המשפיע, הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר הסתלקותו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.

בשנת תשכ"ז כאשר פרצה מלחמת ששת הימים כשהכריז הרבי על מבצע תפילין, נרתם במלוא מרצו לצאת ל'מבצעים' בימי שישי אחר הצהריים. היה נוסע לעמוד על משמרתו ברחוב אלנבי בתל אביב, שלא כל הטיפוסים שהסתובבו בו בשנים ההן היו מקבלים באהדה ובחיבה את ההצעה להניח תפילין. ומהם שהיו מסוגלים לתקוף את החב"דניק אם בגערות או אף בהכאה. אך הוא לא חשש ולא פחד, והמשיך לצאת ל'מבצעים' בכל יום שישי.

לקראת פסח שנת תשכ"ח נסע ל-770 לשנת הקבוצה שנמשכה עד לאחר הפסח שנת תשכ"ט. במהלכה נמנה על אחד מה"קנים" - שבעת קני המנורה של הרבי. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי פסח שערך הרבי בחדר דירת אדמו"ר הריי"צ. היה מתאר בהתרגשות את הסדרים שהיה בהם והשתדל להדר בעצמו בכל ההידורים שראה אצל הרבי.

בחורף שנת תש"ל הרב אלפנביין נשא את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' שרגא מלך קפלן, והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר בשיכון חב"ד לוד על ידי חמיו. ביום ג' בניסן שנת תשד"מ נפטרה אשתו.

הרב אלפנביין לומד בכולל בצעירותו

לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה בביתר עילית שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב הדר ביתר שליד העיר.

הפטירה

במוצאי שבת פרשת תצוה, כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב [דרוש מקור]. למחרת הורע מצבו והוא פונה לבית הרפואה "שערי צדק"[1] וביום שלישי, י"א באדר א' תשע"א אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

בשבועות האחרונים לחייו התחיל להכין מחברת של "דרשות לפורים" וביקש מנכדיו שיקלידו את הדברים כדי להפיצם בקרב בני המשפחה, דבר שלא עשה מעולם. כשנשאל מדוע הוא מזדרז לעסוק בזה, השיב שרוצה שיהיה מוכן כדי שיוכלו להשתמש בזה בפורים… ניבא ולא ידע מה ניבא. לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי הערות של מערכת הישיבה בצפת ושל מערכת הישיבה ב-770, בהוספת ציונים ומראי מקומות.

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כשהיה בבית הרפואה כתב בנו הרב ישראל, לרבי באמצעות האגרות קודש והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: "נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק"