לדלג לתוכן

ניגון להקפות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[פנחס אלטהויז]] כפי ששמעו מר' לוי יצחק.
ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[פנחס אלטהויז]] כפי ששמעו מר' לוי יצחק.
הרבי התבטא על ניגון זה שניגון הקפות לרבי לוי יצחק הוא הניגון הכי שמח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%97.mp3 "הניגון הכי שמח" הקלטה של הרבי אודות הניגון] {{שמע}}}}


ניגון זה הוא ניגון קפ"ה ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון קפ"ה ב[[ספר הניגונים]].

גרסה מ־11:26, 13 באוקטובר 2023

הניגון להקפות הינו ניגון שמח ועליז המיוחס לאביו של הרבי - המקובל האלוקי - ר' לוי יצחק שניאורסאהן. ר' לוי יצחק אמר שקבלה בידיו שניגון זה שרו בעת הקפות שמחת תורה אצל אדמו"ר הזקן.

ניגון זה חביב על הרבי בצורה יוצאת דופן ומושר לא רק בעת ההקפות אלא כמעט בכל הזדמנות של שמחה, כמו התוועדות, ועידוד בכניסה ויציאה מבית כנסת.

ניגון זה נרשם מפי החסיד ר' פנחס אלטהויז כפי ששמעו מר' לוי יצחק. הרבי התבטא על ניגון זה שניגון הקפות לרבי לוי יצחק הוא הניגון הכי שמח[1]

ניגון זה הוא ניגון קפ"ה בספר הניגונים.

בעלון 'עתיקין' גל' 2 העירו על ניגון דומה המובא אצל מ.ש. גשורי ל"שושנת יעקב", שם מיוחס לרבי מרדכי 'החזן מזסלב', תלמיד הבעל שם טוב.

ציון במשפט תפדה

ערך מורחב – ניגון ציון במשפט תפדה

בהתוועדות שבת חזון תשל"ה אמר הרבי שגם ניגון נעלה ומרומם, צריך לרדת למילים, והורה לנגן את ניגון ג' תנועות עם המילים "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", ולאחר מכן אמר הרבי שהניגון צריך להיות גם בתנועה של שמחה כביטוי לכך שאנו מקווים ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה", והורה לנגן את אותם המילים בניגון של שמחת תורה, והחסידים החלו לנגן זאת עם ניגון ה'הקפות' של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.

ראו גם

קישורים חיצוניים