ניגון שלוש תנועות
הניגון שלוש תנועות הינו ניגון שכל אחת מתנועותיו מיוחס לאדמו"ר אחר; התנועה הראשונה מיוחסת לבעל-שם-טוב, השניה למגיד ממעזריטש (שנהג לנגן את התנועה הראשונה בהוספת התנועה שלו), והשלישית הוסיף אדמו"ר הזקן.
שלושת תנועות הניגון דומות מאוד זו לזו, אך בכל תנועה נוספת מתחזק הקול ומתגברת ההתלהבות.
ניגון זה הוא אחד מהניגונים אותם מצווה הרבי לנגן מידי פעם בהתוועדויותיו.
בספר הניגונים כרך ב' (חלק א') מופיע ניגון זה כניגון כ'[1], כאשר לשתי בבותיו האחרונות גירסה שונה במקצת. גירסה זו מקובלת אצל זקני אנ"ש ברוסיה. במענה לתמיהת אחד החסידים שניגון זה לא ניגנוהו בליובאוויטש, אמר הרבי שגם הוא לא שמע ניגון זה קודם בואו לאמריקה, אלא שמכיון שהרב שמואל זלמנוב הכניס ניגון זה בספר הניגונים עם ההקדמה על הייחוס של כל תנועה, והרבי הריי"ץ ודאי ידע על כך, לכן כך הוא הניגון.
ציון במשפט תפדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ניגון ציון במשפט תפדה |
בהתוועדות שבת חזון תשל"ה אמר הרבי שגם ניגון נעלה ומרומם, צריך לרדת למילים, והורה לנגן את ניגון ג' תנועות עם המילים "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", ולאחר מכן אמר הרבי שהניגון צריך להיות גם בתנועה של שמחה כביטוי לכך שאנו מקווים ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה", והורה לנגן את אותם המילים בניגון של שמחת תורה, והחסידים החלו לנגן זאת עם ניגון הקפות של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- לשמיעת הניגון מתוך "הניגונים המכוונים"
- לשמיעת הניגון מתוך "עצם הנשמה"
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ישראל אדלסון
- מושר על ידי אדמו"ר מניקלשבורג
הערות שוליים
- ↑ גירסה נוספת - ניגון קפ"ב.