ברדיצ'ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
ובקיץ [[תש"פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 "באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}. | ובקיץ [[תש"פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 "באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}. | ||
בשנת [[תשפ"ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת | בשנת [[תשפ"ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב{{COL}}]}}. | ||
==חסידות חב"ד בעיר== | ==חסידות חב"ד בעיר== |
גרסה מ־14:23, 23 באוגוסט 2023
ברדיצ'ב[1] (באוקראינת: Бердичів) (ברוסית: Бердичев) היא העיר המרכזית במחוז ז'יטומיר שבמערב אוקראינה.
היסטוריה
העיר נוסדה בשנת ה'רט"ז. במשך מאות שנים הייתה העיר תחת השלטון הפולני. מאוחר יותר היא נכללה בברית המועצות, ולאחר התפרקותה באוקראינה.
במשך שנים היה בעיר מרכז יהודי גדול, והיא אף כונתה אז "ירושלים דווהלין". במשך תקופה ארוכה שכן בעיר בית דפוס יהודי. מי שכיהן כרבה הראשון של העיר, היה המקובל רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב. לאחריו, כיהן ברבנות בשנת תקמ"ה רבי לוי יצחק מברדיטשוב שהקים במקום קהילה חסידית, ואף נטמן שם.
ערב מלחמת עולם הראשונה התגוררו בעיר כ50,000 יהודים, בעקבות מספר פוגרומים ועלייתו של השלטון הסובייטי, הצטמצם מספר היהודים ל23,000. במהלך השואה נרצחו יהודי העיר בשנים תש"א - תש"ב על ידי הנאצים.
כיום מתגוררים בעיר כ600 משפחות יהודיות. בית הקברות היהודי במקום שפוץ, ועל קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הוקם אוהל. בנוסף במקום קיים מלון יהודי בשם "קריית קדושת לוי".
בשנת תשע"ח טען הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו. ובקיץ תש"פ נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני[2].
בשנת תשפ"ב ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב[3].
חסידות חב"ד בעיר
ערך מורחב – תומכי תמימים ברדיטשוב |
אדמו"ר הזקן ערך בשנת תק"ע סיור במקום, בכדי לנחם את בני משפחתו של רבי לוי יצחק שנפטר בתחילת השנה בכ"ה תשרי. לבקשת רעייתו של רלוי"צ, הוא נשאר שם לחג הפסח[4].
בשנת תרצ"ה נוסד במקום ישיבת תומכי תמימים. המשפיע בישיבה היה ר' חיים שאול ברוק, והמשגיח ר' יעקב שץ. המוסרי שיעורים היו ר' משה רובינסון ור' בערל גורביץ'. תלמידיה המבוגרים של הישיבה, נמנו על תלמידי ישיבת תומכי תמימים זיטומיר. בטבת תרצ"ח נאסרו תלמידי הישיבה על ידי השלטונות הסובייטים, והישיבה נסגרה[5].
בשנת תשס"ג הגיע לעיר בשליחות הרבי, הרב משה שמואל טאלר. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים.
קישורים חיצוניים
ערים באוקראינה | |
---|---|
| |
עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ בארדיטשוב.
- ↑ "באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב באתר הידברות.
- ↑ בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב
- ↑ יהושע מונדשיין, מסע ברדיטשוב, הוצאת חזק תש"ע.
- ↑ ישיבת תומכי תמימים ברדיטשוב באתר "ברדיצ'ב".