משה שטרנבוך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:05, 1 בספטמבר 2023

הרב משה שטרנבוך (יליד שנת תרפ"ו, 1926), הוא ראש בית דין העדה החרדית בירושלים ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה בבית שמש.

תולדות חיים

נולד בלונדון בכ"ד בשבט תרפ"ו לרב אשר שטרנבוך ולאמו מרת דבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה', כצאצא למשפחת הגאון מוילנא. בילדותו, הושפע מדמותו של הרב אלחנן וסרמן שהתארח בבית הוריו בלונדון במסגרת המסעות שערך לגיוס כספים לישיבתו בברנוביץ.

בגיל תשע התייתם מאביו.

בצעירותם בלונדון היו הרב שטרנבוך והרב אברהם יצחק שם טוב חברי ילדות ולימים^[1] אחרי 57 שנים בהם לא התראו נפגשו הם והעלו זכרונות (בין השאר) על דיון שקיימו על ליובאוויטש ועתידה^[2].

בבחרותו למד למד בישיבת 'תורת אמת' בלונדון של הרב משה שניידר ובישיבת 'חברון' בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ולרב דוב בעריש וידנפלד מטשעבין^[3], וכן היה מקורב לאדמו"ר מגור הרב ישראל אלתר שלמד עמו בחברותא מדי יום שישי, ואף אירח אותו על שולחנו בשבתות^[4].

בגיל 27 השתדך עם רעייתו מרת יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורביו של החזון איש, ששימש כשדכן.

לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש 'ישיבת המתמידים', ובהמשך התגורר כעשרים שנה בסמוך לישיבת פוניבז' בבני ברק, ועמל על כתיבת סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל ושימש כרב קהילה בראש העין. בהמשך, שימש במשך מספר שנים כרבה של קהילה חרדית ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.

בשנת תשמ"ח קבע את מגוריו בשכונת 'הר נוף' בירושלים, והקים בה מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.

בשנת תשמ"ט, עם פטירת רבה של העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס, מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית, והחל משנת תשס"ג מכהן כראש בית הדין.

בשנת תשנ"ב, החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות" בסדרה הכוללת 7 כרכים^[5].

החל מחודשי הקיץ של שנת תשע"ג עומד בראשות ישיבה שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת תשע"ח קבעה הישיבה את משכנה רמה ג' בבית שמש. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל^[6].

בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס. חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראלשגיאת ציטוט: חסר תג </ref> סוגר בשביל תג <ref>: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".

להדליק נר של שבת קודש

מנהג חב"ד לומר בהדלקת נרות בערב שבת "להדליק נר של שבת קודש", היינו להוסיף את המילה קודש, והיו כמה שיצאו נגד נוסח זה, והרב שטרנבוך כתב ליישב את המנהג^[7]: "כן נמצא בסידור הרש"ז ובסידור קרבן מנחה". הרב שטרנבוך כותב שאינו יודע על מה סמכו, ומסיק שם שהכל תליא (תלוי) אם האישה מקבלת שבת בהדלקה או לא, שאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף "קודש", שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר "קודש". (אמנם למנהג חב"ד יש לומר תמיד "קודש", ורק כשמדליקה נר שבת ויו"ט (כשחל יו"ט בשבת, ומדליקה הנר בערב שבת שהוא גם ערב יו"ט), מברכת: "להדליק נר של שבת ויום טוב", ללא המילה "קודש")^[8].

להדליק נר של יום הזכרון

מורה לברך בהדלקת נרות של ראש השנה, "להדליק נר של יום טוב יום הזכרון" על דרך מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של יום הזכרון".

בתחילה כתב שמתפלא על מנהג חב"ד, אך אחרי כמה שנים כתב מסקנא שלדעתו מנהג חב"ד הוא המנהג הנכון.

משפחתו

אחיו, הרב אליהו שטרנבוך שימש כראב"ד מחזיקי הדת באטוורפן.
אחיו הרב דב, שימש כמנהל סמינר גייטסהד לבנות.
גיסו, הרב משולם דוד סולובייצ'יק (היה נשוי לאחותו).
גיסו, הרב חנוך ארנטרוי - לשעבר ראב"ד בבית הדין הרבני בלונדון (היה נשוי לאחותו).
גיסו, הרב חיים יעקב אריאלי (היה נשוי לאחותו)^[9].
בנו, הרב אפרים זלמן שטרנבוך - ר"מ בישיבה שבראשותו ומחבר ספרים "אבני שוהם" ו"יששכר וזבולון".
בנו, הרב אשר שטרנבוך.
בנו, הרב חיים עוזר שטרנבוך.
חתנו, הרב שלמה זלמן איראם - משיב בישיבת פוניבז'.
חתנו, הרב יששכר שרייבר - הוא ראש כולל, מחסידי תולדות אהרן.

מספריו

מועדים וזמנים - תשעה חלקים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו
תשובות והנהגות - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות
טעם ודעת - שלושה כרכים על פרשיות התורה
ביאורים והנהגות על התורה חמישה כרכים על פרשיות התורה
חכמה ודעת - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה
פשט ועיון - סדרת ספרים על מסכתות הש"ס
הגדה של פסח, מועדים וזמנים - יו"ל תשכ"ב עם חידושי הלכות וביאורים
הגדה של פסח, טעם ודעת - יו"ל תשס"א עם פסקי הלכות וביאורים
הגדה של פסח, ויגד משה - יו"ל תשפ"א בעריכת הרב שלום מאיר ולך עם פניני הלכות חידושים ביאורים הנהגות וסיפורים
דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת
משנת המועדים - על חנוכה
דת והלכה - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל
זבחי קודש - על מסכת זבחים
אורחות הבית- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי
תורת המשפחה - דיני טהרה וחינוך הבנים
ההלכה במשפחה
בעיות הזמן (2 כרכים)
מצות שביעית כהלכה
סת"ם כהלכתן - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין
הדרך לתשובה - פירוש והערות על הלכות תשובה של הרמב"ם
קיצור דיני ריבית המצויים
ברכת החמה - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק תשמ"א
ערב פסח שחל בשבת ופורים משולש, בני-ברק
הלכות הגר"א ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח
דע מה שתשיב - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, ירושלים תשמ"א
דעת ומחשבה - על הרמב"ם הלכות דעות והלכות עבודה זרה
רשימות בשמעתתא - הערות על ספר שב שמעתתא
אש קודש - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'
הליכות והנהגות - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש

הערות שוליים

↑ בתמוז תשס"ח
↑ על פי דברי הרב שם טוב בהתוועדות עם תלמידי ישיבת צעירי השלוחים בצפת
↑ שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים".
↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע"ב.
↑ נכון לשנת תשפ"ב.
↑ בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.
↑ בספרו תשובות והנהגות חלק א, ער
↑ עיינו במכתב הרבי שנדפס באגרות קודש, חלק ל"א, עמ' כב. תשובות וביאורים בשו"ע (תשמ"ז) סימן ע"ז. ראו גם: שמירת השבת (גדסי) עמ' 44, ובהערה 36.
↑ בנם הוא הרב אשר אריאלי.

[1] בתמוז תשס"ח

[2] על פי דברי הרב שם טוב בהתוועדות עם תלמידי ישיבת צעירי השלוחים בצפת

[3] שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים".

[4] יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע"ב.

[5] נכון לשנת תשפ"ב.

[6] בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.

[7] בספרו תשובות והנהגות חלק א, ער

[8] עיינו במכתב הרבי שנדפס באגרות קודש, חלק ל"א, עמ' כב. תשובות וביאורים בשו"ע (תשמ"ז) סימן ע"ז. ראו גם: שמירת השבת (גדסי) עמ' 44, ובהערה 36.

[9] בנם הוא הרב אשר אריאלי.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה רמה ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}.
+בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.
+חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל<ref>[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים</ref/>[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]<ref></ref/>.
 ==קשריו עם חב"ד==