תהלים פ"ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (שינוי קטגוריה) |
||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תהילים}} | {{תהילים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תהלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:51, 14 בינואר 2023
תהילים פ"ז
תְּפִלָּה לְדָוִד |
|---|
|
א: לִבְנֵי-קֹרַח, מִזְמוֹר שִׁיר: יְסוּדָתוֹ, בְּהַרְרֵי-קֹדֶשׁ. |
תהילים פ"ז הוא המזמור ה-87 בספר תהילים.
מזמור זה נאמר על ידי בני קורח והם משבחים את מעלת ירושלים עיר הקודש ואנשיה, ובית המקדש.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ז ביום ההולדת ה-86, ועד ליום ההולדת ה-87.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזמור זה נאמר על ידי בני קורח והם משבחים את מעלת ירושלים עיר הקודש ואנשיה, ובית המקדש. [1].
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "מזמור זה נתייסד לאומרו בבית המקדש, ומשבח כבוד ירושלים והיאך מגדל חכמים רבים וגדולים בעלי שם ואנשי מעשה, וכמה טובות לעתיד לבוא".
בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימים שאין אומרים תחנון, אומרים מזמור זה כהקדמה לברכת המזון לפני מים אחרונים.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמים רבות בסיומם של המכתבים כלליים ששיגר הרבי בסמיכות לי"א ניסן, כלל קטע שהזכיר וביאר פסוקים מתוך הפרק, וכך כתב הרבי בסיום המכתב של שנת תשמ"ח, המהווה ביאור כללי למזמור בדרך החסידות: "בלשון התהלים, שהיא הוראה ובפרטי פרטים, בעבודת כל אחד מישראל: "לבני קורח" (שחידוש וההוראה שלהם היא עבודת התשובה וש"אין לך דבר העומד בפני התשובה", כמסופר על ידי חז"ל) "מזמור" (— ויש לזמר ולשבח לה' "בכלי" — כלומר בכל השייך לאדם) "שיר" (— כך גם בפה, כלומר בגופו ובעצמו, ובאופן שמרגישים כי —) "יסודתו" (— כל זה חדור כי הוא מיוסד ומבוסס) "בהררי" (— בדרגות העליונות ביותר של —) "קודש".
ביאורים פרטיים נוספים לביטויים ומשפטים מתוך המזמור:
- לבני קורח מזמור שיר - מזמור זה הוא בדרגה הגבוהה ביותר ביחס לשאר המזמורים שנאמרו על ידי בני קורח, כפי שבא לידי ביטוי הן בכל שהלשון היא "לבני קורח מזמור" (ולא "מזמור לבני קורח"), שקודם שרתה שכינה ואחר כך אמרו שירה[2], ודע שבשיר זה מופיע ש'יסודתו בהררי קודש'[3].
- שערי ציון - הלכות התורה, הם השערים שבאמצעותם 'יוצאת' הנשמה (שנקראת 'ציון') מההעלם אל הגילוי[4], והלימוד צריך להיות דווקא בבחינת ביטול[5].
בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אוהב ה' שערי ציון |
בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי לקראת י"א ניסן תשמ"ז הלחין הרב יוסף יצחק ליפסקר לכבוד יום הולדת ה-85 של הרבי ניגון על המילים "אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב. וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן."[6].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק
- תהילים עם פירוש יהל אור - מזמור פ"ז
- לשמיעת הניגון מושר על ידי חיילי צבאות ה'
- לשמיעת הניגון מתוך אלבום נעימות חב"ד ליובאוויטש
הערות שוליים
- ↑ על פי כותרת המזמור בתהלים 'שי למורא'.
- ↑ ראו פסחים קיז, א.
- ↑ שיחת פרשת פנחס תשל"ז.
- ↑ אור התורה דברים חלק ו' עמוד תתקפט.
- ↑ יהל אור על המקום.
- ↑ תהלים פז, ב; ה.
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|