יהדות ספרד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (מחיקת הקישורים המיותרים) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== רבני הספרדים == | == רבני הספרדים == | ||
[[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|מרכז| ספר בן איש חי הלכות, מנוקד ומפוסק, ספר מכלול הכולל הלכות קצרות אגדות ומדרשים ומשלים ודברי המקובלים, שחיברו [[יוסף חיים מבגדד|הרב יוסף חיים]], ונתקבלו דבריו בכל תפוצות ישראל וקהילות הספרדים בארץ ובעולם]] | [[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|מרכז| ספר בן איש חי הלכות, מנוקד ומפוסק, ספר מכלול הכולל הלכות קצרות אגדות ומדרשים ומשלים ודברי המקובלים, שחיברו [[יוסף חיים מבגדד|הרב יוסף חיים]], ונתקבלו דבריו בכל תפוצות ישראל וקהילות הספרדים בארץ ובעולם]] | ||
הרבי היה בקשר עם רבני [[מרוקו]] כדלהלן, רבי [[מאיר ועקנין]] רב העיר [[טבריה]], רבי [[דוד עובדיה]] במרוקו היה רב הראשי בערים [[צפרו]], [[רבאט]], [[פאס]], ו[[מרקש]], ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], רבי [[יוסף משאש]] רב העיר [[חיפה]], רבי [[יהושע מאמאן]] זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים [[סאפי]] ו[[צפרו]] במרוקו, ולאחר עלייתו | הרבי היה בקשר עם רבני [[מרוקו]] כדלהלן, רבי [[מאיר ועקנין]] רב העיר [[טבריה]], רבי [[דוד עובדיה]] במרוקו היה רב הראשי בערים [[צפרו]], [[רבאט]], [[פאס]], ו[[מרקש]], ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], רבי [[יוסף משאש]] רב העיר [[חיפה]], רבי [[יהושע מאמאן]] זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים [[סאפי]] ו[[צפרו]] במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים, רבי [[שלום משאש]] רבה הראשי הספרדי של ירושלים, רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]], רבי [[יורם אברג'ל]] ראש כולל קול רינה ב[[נתיבות]] ומחבר '''בצור ירום''' ועוד ספרים רבים, רבי [[משה בן טוב]] מכונה '''צדיק רואה המזוזות''' מ[[באר שבע]]-[[ירושלים]] וראש מוסדות דור ודור בירושלים, ויבלחט"א רבי [[משה ברדוגו]] מרבני [[מגדל העמק]] ונצר ל[[שושלת ברדוגו]] במרוקו, רבי [[משה שלמה עמאר]] הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים, ורבי [[ראובן אלבז]] ראש ישיבת אור החיים בירושלים ותלמיד הרב [[אליעזר חיים בן-ציון ברוק]] ראש ישיבת בית יוסף נוברדוק בירושלים. | ||
[[קובץ:רבי משה צדקה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[משה צדקה]] בנו הגדול של [[הרב יהודה צדקה]] עוסק בלימוד ספר [[ארבעה טורים]] אשר מחברו [[יעקב בן אשר|רבינו הרב יעקב בן רבינו | [[קובץ:רבי משה צדקה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[משה צדקה]] בנו הגדול של [[הרב יהודה צדקה]] עוסק בלימוד ספר [[ארבעה טורים]] אשר מחברו [[יעקב בן אשר|רבינו הרב יעקב בן רבינו הרא"ש]] הקשר של הרבי עם הרב צדקה ועם חכמי פורת יוסף היה קשר אדוק]] | ||
כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון רבני [[ישיבת פורת יוסף]] ירושלים, כמו: רבי [[בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת פורת יוסף, רבי [[יהודה צדקה]] ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל [[כף החיים]], רבי [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, בנו הגדול רבי [[יעקב יוסף]] רב | כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון רבני [[ישיבת פורת יוסף]] ירושלים, כמו: רבי [[בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת פורת יוסף, רבי [[יהודה צדקה]] ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל [[כף החיים]], רבי [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, בנו הגדול רבי [[יעקב יוסף]] רב [[שכונת גבעת משה]] בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים, רבי [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה [[ילקוט יוסף]] ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף), רבי [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק בעל סדרת הספרים הקבלית המצליחה קדושת יצחק ו' כרכים, רבי [[חיים דוד הלוי]] רב תל אביב יפו מחבר קיצור שולחן ערוך (הלוי), רבי [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה מאמר מרדכי ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה), וגם רבי [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ומחו"ר פורת יוסף), ויבלחט"א רבי [[מאיר מאזוז]] ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר קיצור שולחן ערוך (איש מצליח). בפרט ידועים קשריו וכתיבת מכתבים של הרבי עם [[שושלת משפחת אביחצירא]], עם נכדי רבי [[יעקב אביחצירא]] מכונה '''אביר יעקב''' שהם ראשי שושלת משפחת אביחצירא ב[[ישראל]] רבי [[יצחק אביחצירא]] מכונה ה'''בבא חאקי''' רב [[רמלה]] [[לוד]] ואחיו רבי [[ישראל אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא סאלי''' ומכונה ה'''יש"א ברכה''' מ[[נתיבות]] וממשיכי דרכו בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא]] מנתיבות מכונה ה'''[[בבא ברוך]]''' ואחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]], ונכדי ה[[בבא סאלי]] כדלהלן, רבי [[אלעזר אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא אלעזר''' מ[[באר שבע]] שבדרום ואחיו הצעיר רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שבצפון, ועוד. | ||
הרב מאיר מאזוז בענין זה: | הרב מאיר מאזוז בענין זה: | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*הרב [[ברוך סבאג]], '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]]. | *הרב [[ברוך סבאג]], '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]]. | ||
*הרב [[שמעון בן יצחק]] רב הקהילה הגאורגית | *הרב [[שמעון בן יצחק]] רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, '''[[האות והמופת]]''' שני חלקים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14045&CategoryID=2263 סקירה על הספר].}}. | ||
*'''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה]]''', מאת הרב [[אברהם אלאשוילי]], בנו של חכם רבי [[רפאל אלאשוילי]], | *'''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה]]''', מאת הרב [[אברהם אלאשוילי]], בנו של חכם רבי [[רפאל אלאשוילי]], מוסדות ואירגון תפארת רפאל. | ||
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד [[פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו]], חשוון [[ה'תשע"ז]]. | *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד [[פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו]], חשוון [[ה'תשע"ז]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ספרד|*]] | [[קטגוריה:רבני ספרד|*]] | ||
גרסה מ־06:19, 1 באוגוסט 2022
יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש.
רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, ועוד.
על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.
הפרדה בין אשכנזים לספרדים
בחסידות חב"ד מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.
זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:
על יסוד דברים אלה החלה העבודה החינוכית של חיזוק התורה במדינות אפריקה הצפונית.
| ערך מורחב – מרוקו |
הרבי הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:
זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב"י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות
— אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.
הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך[1].
רבני הספרדים
.jpg)
הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו כדלהלן, רבי מאיר ועקנין רב העיר טבריה, רבי דוד עובדיה במרוקו היה רב הראשי בערים צפרו, רבאט, פאס, ומרקש, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים, רבי יוסף משאש רב העיר חיפה, רבי יהושע מאמאן זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים סאפי וצפרו במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים, רבי שלום משאש רבה הראשי הספרדי של ירושלים, רבי רפאל ברוך טולידנו מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מבני ברק, רבי יורם אברג'ל ראש כולל קול רינה בנתיבות ומחבר בצור ירום ועוד ספרים רבים, רבי משה בן טוב מכונה צדיק רואה המזוזות מבאר שבע-ירושלים וראש מוסדות דור ודור בירושלים, ויבלחט"א רבי משה ברדוגו מרבני מגדל העמק ונצר לשושלת ברדוגו במרוקו, רבי משה שלמה עמאר הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים, ורבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים בירושלים ותלמיד הרב אליעזר חיים בן-ציון ברוק ראש ישיבת בית יוסף נוברדוק בירושלים.
כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון רבני ישיבת פורת יוסף ירושלים, כמו: רבי בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף, רבי יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל כף החיים, רבי עובדיה יוסף הראשון לציון, בנו הגדול רבי יעקב יוסף רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים, רבי יצחק יוסף הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה ילקוט יוסף ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף), רבי יצחק כדורי זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק בעל סדרת הספרים הקבלית המצליחה קדושת יצחק ו' כרכים, רבי חיים דוד הלוי רב תל אביב יפו מחבר קיצור שולחן ערוך (הלוי), רבי מרדכי אליהו הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה מאמר מרדכי ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה), וגם רבי אליהו בקשי דורון הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ומחו"ר פורת יוסף), ויבלחט"א רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר קיצור שולחן ערוך (איש מצליח). בפרט ידועים קשריו וכתיבת מכתבים של הרבי עם שושלת משפחת אביחצירא, עם נכדי רבי יעקב אביחצירא מכונה אביר יעקב שהם ראשי שושלת משפחת אביחצירא בישראל רבי יצחק אביחצירא מכונה הבבא חאקי רב רמלה לוד ואחיו רבי ישראל אבוחצירא מכונה הבבא סאלי ומכונה היש"א ברכה מנתיבות וממשיכי דרכו בני הבבא סאלי; רבי ברוך אבוחצירא מנתיבות מכונה הבבא ברוך ואחיו הגדול רבי מאיר שלום אבוחצירא מכונה הבבא מאיר מאשדוד, ונכדי הבבא סאלי כדלהלן, רבי אלעזר אבוחצירא מכונה הבבא אלעזר מבאר שבע שבדרום ואחיו הצעיר רבי דוד חי אבוחצירא מנהריה שבצפון, ועוד.
הרב מאיר מאזוז בענין זה:
"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים".."[2]
לקריאה נוספת
- הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
- הרב שמעון בן יצחק רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, האות והמופת שני חלקים[3].
- אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, מאת הרב אברהם אלאשוילי, בנו של חכם רבי רפאל אלאשוילי, מוסדות ואירגון תפארת רפאל.
- הרב שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב
- ↑ שמן ששון מחבריך.
- ↑ סקירה על הספר.