א-ל אדון (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
שורה 39: | שורה 39: | ||
*'''[https://chabad.info/musicnews/599969/ תפילת א-ל אדון בניגון 'כלות הנפש'], מתוך פרוייקט געגועים {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/musicnews/599969/ תפילת א-ל אדון בניגון 'כלות הנפש'], מתוך פרוייקט געגועים {{וידפו}} | ||
{{שבת}} | |||
{{מסורת הנגינה}} | {{מסורת הנגינה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | [[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] |
גרסה מ־09:34, 29 ביוני 2023
א'-ל אדון הוא ניגון חב"די על מילות הפיוט הנאמר בתחילת ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת. לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות השליח ציבור מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.
אף שכיום פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט.
הניגון הוא חלק מניגוני חב"ד לתפילות שבת ויום טוב.
אודות הניגון
הפיוט 'א-ל אדון' נאמר בשבתות בלבד, והוא אחד הפיוטים העתיקים ביותר המופיעים בסידורי התפילה, וחוברו לו פירושים רבים ורמוזים בו סודות שונים על פי הקבלה שחלקם אף מבוארים בתורת החסידות.
אחד הסימנים המעידים על קדמוניותיו של הפיוט, היא בעובדה שהמחבר לא רמז את שמו בראשי הפסקאות המרכיבות את הפיוט כפי שהתפשט בדורות מאוחרים יותר, והוא מסודר באקרוסטיכון על פי אל"ף בי"ת[1].
בעבר לא היה נהוג לנגן יחד את הפיוט, אך בדור האחרון פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט[2].
לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות השליח ציבור מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.
בשל העיסוק של הפיוט במאורות השמים, כחלק מברכת יוצר המאורות, מקובל בקהילות אשכנז לשורר חלק מהפיוט[3] בסיום קידוש לבנה.
ניגון ריקוד מניקולייב
הלחן הנפוץ ביותר בין חסידי חב"ד, הוא הלחן המופיע בספר הניגונים כניגון קנ"א, ניגון ריקוד שחיברו חסידי חב"ד בניקולייב, עיר הולדתו של הרבי.
לחן זה זכה אף לביצוע במסגרת פרוייקט 'צמאה' של יריד החסידות י"ט כסלו בבנייני האומה, ובעקבות כך הגיע לתפוצה נרחבת אף מחוץ לחסידות חב"ד.
הלחן בפרוייקט מסורת הניגונים
בניגון זה עיקר הניגון הוא הלחן של הנוסח, וההתאמה למילות הפיוט אינה בדווקא[4].
הניגון לא נכלל בספר הניגונים והשתמר בפרוייקט מסורת הניגונים של הרב דוד הורביץ (ניגון ל"ב).
הניגון מקובל גם בחצרות חסידיות נוספות, אך במספר שינויים.
לחן כלות הנפש
בפרוייקט געגועים של הרב מנחם מענדל עמאר, התאים את הלחן של ניגון כלות הנפש בו היה מתפלל החסיד התמים הלל פרוטקין מבחירי תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, עם מילות הפיוט.
מילות הניגון
אֵ-ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִֹים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה,
גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּעַת וּתְבוּנָה סֹבְבִים הוֹדוֹ:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ:
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ,
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְֹכֵּל,
כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם:
שְֹמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָֹשִֹים בְּבוֹאָם,
עֹשִֹים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם:
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה, שְֹרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ:— סידור אדמו"ר הזקן, ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת
.
קישורים חיצוניים
- הלחן במסורת הניגונים: הניגון מפי ר' דוד הורביץ - להאזנה (מידע · עזרה)
- הלחן בניגון קנ"א: לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ[5] • הזמר והיוצר ברי סחרוף שר 'ק-ל אדון' בניגון החב"די
- תפילת א-ל אדון בניגון 'כלות הנפש', מתוך פרוייקט געגועים
שבת | ||
---|---|---|
קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר |
מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
---|---|
| |
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הערות שוליים
- ↑ כפי שנהוג במקומות נוספים בסידור התפילה, במקום האות ס' מופיעה שי"ן שמאלית, שההגיה שלה דומה והן אותיות מתחלפות.
- ↑ בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל בכ' מנחם אב תשכ"ג שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף בניגון שאמיל. מזכרון הרב חיים שלום דובער ליפסקר.
- ↑ מהפסקה 'טובים מאורות' עד הפסקה 'ראה והתקין צורת הלבנה'.
- ↑ על פי ההקדמה של ר' דוד הורביץ להקלטה של הניגון הבא בפרוייקט מסורת הניגונים.
- ↑ קליפ וידאו עם מילים שהותאמו ללחן של הניגון לרגל שנת השמיטה תשפ"ב על ידי רשת אהלי יוסף יצחק