חסידות צאנז: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 44: | שורה 44: | ||
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון] | *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון] | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת] | ||
{{חצרות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידות צאנז]] | [[קטגוריה:חסידות צאנז]] |
גרסה מ־16:43, 13 בספטמבר 2021
חסידות צאנז, יסודה מהרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק.
יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות, מתוך התמדה עצומה ודביקות בתורה.
מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.
רבי חיים כותב על אדמו"ר הזקן בהערצה מי לנו גדול באחרונים ממנו.[1]
בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: זוהר הקדוש השל"ה הקדוש, אור החיים הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה תעניות על כך[2].
עד היום מתאפיינות חסידויות צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג האדמו"ר לומר פלפול תורני בימי החנוכה.
כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות מפעל הש"ס העולמי להחדרת לימוד התורה בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי גמרא, החל מ"הגאון" וכלה ב"מרן". זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז, כדי להגדיל את כבוד התורה ואת האהבה ללומדה.
יסוד חסידות צאנז בארץ ישראל
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם בא לארצות הברית בשנת תש"ו, לאחר שניצל בניסים מאימי השואה, וייסד את מוסדות חסידות צאנז בארצות הברית.
בשנת תשט"ו בא לארץ ישראל. בארץ ישראל ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם בירושלים הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.
רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומר, שהוא מקנא בליובאוויטש.[3]
לאחר פטירתו ממשיכים את דרכו, בנו הרב רבי צבי אלימלך הלברשטאם בארץ ישראל המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב רבי שמואל דוד הלברשטאם בברוקלין (המכונה האדמו"ר מקלויזנבורג).
רבי צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז הנוכחי שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.[4]
רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי, הרב אליהו שמרלר ראש ישיבות צאנז, הרב אהרן וידר, רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - צאנז - ארצות הברית, הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, חותנו של האדמו"ר מצאנז - ארץ ישראל הנוכחי, ועוד.
רבי נפתלי שמרלר
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי אליהו שמרלר ומחבר הספר "הלכות גדולות".
בשנת תשס"ח בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.
הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: אתם צריכים להודות לקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".
בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".
קישורים חיצוניים
- הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה
- חב"ד אירח את בנו של האדמו"ר וראש ישיבת צאנז
- הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון
- הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |