מיהו יהודי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:15, 18 באפריל 2021

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מיהו יהודי היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא יהודי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת תש"ל החל הרבי במאבק גלוי^[1] בתיקון חוק השבות הקובע ש"יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר", ולהוסיף את המילה "כהלכה" משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.

בהלכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אישים שיהדותם מוטלת בספק

יוצאי אתיופיה

יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה "ביתא ישראל" המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים^[2], קודם "מבצע משה" שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת תשמ"ה, פסקה הרבנות הראשית לישראל שיש לעשות להם גיור לקולא ללא ברית מילה, הרב עובדיה יוסף פסק שהם יהודים לכל דבר^[3], הרב משה פיינשטיין פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין^[4]. בשנת תש"פ החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד העדה החרדית הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרא.

הרבי נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק^[5].

פרשת הממזרים

ערך מורחב – פרשת הממזרים

תבנית:חסר בשנת תרפ"ג, יהודיה נישאה לגוי שהתגייר לאחר מכן בעקבות בקשת הוריה. לאחר כמה שנים נפרדה היהודיה מבעלה ללא גט והכירה גבר אחר שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים שנחשבו על פי ההלכה לממזרים, שאסורים להינשא לשום יהודי כשר.

בשנת תשט"ז הגיע המקרה לידיעתו של בית הדין הרבני בתל אביב, שפסל את הילדים לנישואין כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות הכ"פים שב המקרה לבית הדין בפתח תקווה שבפניו הופיעו עדים. בעלה הראשון, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, בית הדין בדק האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, והאם הוא מנהל אורח חיים יהודי, בורקובסקי טען שהוא מניח תפילין ושומר שבת אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. לאחר בירור מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר ולכן פסק בית הדין שהוא אכן נחשב ככשר עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.

הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים והיו חילוקים בין הרבנים האם על סמך זה שלא ידע להשלים את הפסוק שמע ישראל יחשב כגוי (דעת הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי) או שמאחר שחי בקהילה שכך תופסת את היהדות מספיק שהוא מחשיב את עצמו כיהודי בשביל להיקרא כגר ולאסור את הממזרים (דעת הרב יוסף שלום אלישיב).

חוק השבות

עם הקמת מדינת ישראל נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני נישואין גירושין ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.

פניית בן גוריון לחכמי ישראל

בשנת תשי"ז התעוררה שאלת "מיהו יהודי" לראשונה, כאשר שר הפנים ישראל בר יהודה הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי", הדבר עורר סערה והמפד"ל החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".

מבין ה-50 "חכמי ישראל" נמנה הרבי שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט:

במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:
דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.
על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.
האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.

— אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד

בג"ץ שליט

בשנת תשכ"ט עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט שנישא עם אישה גויה לרשום את ילדיו כיהודים וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך, הסוגיה חוללה סערה במדינה וזאת לאחר שבג"ץ החליט ברוב של 5 מול 4 לרשום את ילדיו כיהודים ובנימוק בכך שהוא מתכוון לגדל את ילדיו כיהודים ולכן הם נחשבים כך, הדבר גרם לכנסת לדון שוב בעניין "מיהו יהודי" והחוק הועלה שוב שהפעם המילה "כהלכה" נמחקה.

ההצבעה נמשכה במשך יומיים העלו חברי הכנסת טענה לפיה צריך לעודד לעלות לארץ ישראל, כי אם לא ישארו בארץ רק בחורי ישיבות וחרדים, לעומת חברי הכנסת מאגודת ישראל שהתנגדו בלהכיר בגיור הרפורמי בטענה שהוא נגד תורת ישראל, ההצבעה נערכה בג' אדר א' תש"ל שבסופה ברוב של 51 בעד מול 14 נגד הוחלט ש"יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא הוספת המילה "כהלכה" ע"פ הוראת הרבי.

מפלגת המפד"ל שבראשה עמד יוסף בורג בתחילה התנגד לכך אולם בסוף תמכה בניגוד לבקשת הרבי ואף עשתה מהדבר צחוק וליצנות, כאשר ביישו חב"ד את בורג על כך בפומבי הגיב הרבי על כך שהוא אינו מרוצה^[6].

הרבי בפורים תש"ל^[7] התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מעזרא הסופר שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.

הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:

בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!

והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,

יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר ישנאו את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !

— שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד

הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים^{[דרושה הבהרה]}.

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"^[8]. הרבי הסביר^[^{דרוש מקור]} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

בל"ג בעומר תש"ל השתתף הרבי ב'פאראד' שנערך בחצר 770. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!^[9].

בכ"ה אדר תש"ל נערך כנס רבנים בראשות הרב יעקב בצלאל ז'ולטי שבסופו הוכרע שהרבנות הראשית תוציא פסק דין נגד החוק המשלב בתוכו קריאה לשרי המפד"ל להתפטר מהממשלה, מה שלא קרא בסוף^[10].

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות^[11], הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:"שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו"^[12]. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושגע הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד^[13] ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות^[13].

בכ"ז תשרי תשל"א נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש^[14].

בין המשתתפים: הרב שניאור זלמן גרליק, הרב דוד חנזין, הרב נחום טרבניק, הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב משה אשכנזי, הרב זלמן אבלסקי, הרב אפרים וולף, הרב זושא וילמובסקי, הרב חיים מאיר גרליק, הרב יעקב דב כץ, הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב זושא פויזנר, הרב זאב זלמנוב, הרב זלמן גופין, הרב ברק'ה וולף, הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, הרב שמואל גורביץ, הרב ראובן דונין, הרב בן ציון ליפסקר ועוד.

בשנת תשל"א פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, הרבנות הראשית לישראל פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, הרבי הצטרף למאבק ובמכתב לר' זרח ורהפטינג כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:

ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.

חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם הראשונה שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,

— אגרות קודש , כרך כז , י'קע

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש.

בשנת תשל"ב הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי שיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה^[15].

בין היתר התבטא הרבי^[16] שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא המשיח.

תשל"ז - תשמ"ט

מענה הרבי לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך

בקיץ של שנת תשל"ז הוקמה ממשלת ימין ראשות מפלגת הליכוד בראשות מר מנחם בגין, אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד"ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד"ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.

בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת תשמ"ב, העלה חבר הכנסת הרב אברהם יוסף שפירא הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו"ר מגור באותם ימים רבי שמחה בונם אלתר, במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד^[17].

בכ"ד טבת תשמ"ג התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין מזכירות הרבי לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר, האדמו"ר מגור באותה תקופה רבי שמחה בונם אלתר, ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלתר, האדמו"ר מסלונים, ועוד.

שבועיים לפני פטירת הרב נחום טרבניק, ביום י"ט באלול תשמ"ג, התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

בהקמת הממשלה בשנת תשד"מ שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה יצחק שמיר לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.

חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' שמואל חפר, ר' דובער חן, ר' טוביה בלוי, ר' זושא וילימובסקי

בחשוון תשמ"ד החלה החתמה של "עצמות המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה יצחק שמיר לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' זושא וילימובסקי אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר שמיר קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

עם תום מערכת בחירות תשמ"ט, עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק^[18]. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.

הועד למען שלימות העם

ערך מורחב – הועד למען שלימות העם

על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם הועד למען שלימות העם. יושב ראש הועד היה הרב יהודה פלדי. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב נחום טרבניק על ידי הרבי למלא את מקומו. בשנים מאוחרות יותר כיהנו כראשי הוועד הרב שמואל חפר והרב יצחק הולצמן.

בהתוועדות שערך הרבי בכ' כסלו תשל"ז לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לשאת דברים על הפעילות לתיקון החוק, על אף העובדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיום דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך^[19].

מיהו יהודי כיום

בתקופת כינוס השלוחים תשמ"ח הרבי הזמין את הרב אברהם שם טוב ליחידות, והורה לו^[20] לדבר במשך הכינוס על כך שהשלוחים לא צריכים להתעסק עוד בכך אולם בעקבות שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו, הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו^[^{דרוש מקור]}.

בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, והובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לענין מיהו יהודי, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיוצא בזה - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...
הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.
ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".
ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים"

— אתר שטורעם

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לרב יצחק הולצמן שהיה מראשי הוועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת^[21].

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב יעקב יהודה העכט מח' טבת תשמ"ט^[22] כתב הרבי:

"לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".

במענה לרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי^[23]:

1) (כבר נדפס) זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת וכו'. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו היפך אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה רק לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע וכיוצא בזה. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - שלמעשה אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של 40 שנה באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים להכניס לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו ביניהם ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים במונטריאול שבקנדה שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך^[22]:

"דברתי בארוכה – ויתאספו אגו"ח ועסקני חב"ד לדון בכובד ראש מה ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה ותיכף ומיד לנאום וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"

בכ"ו מנחם אב תש"נ כתב הרבי למרת אדל פלדי (אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי, יו"ר הוועד למען שלימות העם) על פעולות הוועד מכאן ולהבא:""לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'."

בשנת תשס"ה הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת תשע"ח מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת תש"פ העלה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ^[24].

בשנת תשפ"א פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים^[25].

לקריאה נוספת

בין ישראל לעמים- לוי יצחק הולצמן, עיתון כי קרוב מס' 46.
הרב ישראל אלפנביין, חיי רבי, סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, שבועון כפר חב"ד גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה, שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 • הרב שלמה הלפרן, שורש הבעיה, עמוד 20

קישורים חיצונים

בין ישראל לעמים, סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך כי קרוב, ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ
מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק - ראיון עם הרב שמואל חפר, יו"ר הוועד למען שלימות העם, מנחם זיגלבוים, בית משיח -
הוא מניח תפילין פסולות הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! -
לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות -
מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי
פרסום ראשון: הגהות הרבי על טיוטת המכתב על "מיהו יהודי?"
טורים באתר COL: הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן • הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי • "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד" • להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי" • כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות • למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים • כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי' • כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן • תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה • החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי
הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי
"החלטה אומללה": מלחמתו של הרבי לתיקון חוק השבות
"לבטל החוק המוזר והמאוס"
המערכה לתיקון החוק, בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א
הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו

הערות שוליים

↑ על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי לשלשלת היחס שלו בהיום יום, ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.
↑ אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.
↑ שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.
↑ הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.
↑ על פי מענה בכתב ידו של הרבי בנוגע לפאלשים: "לכתבו ע"ד [=על דבר] אי-המענה ע"ד: 1) הפלאשים – פס"ד בשו"ע [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הוא] אין חיוב על כאו"א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע"ז [=על זה] "לא תגורו מפני גו'" ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו"ט [=שהשקלא וטריא] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ"ל) וגזירות ושהכריחום לכו"כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו"ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע"פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ"ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו"כ [=שכמה וכמה] שנים – שיחשדני בכך!)".
↑ המדינה היא עניין פרקטי ב
↑ [drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]
↑ י"ט כסלו תשד"מ.
↑ מפי ר' יוסף הכט
↑ [www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809be562 כאן]
↑ אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא
↑ אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג
↑ ^13.0 ^13.1 אגרות קודש, כרך כז, י'ב
↑ מטכסים עצה על מיהו יהודי, באתר שטורעם נט.
↑ כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות ב
↑ התוועדות שבת פרשת בשלח, י"ג שבט תשל"ה.
↑ התקשרות (גיליון) גיליון א'שנט
↑ תורת מנחם תשמ"ט חלק א' עמוד 439
↑ קטע וידאו מהמעמד
↑ על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: ליקוט מענות קודש תשמ"ז, חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.
↑ ספר הרב אשכנזי עמוד 609
↑ ^22.0 ^22.1 ליקוט מענות קודש תשמ"ט
↑ תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8
↑ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית באתר
↑ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי ב

[1] על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי לשלשלת היחס שלו בהיום יום, ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.

[2] אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.

[3] שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.

[4] הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.

[5] על פי מענה בכתב ידו של הרבי בנוגע לפאלשים: "לכתבו ע"ד [=על דבר] אי-המענה ע"ד: 1) הפלאשים – פס"ד בשו"ע [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הוא] אין חיוב על כאו"א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע"ז [=על זה] "לא תגורו מפני גו'" ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו"ט [=שהשקלא וטריא] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ"ל) וגזירות ושהכריחום לכו"כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו"ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע"פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ"ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו"כ [=שכמה וכמה] שנים – שיחשדני בכך!)".

[6] המדינה היא עניין פרקטי ב

[7] [drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]

[8] י"ט כסלו תשד"מ.

[9] מפי ר' יוסף הכט

[10] [www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809be562 כאן]

[11] אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא

[12] אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג

[אג"ק_כ"ז-13] 13.0 ^13.1 אגרות קודש, כרך כז, י'ב

[14] מטכסים עצה על מיהו יהודי, באתר שטורעם נט.

[15] כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות ב

[16] התוועדות שבת פרשת בשלח, י"ג שבט תשל"ה.

[17] התקשרות (גיליון) גיליון א'שנט

[18] תורת מנחם תשמ"ט חלק א' עמוד 439

[19] קטע וידאו מהמעמד

[20] על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: ליקוט מענות קודש תשמ"ז, חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.

[21] ספר הרב אשכנזי עמוד 609

[מענות_מ"ט-22] 22.0 ^22.1 ליקוט מענות קודש תשמ"ט

[23] תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8

[24] הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית באתר

[25] שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{בעריכה מתמשכת|}}
 [[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
-'''מיהו [[יהודי]]''' היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא [[יהודי]] שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת [[תש"ל]] החל הרבי במבאק גלוי{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בתיקון חוק השבות הקובע ש"יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר", ולהוסיף את המילה "כהלכה" משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.
+'''מיהו יהודי''' היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא [[יהודי]] שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת [[תש"ל]] החל [[הרבי]] במאבק גלוי{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בתיקון חוק השבות הקובע ש"יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר", ולהוסיף את המילה "כהלכה" משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.
 ==בהלכה==
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ==אישים שיהדותם מוטלת בספק==
 ===יוצאי אתיופיה===
-יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה "ביתא ישראל" המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים{{הערה|אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.}}, קודם "מבצע משה" שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת [[תשמ"ה]], פסקה הרבנות הראשית שיש לעשות להם גיור לקולה ללא ברית מילה, הרב [[עובדיה יוסף]] פסק שהם יהודים לכל דבר{{הערה|שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.}}, הרב [[משה פיינשטיין]] פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין{{הערה| הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.}}.בשנת [[תש"פ]] החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד ה[[עדה החרדית]] הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרה.
+יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה "ביתא ישראל" המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים{{הערה|אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.}}, קודם "מבצע משה" שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת [[תשמ"ה]], פסקה [[הרבנות הראשית לישראל]] שיש לעשות להם גיור לקולא ללא [[ברית מילה]], הרב [[עובדיה יוסף]] פסק שהם יהודים לכל דבר{{הערה|שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.}}, הרב [[משה פיינשטיין]] פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין{{הערה| הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.}}. בשנת [[תש"פ]] החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד ה[[עדה החרדית]] הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרא.
 [[הרבי]] נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק{{הערה|על פי [[:קובץ:כתב יד - פאלאשים.jpg|מענה בכתב ידו של הרבי בנוגע לפאלשים]]: {{ציטוטון|1=לכתבו ע"ד [=על דבר] אי-המענה ע"ד: 1) הפלאשים – פס"ד בשו"ע [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הוא] אין חיוב על כאו"א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע"ז [=על זה] "לא תגורו מפני גו'" ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו"ט [=שהשקלא וטריא] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ"ל) וגזירות ושהכריחום לכו"כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו"ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע"פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ"ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו"כ [=שכמה וכמה] שנים – שיחשדני בכך!)}}.}}.
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 מפלגת המפד"ל שבראשה עמד [[יוסף בורג]] בתחילה התנגד לכך אולם בסוף תמכה בניגוד לבקשת הרבי ואף עשתה מהדבר צחוק וליצנות, כאשר ביישו חב"ד את בורג על כך בפומבי הגיב הרבי על כך שהוא אינו מרוצה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 המדינה היא עניין פרקטי] ב{{שטורעם|}}}}.
-הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדברא:זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.
+הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.
 הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש: