ויטבסק

גשר מעבר להולכי רגל מעל נהר החוצה את העיר ויטבסק

וִיטֵבְּסְק היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו בתשס"ז 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.

תולדות החסידות בעיר

רבי מנחם מנדל מויטבסק מתלמידי המגיד ממזריטש ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות ליטה ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.

אדמו"ר הזקן נשא לאישה את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש.

רבני העיר

רבים מחסידי חב"ד שימשו ברבנות בעיר וויטבסק:

• רבי יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק - רבה החב"די הראשון של העיר ויטבסק, שקיבל סמיכה לרבנות מאדמו"ר הזקן וקיבל ממנו הוראות רבות בהלכה. שימש ברבנות העיר כששים שנה, בערך משנת תקס"ז ועד לפטירתו בשנת תרכ"ז או תרכ"ח. השפיע רבות להפצת חסידות חב"ד בעיר ובסביבתה, וכן הקים בה ישיבה.
• הרב יקותיאל זלמן לנדא - מונה על ידי הרב יצחק אייזיק לעמוד בראשות הישיבה שהקים, ולאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות העיר. שימש בכהונה זו עד שנת תרל"ח אז עבר לכהן כרב בפטרבורג.
• הרב שניאור זלמן מאוסטרובנה - כיהן כמו"צ באיזור הראשון של העיר, עוד בתקופת כהונתו של רבי יצחק אייזיק, ובתקופה מסויימת כיהן כרב העיר, עד לפטירתו בערך בשנת תרמ"ו.
• הרב חיים משולם זלמן ניימרק - כיהן ברבנות העיר לתקופה של כשנתיים בערך בשנים תרמ"ו - תרמ"ח.
• רבי מרדכי שניאורסון (בנו של רבי ברוך שלום, בן אדמו"ר הצמח צדק) - כיהן כרב האיזור השלישי של העיר; איזור שהתפתח רבות בתקופת כהונתו, ועל כן נחשב כרב העיקרי של העיר. החל לכהן עוד בתור צעיר לימים, והמשיך עד פטירתו בה' תשרי תרס"ח.
• רבי יהודה לייב שניאורסון (בנו של רבי יצחק דובער שניאורסון, בן אדמו"ר הצמח צדק) – מונה לרב בוויטבסק החל משנת תרס"ו.
• הרב שמריה יהודה לייב מדליה - כיהן כרב מאז פטירתו של הרב מרדכי שניאורסון, בשנת תרס"ח, ועד שנת תר"צ, שאז גורש על ידי היבסקציה.
• הרב ]]אברהם אליהו פלוטקין]] - כיהן כרב בעיר כשנה בערך, בשנת תרפ"ד, אז עבר לאוסטשקוב.
• הרב יהושע נימוטין - החל לכהן כרב בעיר בשנת תרפ"ה.

מוסדות חב"ד בעיר

• לפני מלחמת העולם השניה שכנה בעיר ישיבת תומכי תמימים ויטבסק, ישיבת חב"ד המרכזית בברית המועצות. הרב אליהו פאר תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.

• מקווה חב"ד. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב ברוך שיפרין.

אירועים במהלך השנים

• אדמו"ר הזקן נישא עם בתו של ר' יהודה לייב סגל מויטבסק ולשם עבר לאחר נישואיו. הוא היה יהודי עשיר, ורצה לתת 5,000 שקלי זהב כנדוניא לנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים בתנאי שיעשה בכסף כרצונו והוא הסכים. ובאותה שנה, הרבי הקודם סיפר, מסר אדמו"ר הזקן את הכסף, בהסכמת אשתו, לאנשים כדי שיקנו קרקע ויתפרנסו מחקלאות.

• בי' כסלו תקפ"ז יצא אדמו"ר האמצעי לחירות ממאסרו בויטבסק. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי אדמו"ר האמצעי שולח כספים לארץ ישראל. אדמו"ר האמצעי הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.

• בשנת תר"ח השתתף אדמו"ר הצמח צדק בוויטבסק באסיפה כללית של עסקנים שבאו משקלוב, וילנה ופטרבורג. הוא שהה בעיר כשני שבועות וגם חזר מאמרי דא"ח ברבים.

• בשנת תרכ"ז מינה אדמו"ר המהר"ש את הרשב"ץ לשד"ר בויטבסק ובעוד יישובים.

• בשנת תרס"ו שלח אדמו"ר הריי"צ שליח לויטבסק לקנות כלי אוכל לליל הסדר הראשון בליובאוויטש בו אכלו כל התמימים ביחד והוכרז על סעודת משיח.

• בשנת תרפ"ב הפצירו ברב יהושע נימוטין לשאת בעול הרבנות, אדמו"ר הריי"ץ השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר וכעבור שנה מונה לרב העיר.

• בקיץ שנת תרפ"ז נפתחה בעיר מחלקת תומכי תמימים. בחג הפורים תרצ"א נסגרה הישיבה.

חסידים מפורסמים בעיר

• הרב יהודה עבער (ראש ישיבת תומכי תמימים).

• הרב אברהם דרייזין (משגיח).

• הרב שניאור זלמן לויטין (משגיח).

• הרב נחום לבקובסקי (משגיח).

• הרב רפאל כהן (מגיד שיעור).

• הרב אריה לייב ליפסקר (משגיח).

• הרב נחום גולדשמיד (משפיע באחת הכתות).

• הרב דובער יפה (משפיע בישיבה).

• הרב שניאור זלמן קלמנסון (חתנו הוא הרב דובער חן).

• הרב אברהם פריז.

• הרב משה לייב גינזבורג.

• הרב אליהו פאר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.

• הרב ברוך שיפרין (חתנו של הרב אליהו פאר).

• הרב ברוך מויטבסק".

תלמידי הישיבה

• הרב מיכאל טייטלבוים.

• הרב ישראל יהודה לוין.

קבורים בעיר

• הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש). הסתלק בי"א חשוון תרס"ט.

הערות שוליים

‏