פולטובה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " שוחט " ב־" שוחט ")
שורה 16: שורה 16:
בשנת ה'ת"א (1641), קיבלה מעמד רישמי של עיר ומספר התושבים בה עמד על קרוב לאלפיים נפשות.
בשנת ה'ת"א (1641), קיבלה מעמד רישמי של עיר ומספר התושבים בה עמד על קרוב לאלפיים נפשות.


בזמן [[פרעות חמילנצקי]] הפכה העיר למרכז הצבאי של הצורר האוקראיני ולבירתם של הקוזאקים, שלצד ביזת תושבי העיר הביאו להאדרת שמה ולפיתוחה מההיבט התרבותי והאסתטי, והקימו בקמום מבני פאר שהוסיפו ליופיה של העיר.
בזמן [[פרעות חמילנצקי]] הפכה העיר למרכז הצבאי של הצורר האוקראיני ולבירתם של הקוזאקים, שלצד ביזת תושבי העיר הביאו להאדרת שמה ולפיתוחה מההיבט התרבותי והאסתטי, והקימו במקום מבני פאר שהוסיפו ליופיה של העיר.


בשנת ה'תכ"ז הצטרפה העיר לאימפרייה הרוסית, ובשנת ה'תפ"א הפכה שוב לנקודת ציון בהיסטורייה המקומית כשהגדודים שמוקמו בעיר הצליחו להביס את הצבא השוודי ב"מלחמה הצפונית הגדולה".
בשנת ה'תכ"ז הצטרפה העיר לאימפרייה הרוסית, ובשנת ה'תפ"א הפכה שוב לנקודת ציון בהיסטורייה המקומית כשהגדודים שמוקמו בעיר הצליחו להביס את הצבא השוודי ב"מלחמה הצפונית הגדולה".

גרסה מ־08:32, 14 באוקטובר 2016

הפארק העירוני
תחנת הרכבת המרכזית

העיר פולטבה (בשפת המקור: Полтава, נהגה: Poltava) היא בירת מחוז במרכז אוקראינה הממוקמות על שפת נהר 'ורסקלה', ויושבת על קו מסילת הרכבת שבין חרקוב לעיר הבירה קייב.

בעבר, פעלה במקום קהילה יהודית גדולה, וגדולי הרבנים מחסידי חב"ד כיהנו כרבני העיר.

גם כיום פועלת בעיר קהילה יהודית, עימה פועל שליח הרבי הרב יוסף סגל. נכון לשנת תשע"ד אוכלוסיית העיר מונה כ-296,000 תושבים, והיא נמצאת במגמת ירידה.

תולדות העיר

ראשיתה של ההתיישבות במקום החלה בסביבות שנת ד'תתס"א (1100 בלוח הגרגוריאני), אך היא נחרבה שוב ושוב בעקבות מלחמות עקובות מדם שהתנהלו באזור.

רק בשנת ה'ק"צ (1430) כאשר הייתה נתונה תחת שלטון הדוכס הליטאי אלכסנדר גילנסקי, נבחרה המושבה כמקום מתאים להקים בו את מבצרו הצבאי, מה שהעניק לה בטחון ותרם להתפתחותה.

בשנים שלאחר מכן המשיכה לחליפין לעבור ידיים משלטון אחד למשנהו, כשבמקביל מספר התושבים בה הולך וגודל, ומעמדה הכלכלי מתחזק.

בשנת ה'ת"א (1641), קיבלה מעמד רישמי של עיר ומספר התושבים בה עמד על קרוב לאלפיים נפשות.

בזמן פרעות חמילנצקי הפכה העיר למרכז הצבאי של הצורר האוקראיני ולבירתם של הקוזאקים, שלצד ביזת תושבי העיר הביאו להאדרת שמה ולפיתוחה מההיבט התרבותי והאסתטי, והקימו במקום מבני פאר שהוסיפו ליופיה של העיר.

בשנת ה'תכ"ז הצטרפה העיר לאימפרייה הרוסית, ובשנת ה'תפ"א הפכה שוב לנקודת ציון בהיסטורייה המקומית כשהגדודים שמוקמו בעיר הצליחו להביס את הצבא השוודי ב"מלחמה הצפונית הגדולה".

בעקבות נצחון מזהיר זה שנחשב כהצלתה של האימפרייה הרוסית, התפתחה העיר תוך שנים ספורות בקצב מהיר, והתושבים שהגיעו להתגורר בה פתחו כ-35 מפעלי תעשייה, והיא הפכה למעצמה כלכלית ותרבותית.

היסטוריה יהודית

הקהילה היהודית במקום ידעה עליות ומורדות, ובנקודות השיא שלה הגיעה לכדי עשרים וחמישה אחוזים מהאוכלוסיה הכללית בעיר.

המסורת החסידית מספר כי הסבא משפולי ישב בבית המאסר בעיר במשך תקופה של מספר חודשים.

כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות.

בשנת תרנ"א עלתה על הפרק הצעה על ידי כמה מאנ"ש שאדמו"ר הרש"ב יעתיק את מקום מגוריו מליובאוויטש לאחד ממקומות ריכוזי החסידים ויקבל שם על עצמו באופן רישמי את נשיאות חב"ד. ההצעות שעמדו על הפרק היו קרמנצ'וג פולטבה וצ'רניגוב, אבל בפועל אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את ההצעה ונשאר בליובאוויטש, ורק שלוש שנים מאוחר יותר קיבל על עצמו אתת הנשיאות באופן מלא.

ההצעה להביא את אדמו"ר הרש"ב לפולטבה, יכולה ללמד על הריכוז הגבוה של החסידים באזור, והחשיבות של קהילה זו מהבחינה החב"דית.

העיר נחשבה גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. בשנת תרס"ו אף התקיימה בעיר ועידת הייסוד של אגודת 'פועלי ציון' בראשותו של יליד העיר דב בר בורוכוב.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה העיר למרכז רוחני של ממש כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת תומכי תמימים פולטובה.

בעיר היה קיים בית הוצאה לאור בו הודפסו על ידי הרב חיים מאיר היילמן והרב חיים אליעזר ביחובסקי מספר ספרי חסידות, ביניהם הספר 'יהל אור' על התהילים ו'דרך מצוותיך של אדמו"ר הצמח צדק, פלח הרימון של ר' הלל מפאריטש.

באותו בית דפוס יצאו לאור גם העיתונים 'המודיע' ו'הפלס' על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ.

בעקבות רדיפות הק.ג.ב. לא יכלו אנשי הקהילה להתפלל במניין בבתי הכנסת, וקיימו מניינים מחתרתיים בביתו של ר' פנחס שרייבר.

בתקופת מלחמת העולם השניה נכחדה הקהילה היהודית כליל, ורק בשנים שלאחר מכן נבנתה מחדש וביססה את עצמה.

כיום, מכהנים כשלוחי הרבי במקום הרב יוסף יצחק ורעייתו נחמה סגל.

אישים בעיירה

רבני העיירה

  • הרב אליהו עקיבא רבינוביץ' - מייסד עיתוני 'המודיע' ו'הפלס'
  • הרב אהרן בקשט - ממלא מקומו של הרב רבינוביץ
  • הרב יעקב מרדכי בזפלוב - רב העיר במשך למעלה משלושים שנה
  • הרב חיים צבי ליפסקר - ממלא מקומו של הרב בזפלוב
  • הרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב
  • הרב דובער גרינפס - מרבני חב"ד בעיירה

ילידי העיר

אנשי קהילת חב"ד בעיר


ערים באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןסלאוויטאמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןפאהארמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏