חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:15, 25 ביולי 2016

חוזר הינו הכינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את שיחותיו ומאמריו של האדמו"ר בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון.

החזרה בדורות עברו

בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.

לפעמים היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים עם הדברים שלא הובנו בשיחה.

החזרה בדורנו

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם יו"ד שבט תשי"א את שיחותיו של הרבי. לאחר המאמר באתי לגני תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ההנחה שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו בשבתות, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים.

בתשכ"ז, לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא ועד הנחות התמימים. בחודש ניסן תשמ"א הוקם ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

החידוש בסגנון

עיקר החידוש של "דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הזקן

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

הרב משה שלמה מפאריטש.
הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר המהר"ש

הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.
הרב איסר בער גילרסון.

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הרש"ב

הרב ישראל נח "הקטן" חצקביץ
הרב משולם ידידיה קוראטין (מכונה "ר' שילם")
הרב אלי' ייאכיל סימפסאן
הרב מרדכי חפץ
הרב אלתר שימחוביץ
הרב משה רוזנבלט (המכונה ר' משה דער חוזר) עה

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים מתקופת הרבי

ראה גם

הנחה

לקריאה נוספת

קונטרס דברי ימי החוזרים, ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת תרצ"ט ל"אחד מחתניו הרבנים" (מנחם מענדל הורנשטיין).

גרסה מ־00:01, 16 ביולי 2016 (עריכה) שלום בוט (שיחה \| תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") → העריכה הקודמת		גרסה מ־01:15, 25 ביולי 2016 (עריכה) (ביטול) שלום (שיחה \| תרומות) מ (החלפת טקסט – "מוצאי שבת " ב־"מוצאי שבת ") העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה\|שיחותיו]] ו[[מאמר\|מאמריו]] של ה[[אדמו"ר]] בראש, לשבת ~~במוצאי~~ שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון.		'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה\|שיחותיו]] ו[[מאמר\|מאמריו]] של ה[[אדמו"ר]] בראש, לשבת ב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון.

	== החזרה בדורות עברו ==		== החזרה בדורות עברו ==