שלמה יהודה ליב אליעזרוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הרש"ב " ב־"אדמו"ר הרש"ב "
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר המהר"ש " ב־"אדמו"ר המהר"ש ")
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הרש"ב " ב־"אדמו"ר הרש"ב ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 37: שורה 37:
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד.  
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד.  


אדמו"ר הרש"ב רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: "קיבל על עצמו רבנות חברון בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה" ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: "קיבל על עצמו רבנות חברון בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה" ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).


ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש.  
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש.  
שורה 67: שורה 67:
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.


אדמו"ר הרש"ב עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא היתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון.  
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא היתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון.  


===תורת אמת - חברון===
===תורת אמת - חברון===
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי אדמו"ר הרש"ב ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].  
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].  


הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:
שורה 78: שורה 78:
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר אדמו"ר הריי"צ שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי.  
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר אדמו"ר הריי"צ שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי.  


"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ואדמו"ר הרש"ב ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה המשפיע והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם דא"ח כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש".  
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה המשפיע והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם דא"ח כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש".  


בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי רוסיה, כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]].  
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי רוסיה, כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]].  
שורה 84: שורה 84:
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.


במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו אדמו"ר הרש"ב לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי לימוד חסידות. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי לימוד חסידות. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.


בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות אדמו"ר הרש"ב על שמו. אדמו"ר הרש"ב רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.


בימי מלחמת העולם הראשונה הסתיימה תקופת חברון של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן רוסיה הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים.  
בימי מלחמת העולם הראשונה הסתיימה תקופת חברון של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן רוסיה הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים.  
14,699

עריכות