לדלג לתוכן

ניגון בני היכלא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שולם ס. (שיחה | תרומות)
עריכה לשונית, דקדוק וקישורים
 
(66 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניגוני רבו"נ}}'''בני היכלא''' הינו ניגון על פיוטו של [[האריז"ל]] (שמו רמוז בראשי תיבות של הפיוט) המנוגן ב[[שבת]] בשעת [[רעוא דרעוין]]. הניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] ויש אומרים שמחברו היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]]. אדמו"ר הזקן הכניס את הפיוט ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור התפילה שלו]] ב'סדר [[סעודה שלישית]]' של יום ה[[שבת]].
{{קובץ|בני היכלא}}
'''בני היכלא''' הינו ניגון געגועים על פיוטו של [[האריז"ל]] (שמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי התיבות של חרוזי הפיוט{{הערה|מהחרוז השני ואילך}}).


:'''מילות הפיוט''':
הפיוט עוסק במעלתה של שעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] ב[[שבת]]. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]].


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''בני''' היכלא, דכסיפין, למחזי זיו דזעיר אנפין:
[[אדמו"ר הזקן]] הכניס את הפיוט ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור התפילה שלו]] ב'סדר [[סעודה שלישית]]' של יום ה[[שבת]].


'''י'''הון הכא, בהאי תכא, דבה מלכא בגילופין:
==יחוסו של הניגון==


'''צ'''בו לחדא, בהאי ועדא, בגו עירין וכל גדפין:
מובא{{הערה|ראה ב[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]], מאת הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], במדור כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], ע' 265. ועוד.}} שכאשר ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] הגיע ל[[מגיד ממזריטש]] היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט.


'''ח'''דו השתא, בהאי שעתא, דביה רעוא ולית זעפין:
לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט.


'''ק'''ריבו לי, חזי חילי, דלית דינין דתקיפין:
בחצרות מבית מדרשו של ר' מיכל מזלוטשוב מנוגן הניגון בשינויים קלים.


'''ל'''בר נטלין, ולא עאלין, הני כלבין דחציפין:
לפי דעה אחרת, הניגון חובר ע"י ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]].


'''ו'''הא אזמין, עתיק יומין, למצחה עדי יהון חלפין:
ניגון זה הוא ניגון י' ב[[ספר הניגונים]].
 
'''ר'''עו דיליה, דגלי ליה, לבטלא בכל קליפין:
 
'''י'''שוי לון בנוקביהון, ויטמרון בגו כיפין:


'''א'''רי השתא, במנחתא, בחדותא דזעיר אנפין:}}
מספר פעמים נוגן ניגון זה במחיצת הרבי, כאשר זמן ההתוועדויות חל בשעת הצהריים של יום ה[[שבת]].


:'''תרגום הפיוט''':
==מילות הפיוט==
שמו של המחבר, חרוז באותיות הראשונות של כל אחד מהבתים בפיוט, כאשר כל בית בנוי מ-2 צלעות והצלע השנייה שלו מתחרזת עם שאר הבתים.


בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין, יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין. חפצו מאד באסיפה הזאת, בין מלאכים וכל בעלי כנפיים. שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין כעס. קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים. לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים. והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו. רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות. ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים. כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין.
בניגון החב"די של הפיוט, המנגינה חוזרת על עצמה בכל שלושה בתים מהפיוט, כך שהבית האחרון נותר בודד ולכן - נוהגים לחזור ולנגן אותו שוב ושוב.


ניגון זה הוא ניגון י' ב[[ספר הניגונים]].
{{טורים|
{{ציטוט|תוכן=
'''מילות המקור:'''
בְּנֵי הֵיכָלָא דִּכְסִיפִין לְמֶחֱזֵי זִיו דִּזְעֵיר אַנְפִּין.{{ש}}
'''יְ'''הוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.{{ש}}
'''צְ'''בוּ לַחֲדָא בְּהַאי וַעֲדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל-גַּדְפִין.{{ש}}
'''חֲ'''דוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעֲוָא וְלֵית זַעֲפִין.{{ש}}
'''קְ'''רִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דִּתְקִיפִין.{{ש}}
'''לְ'''בַר נַטְּלִין וְלָא עָאלִין הַנֵי כַּלְבִּין דַּחֲצִיפִין.{{ש}}
'''וְ'''הָא אַזְמִין עַתִּיק יוֹמִין לְמִצְחָא עֲדֵי יְהוֹן חַלְפִין.{{ש}}
'''רְ'''עוּ דִילֵהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא בְּכָל-קְלִיפִין.{{ש}}
'''יְ'''שַׁוֵּי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וִיטַמְרוּן בְּגוֹ כֵיפִין.{{ש}}
'''אֲ'''רֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין. {{ש}}
|תרגום=
בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של [[זעיר אנפין]]:{{ש}}
יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין:{{ש}}
חפצו מאד באסיפה הזאת, בין [[מלאכים]] וכל בעל כנפיים:{{ש}}
שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין [[כעס]]:{{ש}}
קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים:{{ש}}
לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים:{{ש}}
והנה אזמין [[עתיק יומין]] ל[[מנחה]], עד שהם יסתלקו:{{ש}}
[[רצון]] שלו שהוא גילה, לבטל את כל ה[[קליפות]]:{{ש}}
ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים:{{ש}}
כי עכשיו במנחה, בשמחה של [[זעיר אנפין]]:
|מקור=האריז"ל
}}
}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://nichoach.blogspot.com/2021/07/blog-post_14.html מידע על הניגון] באתר קיר הניגונים


* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/010.rm&gif=010 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
*ביצועים שונים של הפיוט: [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-13-B-Nei-Heichala-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm היכל הנגינה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0f/%28%D7%99%29_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%90.mp3 ר' דוד הורביץ]{{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=429 ר' אלאור ולנר] {{*}}[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=340 חב"ד קלאסיק 2] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=353 חב"ד קלאסיק 5] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1149 עצם הנשמה - ר' [[יאיר כלב]]] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=767 ביצוע פסנתר של [[ישראל אדלסון]]] {{צליל}}
 
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%91%D7%9B%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%90/ הניגון 'בני היכלא' בביצועם של נדב בכר ואורן צור (עם כתוביות תרגום מארמית)]{{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=429 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
{{שבת}}
 
{{ניגוני רבו"נ}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=340 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק 2"]
{{ניגוני חב"ד}}
 
{{הערות שוליים}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=353 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק 5"]
{{מיון רגיל:בני היכלא}}
 
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]
[[en:Niggun Bnei Heichala]]

גרסה אחרונה מ־14:47, 14 בספטמבר 2025

בני היכלא

בני היכלא הינו ניגון געגועים על פיוטו של האריז"ל (שמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי התיבות של חרוזי הפיוט[1]).

הפיוט עוסק במעלתה של שעת רעווא דרעווין בשבת. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן.

אדמו"ר הזקן הכניס את הפיוט בסידור התפילה שלו ב'סדר סעודה שלישית' של יום השבת.

יחוסו של הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מובא[2] שכאשר ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב הגיע למגיד ממזריטש היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט.

לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט.

בחצרות מבית מדרשו של ר' מיכל מזלוטשוב מנוגן הניגון בשינויים קלים.

לפי דעה אחרת, הניגון חובר ע"י ר' הלל מפאריטש.

ניגון זה הוא ניגון י' בספר הניגונים.

מספר פעמים נוגן ניגון זה במחיצת הרבי, כאשר זמן ההתוועדויות חל בשעת הצהריים של יום השבת.

מילות הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמו של המחבר, חרוז באותיות הראשונות של כל אחד מהבתים בפיוט, כאשר כל בית בנוי מ-2 צלעות והצלע השנייה שלו מתחרזת עם שאר הבתים.

בניגון החב"די של הפיוט, המנגינה חוזרת על עצמה בכל שלושה בתים מהפיוט, כך שהבית האחרון נותר בודד ולכן - נוהגים לחזור ולנגן אותו שוב ושוב.

מילות המקור: בְּנֵי הֵיכָלָא דִּכְסִיפִין לְמֶחֱזֵי זִיו דִּזְעֵיר אַנְפִּין.
יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.
צְבוּ לַחֲדָא בְּהַאי וַעֲדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל-גַּדְפִין.
חֲדוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעֲוָא וְלֵית זַעֲפִין.
קְרִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דִּתְקִיפִין.
לְבַר נַטְּלִין וְלָא עָאלִין הַנֵי כַּלְבִּין דַּחֲצִיפִין.
וְהָא אַזְמִין עַתִּיק יוֹמִין לְמִצְחָא עֲדֵי יְהוֹן חַלְפִין.
רְעוּ דִילֵהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא בְּכָל-קְלִיפִין.
יְשַׁוֵּי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וִיטַמְרוּן בְּגוֹ כֵיפִין.
אֲרֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין.

האריז"ל

תרגום: בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין:
יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין:
חפצו מאד באסיפה הזאת, בין מלאכים וכל בעל כנפיים:
שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין כעס:
קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים:
לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים:
והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו:
רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות:
ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים:

כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ מהחרוז השני ואילך
  2. ^ ראה בליקוטי סיפורי התוועדויות, מאת הרב מנחם זאב גרינגלס, במדור כ"ק אדמו"ר הזקן, ע' 265. ועוד.