טנק מבצעים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(124 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:סמל - טנקים.JPG|שמאל|ממוזער|200px|סמל]]
[[קובץ:לוגו טנקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ארגון 'ניידות חב"ד' בארץ הקודש]]
[[תמונה:טנק.jpg|left|thumb|250px|מלחמת של"ג. בשדה התעופה בביירות טנק מבצעים לצד טנק צה"ל]]
[[קובץ:טנק חדש.png|ממוזער|250px|סמליל טנק]]
[[תמונה:טנק_13.jpg|left|thumb|250px|טנק מספר 13 של [[ניידות חב"ד באה"ק]] חונה ליד [[770]] בדרכו ל[[ארץ הקודש]]]]
[[קובץ:הטנקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטנקים ב[[ארץ הקודש]]]]
'''טנק מבצעים''' (באגלית: Mitzvah tank) הינו רכב גדול במיוחד המצויד בשולחן וכסאות, ספריה ועוד, וכמובן מספר [[תמימים]] או [[אברך | אברכים]]. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוסיקה חסידית עליזה. איורים וכרזות גדולות מודבקים על דפנות הטנק, חושפים את שמו ומטלותיו -'טנק המבצעים'; "הנח [[תפילין]] בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" וכדומה.
'''טנק מבצעים''' או '''ניידות חב"ד''' (באגלית: Mitzvah tank - טנק המצוות) הינו כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות, '[[עשרת המבצעים|עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש]]' ו[[בשורת הגאולה]]. הטנקים הרשמיים, הינם קראוון על גלגלים שמעוצב מבפנים כ[[בית חב"ד]] והוא כולל ארונות ספרים, מקומות ישיבה ללימוד ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]], מסכים לצפיה בוידאו מ[[הרבי]] ועוד. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוזיקה חסידית עליזה. דפנות הטנק מקושטות באיורים וסיסמאות כגון: "הנח [[תפילין]] בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]] וכדומה. כיום פועלים טנקים במספר ערים בעולם, והארגון המרכזי של הטנקים הוא [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[דוד נחשון]] המפעיל כעשרים טנקים, וב[[ניו יורק]] פועלים טנקים על בסיס יומי בניהול הרב [[יהודה פבזנר]].
העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חבהיא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
==היסטוריה==
[[קובץ:טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלחמת של. בשדה התעופה בביירות טנק מבצעים לצד טנק [[צה"ל]]]]
[[קובץ:הרבי טנק חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מרכבו ונכנס ל-[[770]], כאשר ברקע חונה טנק חדש המצטרף לניידות ב[[ארץ הקודש]] ([[תשמ"א]])]]
ב[[חודש סיון]] [[תשל]] לאחר [[הפיגוע במעלות|הטבח במעלות]] ו[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בה נהרגו ארבעה חסידים]], הרעיש [[הרבי]] שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה[[מבצעים | מבצעי המצוות]]: [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע לימוד תורה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] ו[[מבצע צדקה]].


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
[[אנ"ש]] וה[[תמימים]] פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אך הרבי דרש יותר.


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי [[אנ"ש]]. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
כשהכניסו את הדו"ח מהאסיפה לרבי, כתב הרבי את המענה הבא: '''"הרי עד אז יכולת ואפשר למבצעים שליט"א לכבוש נ.י. וסביבותיה ובדרכי נועם ושלום"'''.
כמה מהתמימים ב-[[770]] ששמעו מהמענה, החליטו לעשות מעשה בכדי להגשים את רצונו של [[הרבי]]{{הערה|ביניהם נמנו הרב [[שלום דוכמן]] והרב [[בערל גורליק]]. מפי הרב [[יוסף יצחק גרונר]], [[מענדי קורטס]], '''בג' תמוז שלושים שנה יש כוח אדיר וחזק מהרבי שמשפיע לעברנו''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2066 עמוד 54.}}. הם שכרו שתי משאיות, העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-[[770]], ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את ה[[תמימים]] בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'[[מבצע תפילין]]' ושאר ה[[מבצעים]]. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.
באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ה[[התבוללות]]. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'.
כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם שש משאיות שניצבו בפינות הרחוב{{הערה|ראו פירוט ב[https://www.mafteiach.app/yomanim/by_year/5734 יומנים המתעדים את פעולות הרבי מזמן זה], ראו גם תיאור תמציתי על מאורעות אלו מפי הרב [[יוסף יצחק גרונר]] ב[[מענדי קורטס]], '''בג' תמוז שלושים שנה יש כוח אדיר וחזק מהרבי שמשפיע לעברנו''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2066 עמוד 54.}}.


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
כעבור מספר שבועות מתחילת פעילות הטנקים אומץ המודל בקרב גופים אמריקנים שונים, חברות פרסום ורשתות החלו להשתמש במשאיות מעוטרות כאמצעי שיווק{{הערה|מפי הרב [[יוסף העכט]], '''העולם הוכה בהלם מוחלט''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2068 עמוד 60.}}.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.  
עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.
 
לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בקשר ל'טנקים', ואמר שטנ"ק זה ר"ת "[[טהרות]], [[נזיקין]], [[קדשים]]" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).
 
החל מ[[ח"י אלול]] באותה שנה, הנהיג הרבי בסיום כל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בימות החול [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]]. הזוכים לעבור ולקבל את הדולרים מהרבי היו ה'טנקיסטים', וכל אחד מהם קיבל חבילה שאותה חילק לשאר הקהל.


==ניידות חב"ד בארץ הקודש==
[[קובץ: טנק מבצעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טנק המבצעים בפעולה - צולם בטכניקת HDR על ידי משה קולטון]]
בהמשך התפשטה תופעה זו גם לארץ הקודש על ידי שלוחי קודש של הרבי ל[[ארץ הקודש]] בשנת תשל"ו. הרב [[זמרוני ציק]] עשה את הטנק המבצעים הראשון בארץ ישראל (שהתחיל עם רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו כמה ספרי קודש). הרב [[דוד נחשון]], כיום יו"ר ניידות חב"ד באה"ק, הביא לארץ במשך השנים עשרים טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ, ביישובים ובערים הגדולות.


עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.
פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - 'שלום הגליל', 'מלחמת לבנון' הראשונה והשניה ומבצע 'עופרת יצוקה'. בחג ה[[חנוכה]], נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, לכל טנק נצמד גרר עם חנוכיה גדולה ומרשימה, על מנת לפרסם לעוברים ושבים על הניסים. בשנת [[תש"ע]] חזרו הטנקים לפעול ברחבי הארץ. בשעות אחר הצהריים מפעילים הטנקים מועדוני צבאות ה' בקיבוצים תחת [[צבאות ה']] הארצי. בשנת [[תשע"ד]] נרשמה פעילות שיא של "ניידות חב"ד באה"ק" במסגרת מבצע "צוק איתן" בו הוקם גם [[חפ"ק חב"ד]] ואף יצא גליון מסכם על פעילות זו.


לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בקשר ל'טנקים', ואמר שטנ"ק זה ר"ת "[[טהרה]], [[נזיקין]], [[קדשים]]" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).
=== פרסום משיח ===
{{ערך מורחב|ערך=ברוך הבא מלך המשיח}}
בחנוכה בשנת תשנ"ג הפכו הטנקים את הארץ בסיסמת [[ברוך הבא מלך המשיח]], כאשר לפני השיירה ובמהלכה התקיימו מסיבות עיתונאים. השיירה הגיעה גם לכנסת ויוהכנסת הגיע להשתתף בה. עיתון מיוחד יצא וחולק במהלך השיירה. על הטנקים נתלו שלטי "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" ו"[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" השיירה גרמה לפרסום אדיר של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של הרבי מלך המשיח]] והדיה נשמעו כל הארץ כולה. השיירה קיבלה את אישורו של הרבי מלך המשיח. כמו כן מספר רבנים יצאו במכתבי תמיכה לרב [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] מארגן השיירה.


==ניידות חב"ד בארץ הקודש==
בשנים הבאות נערכו מספר שיירות דומות, בעיקר בימי החנוכה.
[[תמונה:טנק מבצעים.jpg|left|thumb|250px|טנק המבצעים בפעולה - צולם בטכניקת HDR על ידי משה קולטון]]
[[קובץ:הדפסת התניא ה100 של ניידות חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|הדפסת התניא ה-100 של ניידות חב"ד. (נראים בתמונה: הרב נחשון, הרב הראל, והרב אבלסקי.)]]
בהמשך הגיע תופעה זו גם לארץ הקודש. הרב [[זמרוני ציק]] עשה את הטנק המבצעים הראשון [[בארץ ישראל]] (שהתחיל עם רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו כמה ספרי קודש). הרב [[דוד נחשון]], כיום מנכ"ל ניידות חב"ד באה"ק, הביא לארץ במשך השנים ארבע עשרה טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ, בישובים ובערים הגדולות.
[[קובץ:טנקים נג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]


פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - 'שלום הגליל', 'מלחמת לבנון' הראשונה והשניה ומבצע 'עופרת יצוקה'. בחג ה[[חנוכה]], נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, לכל טנק נצמד גרר עם חנוכיה גדולה ומרשימה, על מנת לפרסם לעוברים ושבים על הניסים. בשנת [[תש"ע]] חזרו הטנקים לפעול ברחבי הארץ.
===מחלקות בארגון===
*תנועת הנוער '[[צבאות ה' (ישראל)|צבאות השם]]' בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.th770.co.il האתר הרישמי]}}
*'חוויה של סדנא' - סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי{{הערה|1=[http://sadna-jew.com האתר]}}
*'מרפדי' - מרכז לעזרי למידה רב תוכניים ברוח היהדות{{הערה|1=[http://marpady.co.il אתר המרכז]}}
*'[[המרכז לחינוך ושליחות]]'{{הערה|1=[https://chabadshop.com/collections/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA האתר הרישמי]}}


===מגזין חדשות===
===מגזין חדשות===
[[תמונה:טנק 2.jpg|left|thumb|250px|אחד הגליונות]]
[[קובץ:טנק 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגליונות]]
ניידות חב"ד בארץ ישראל מפיק מידי פעם מגזין "חדשות טנק המבצעים" המכיל את החדשות של ניידות חב"ד בארץ הקודש וצבאות השם בארץ הקודש, בצירוף מידע בנושא יהדות. העיתון נוסד בשנת [[תשמ"ו]] על ידי העיתונאי א. זהר מ[[חיפה]] ובשנת [[תשנ"ו]] הופסקה הופעתו. בשנת [[תשס"ח]] החל להופיע מחדש.
ניידות חב"ד בארץ ישראל מפיק מידי פעם מגזין "חדשות טנק המבצעים" המכיל את החדשות של ניידות חב"ד בארץ הקודש וצבאות השם בארץ הקודש, בצירוף מידע בנושא יהדות. העיתון נוסד בשנת [[תשמ"ו]] על ידי העיתונאי א. זהר מ[[חיפה]] ובשנת [[תשנ"ו]] הופסקה הופעתו. בשנת [[תשס"ח]] החל להופיע מחדש.
בשנת [[תשע"ז]] החל העיתון '[[עולמות (מגזין)|עולמות]]' לצאת על ידי הניידות (לאחר הפסקה קצרה).
===הנהלה===
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר.
*הרב [[שלמה מרגליות]] - מנהל כללי.
*הרב משה נחשון - אחראי צוות הטנקים.
*הרב משה כ"ץ - ראש צוות הטנקים.
;חברי הנהלה
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - חבר הנהלה.
*הרב שמואל עיזאגווי - חבר הנהלה.
*הרב [[משה זלמנוב]] - חבר הנהלה.
;נהגי טנקים
*הרב שניאור מיידנצ'יק
*הרב ישראל בוקובזה
*הרב יאיר שניידר
*הרב [[רפאל קורקוס]]
*הרב ישראל אופן
*הרב לוי אבלסקי
*הרב ישראל קליינמן
;הצוות בעבר
*הרב [[זלמן אבלסקי]] - רשת שיעורי תורה וחסידות
*הרב [[שמריה הראל]] - קצין המבצעים.
* הרב [[אבי בן זכריה]] - מזכ"ל.
*הרב [[אבי טאוב]] - חבר הנהלה.
*הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] - טנקיסט.
*הרב ‏‏‏[[יגאל הושיאר]]- טנקיסט
==לקריאה נוספת==
*'''שעה וארבע דקות צפו הרבי והרבנית בוידאו מפעילות הטנקים''' שבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 26.
==ראו גם==
* [[חלוקת דולרים לטנקיסטים]]
* [[שיירת הטנקים - י"א ניסן]]
* [[ברוך הבא מלך המשיח]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56286 'הקאמבק של הטנק'] בעיתון מעריב
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/01/449.-Bo-5784.pdf טנקים נגד התבוללות]''', גליון 'הסיפור שלי' 449 פרשת בא תשפ"ד
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44532 גלגולו של טנק] ברדיו קול חי
*ידיעות וכתבות תחת התגית ''''ניידות חב"ד'''' באתר {{אינפו}} - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%F0%E9%E9%E3%E5%FA%20%E7%E1%22%E3 באתר הישן] {{*}} [http://chabad.info/tag/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93/ באתר החדש]
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%91%22%D7%93%20%D7%91%D7%90%D7%94%22%D7%A7 תגית: ניידות חב"ד באה"ק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2322&CategoryID=752 טנק המבצעים]''', בתוך [[שבועון התקשרות]] גליון 582
*מ. פריד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79180 ברוך הבא מלך המשיח]''' - סקירה מקיפה ומרתקת על שיירת הטנקים לקבלת פני משיח {{בית משיח}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75021 weapons of peace] - סיפורו של טנק המבצעים {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56286 'הקאמבק של הטנק'] בעיתון מעריב - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44532 גלגולו של טנק] ברדיו קול חי - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61158 הניו יורק טיימס מציג: סליחה, אתה יהודי?] כתבת וידאו על שיירת הטנקים שכבשה את ניו יורק בי"א [[ניסן]] תשע"א{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/02-10-2019-13-46-00-Musaf-Rosh-Hashana-LR-1.pdf יוליכנו בטנקים לארצנו]''', בתוך מגזין 'תשרי בליובאוויטש' גליון א', תשרי תש"פ עמוד 14
* [https://hageula.com/news/moshiach/24188.htm היום הראשון של שיירת הטנקים חנוכה תשפ"ג] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[https://col.org.il/news/163975 כש'טנק המבצעים' הגיע לארץ והפך לאטרקציה של ממש{{col}}]
* [https://hageula.com/news/moshiach/24247.htm פתח תקווה: טנק חדש הצטרף למערך הפעילות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf "Are You a Tankist"?...]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית)
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%20-%20%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99.%20%D7%9B%D7%B4%D7%95%20%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%B4%D7%A4.pdf הטנק הראשון באירופה]''', תשורה מנישואי משפחת פיקרסקי סיון תש"פ
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/679804/ רבי יומי: אתה טנקיסט?]''' {{וידפו}}
*[https://www.nayadotchabad.co.il/64162.html גלריית תמונות פעילות ממלחמת שלום הגליל{{תמונה}}] באתר של '''ניידות חב"ד'''
 


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

גרסה אחרונה מ־05:28, 27 בדצמבר 2024

סמל ארגון 'ניידות חב"ד' בארץ הקודש
סמליל טנק
הטנקים בארץ הקודש

טנק מבצעים או ניידות חב"ד (באגלית: Mitzvah tank - טנק המצוות) הינו כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות, 'עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש' ובשורת הגאולה. הטנקים הרשמיים, הינם קראוון על גלגלים שמעוצב מבפנים כבית חב"ד והוא כולל ארונות ספרים, מקומות ישיבה ללימוד והתוועדות, מסכים לצפיה בוידאו מהרבי ועוד. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוזיקה חסידית עליזה. דפנות הטנק מקושטות באיורים וסיסמאות כגון: "הנח תפילין בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" יחי אדוננו וכדומה. כיום פועלים טנקים במספר ערים בעולם, והארגון המרכזי של הטנקים הוא ניידות חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב דוד נחשון המפעיל כעשרים טנקים, ובניו יורק פועלים טנקים על בסיס יומי בניהול הרב יהודה פבזנר.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלחמת של"ג. בשדה התעופה בביירות טנק מבצעים לצד טנק צה"ל
הרבי יוצא מרכבו ונכנס ל-770, כאשר ברקע חונה טנק חדש המצטרף לניידות בארץ הקודש (תשמ"א)

בחודש סיון תשל"ד לאחר הטבח במעלות והתאונה בה נהרגו ארבעה חסידים, הרעיש הרבי שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה מבצעי המצוות: מבצע תפילין, מבצע מזוזה, מבצע לימוד תורה, מבצע בית מלא ספרים ומבצע צדקה.

אנ"ש והתמימים פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אך הרבי דרש יותר.

הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי אנ"ש. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.

כשהכניסו את הדו"ח מהאסיפה לרבי, כתב הרבי את המענה הבא: "הרי עד אז יכולת ואפשר למבצעים שליט"א לכבוש נ.י. וסביבותיה ובדרכי נועם ושלום".

כמה מהתמימים ב-770 ששמעו מהמענה, החליטו לעשות מעשה בכדי להגשים את רצונו של הרבי[1]. הם שכרו שתי משאיות, העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-770, ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את התמימים בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'מבצע תפילין' ושאר המבצעים. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.

כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.

באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ההתבוללות. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'. כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם שש משאיות שניצבו בפינות הרחוב[2].

כעבור מספר שבועות מתחילת פעילות הטנקים אומץ המודל בקרב גופים אמריקנים שונים, חברות פרסום ורשתות החלו להשתמש במשאיות מעוטרות כאמצעי שיווק[3].

עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.

לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בקשר ל'טנקים', ואמר שטנ"ק זה ר"ת "טהרות, נזיקין, קדשים" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).

החל מח"י אלול באותה שנה, הנהיג הרבי בסיום כל התוועדות בימות החול חלוקת דולרים לצדקה. הזוכים לעבור ולקבל את הדולרים מהרבי היו ה'טנקיסטים', וכל אחד מהם קיבל חבילה שאותה חילק לשאר הקהל.

ניידות חב"ד בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

טנק המבצעים בפעולה - צולם בטכניקת HDR על ידי משה קולטון

בהמשך התפשטה תופעה זו גם לארץ הקודש על ידי שלוחי קודש של הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו. הרב זמרוני ציק עשה את הטנק המבצעים הראשון בארץ ישראל (שהתחיל עם רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו כמה ספרי קודש). הרב דוד נחשון, כיום יו"ר ניידות חב"ד באה"ק, הביא לארץ במשך השנים עשרים טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ, ביישובים ובערים הגדולות.

פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - 'שלום הגליל', 'מלחמת לבנון' הראשונה והשניה ומבצע 'עופרת יצוקה'. בחג החנוכה, נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, לכל טנק נצמד גרר עם חנוכיה גדולה ומרשימה, על מנת לפרסם לעוברים ושבים על הניסים. בשנת תש"ע חזרו הטנקים לפעול ברחבי הארץ. בשעות אחר הצהריים מפעילים הטנקים מועדוני צבאות ה' בקיבוצים תחת צבאות ה' הארצי. בשנת תשע"ד נרשמה פעילות שיא של "ניידות חב"ד באה"ק" במסגרת מבצע "צוק איתן" בו הוקם גם חפ"ק חב"ד ואף יצא גליון מסכם על פעילות זו.

פרסום משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ברוך הבא מלך המשיח

בחנוכה בשנת תשנ"ג הפכו הטנקים את הארץ בסיסמת ברוך הבא מלך המשיח, כאשר לפני השיירה ובמהלכה התקיימו מסיבות עיתונאים. השיירה הגיעה גם לכנסת ויו"ר הכנסת הגיע להשתתף בה. עיתון מיוחד יצא וחולק במהלך השיירה. על הטנקים נתלו שלטי "ברוך הבא מלך המשיח" ו"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" השיירה גרמה לפרסום אדיר של זהותו של הרבי מלך המשיח והדיה נשמעו כל הארץ כולה. השיירה קיבלה את אישורו של הרבי מלך המשיח. כמו כן מספר רבנים יצאו במכתבי תמיכה לרב דוד נחשון מארגן השיירה.

בשנים הבאות נערכו מספר שיירות דומות, בעיקר בימי החנוכה.

הדפסת התניא ה-100 של ניידות חב"ד. (נראים בתמונה: הרב נחשון, הרב הראל, והרב אבלסקי.)
שיירת הטנקים בחנוכה תשנ"ג בסיסמת 'ברוך הבא מלך המשיח'

מחלקות בארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מגזין חדשות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד הגליונות

ניידות חב"ד בארץ ישראל מפיק מידי פעם מגזין "חדשות טנק המבצעים" המכיל את החדשות של ניידות חב"ד בארץ הקודש וצבאות השם בארץ הקודש, בצירוף מידע בנושא יהדות. העיתון נוסד בשנת תשמ"ו על ידי העיתונאי א. זהר מחיפה ובשנת תשנ"ו הופסקה הופעתו. בשנת תשס"ח החל להופיע מחדש.

בשנת תשע"ז החל העיתון 'עולמות' לצאת על ידי הניידות (לאחר הפסקה קצרה).

הנהלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב דוד נחשון - יו"ר.
  • הרב שלמה מרגליות - מנהל כללי.
  • הרב משה נחשון - אחראי צוות הטנקים.
  • הרב משה כ"ץ - ראש צוות הטנקים.
חברי הנהלה
נהגי טנקים
  • הרב שניאור מיידנצ'יק
  • הרב ישראל בוקובזה
  • הרב יאיר שניידר
  • הרב רפאל קורקוס
  • הרב ישראל אופן
  • הרב לוי אבלסקי
  • הרב ישראל קליינמן
הצוות בעבר

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שעה וארבע דקות צפו הרבי והרבנית בוידאו מפעילות הטנקים שבועון קישור לשבועון בית משיח 1396 עמוד 26.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ביניהם נמנו הרב שלום דוכמן והרב בערל גורליק. מפי הרב יוסף יצחק גרונר, מענדי קורטס, בג' תמוז שלושים שנה יש כוח אדיר וחזק מהרבי שמשפיע לעברנו, שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2066 עמוד 54.
  2. ראו פירוט ביומנים המתעדים את פעולות הרבי מזמן זה, ראו גם תיאור תמציתי על מאורעות אלו מפי הרב יוסף יצחק גרונר במענדי קורטס, בג' תמוז שלושים שנה יש כוח אדיר וחזק מהרבי שמשפיע לעברנו, שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2066 עמוד 54.
  3. מפי הרב יוסף העכט, העולם הוכה בהלם מוחלט, שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2068 עמוד 60.
  4. האתר הרישמי
  5. האתר
  6. אתר המרכז
  7. האתר הרישמי