ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:58, 13 בדצמבר 2024

ארץ ישראל הינה הארץ אשר הובטחה על ידי הקב"ה לאברהם אבינו שיתנהּ לעם ישראל, והיא ארץ שבעת העמים הנזכרים בתורה.

בחומש דברים נאמר, שמלבד הארץ לגבולותיה, הנה "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", כלומר כל כיבוש שיכבשו בני ישראל מארצות העמים - לאחר שיכבשו את כל ארץ ישראל בגבולות הבטחת ה' - יקדש בקדושת הארץ ויהיה ארץ ישראל, וזאת מלבד ארץ הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לישראל - לעתיד לבוא.

"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"

— רש"י הראשון על התורה

הישיבה בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלבד המצוות התלויות בארץ - שאינן תקפות בחוצה לארץ, הנה, כל המצוות - רובם ככולם תלוים דוקא בארץ ישראל, משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה דירה בתחתונים - וארץ ישראל היא המקום הגשמי שהקב"ה מתגלה בו בגלוי.

בנוסף לכך, עיקר קיומן של כל המצוות באופן מושלם - הוא בארץ ישראל דוקא - לעתיד לבוא.

הישיבה בארץ ישראל ועבודת השם בה, היא מעלה גדולה ונשגבה, וזאת משום קדושתה העליונה - אשר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובה מתקיימת שבועת ה' לאבותינו, בדבר נתינת הארץ לבני ישראל.

משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן הקב"ה לבני ישראל.

משמעות הדבר, שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כדי למלא בה ובאמצעותה את היעוד והתכלית של הבריאה כולה - להיות מרכז רוחני א-לקי אשר משם תצא תורה ואורה לכל העולם. וכמו שנאמר: "ארץ אשר ה' א-לוקך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה".

ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

ארץ-ישראל אינה ענין גאוגרפי גרידא, אלא עיקרה - יחודיות מהותית, על-אף היותה גם שטח פיזי מוגדר בעולם הגשמי.

מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחודה של ארץ ישראל מכל ארצות תבל היא בשתיים:

על פי המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה". על פי המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות". וכן בתנחומא: "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות". וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם השכינה חונה".

נמצא אפוא, שמעלת ארץ ישראל היא בשתים:

ארץ הבחירה
ארץ הקודש

הבחירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא הייתה לארץ ישראל שום מעלה - גשמית או רוחנית, ולא הייתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.

ארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הענין השני שבארץ ישראל היא קדושתה של הארץ, שבזה היא שונה ומיוחדת מכל ארצות תבל במהותה ומדריגתה העצמית. וזו כבר סיבה הגיונית לחשיבותה של הארץ.

קדושה המתבטאת במצוות התלויות בארץ, וכנ"ל, שגם כל המצוות עיקר קיומן בשלימות הוא בארץ ישראל, ובעיקר לעתיד לבוא. וכפי שמבאר הרבי באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.

והמובן מתוך המבואר שם, שהמיוחד בארץ ישראל הוא, שגם ה"ארץ" היא "ישראל", זאת אומרת שגם הארציות וחומר האדמה שבה, יהיו חדורים בקדושה, לא רק הרוחניות. ולכן חלים על הארץ וגידולי הארץ - מצוות ודינים התלויים בארץ.

השם "ארץ ישראל"[עריכה | עריכת קוד מקור]

"ארץ" - שרצתה לעשות רצון קונה. ישראל - אותיות לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.

זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של הקב"ה עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה. ובלא חיי תורה ומצוות, הרי ייתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.

שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארץ ישראל הייתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא רש"י דברי רב יצחק "... כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר הייתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהייתה גנוזה ונעלמת בה.

מכל מקום ברצונו נתנה להם - לאומות העולם - שתהיה באופן זמני בשליטת שבעת העמים, כדי שיבואו בני ישראל, ובבחירתם החופשית ובעבודתם מלמטה למעלה, יכבשו את הארץ הזאת שהתגשמה ונטמאה, ויהפכוה לארץ ישראל - ארץ הקודש.

קדושת ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדושת הארץ בקדושה ראשונה נעשתה על ידי יהושע בכיבוש הארץ, מכיון שכך נצטוו ישראל שיהיה על ידי כיבוש דווקא, וממילא הגם שעשו פעולות אחרות של חזקה, אין הארץ נקנית בכך, כמו העושה קנין ואין בכוונתו לקנות.

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהייתה מנעולה של ארץ ישראל^[1] ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מה שאין כן בקדושת עזרא הייתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק הרמב"ם: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".

ההסבר למה הקדושה הראשונה של ארץ ישראל נתבטלה בזמן החורבן בשונה לקדושה השניה, הוא:

מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.^[2]

הרבי התבטא, שהוא דורש מתושבי ארץ הקודש יותר ממה שהוא תובע מתושבי חוץ-לארץ כיון שיש ציפיות גדולות יותר ממי שמתגורר בארמונו של המלך מאשר מי שמתגורר מחוץ אליו^[3].

קדושת ארץ ישראל בחוץ לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – עשה כאן ארץ ישראל

סיפר אדמו"ר הריי"צ: בשנת תרי"ז שאל אחד החסידים הגדולים את הוד אדמו"ר הצמח צדק על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.^[4] ובתרגום לעברית: לר' הלל לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.

היציאה מהארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ^[5], מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה^[6], כאשר בטעם הדבר חלוקים הרשב"ם^[7] והרמב"ן^[8] האם אסור משום שאדם היוצא מארץ ישראל מפקיע את עצמו מקיום המצוות התלויות בארץ, או בגלל קדושתה העצמית של ארץ ישראל^[9].

הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי לנסוע לרבי לשנת ה'קבוצה' הוא במטרה להוסיף בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי.

כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו^[10].

עליה לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – עלייה לארץ ישראל

עליה של מנהיגים רוחניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך השנים תבע הרבי מרבנים ומנהיגים קהילות שלא לנטוש את הקהילה ולעלות לארץ כשהם מפקירים מאחוריהם את בני הקהילה.

עליית הרבי לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל

נושא שהעסיק רבים שנחשפו להגותו ומשנתו של הרבי, הוא הימנעותו של הרבי מעלייה לארץ ואפילו ביקור בארץ, בעוד שהרבי מעורה לפרטי פרטים בנעשה בארץ וקשור אליה בצורה עזה ומודגשת.

הרבי עצמו התייחס לנושא זה מספר פעמים, בשיחה עם הרב שלמה גורן^[11], עם מרת גאולה כהן, הרב שאר ישוב הכהן^[12], במכתב לנער צעיר^[13], ולאישים נוספים^[14].

למעשה, מלבד אדמו"ר הריי"צ שביקר בארץ פעם אחת בלבד, אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודש^[15].

ביקור בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאנשים שכתבו לרבי כי בדעתם לנסוע לבקר בארץ, עורר אותם הרבי על זהירות בשמירת דיני תרומות ומעשרות בפירות וירקות שתושבי חו"ל אינם רגילים בהם^[16], וכן עורר אותם על הנהגה רוחנית מתאימה, ועל כך שעליהם להעלות בקודש ולהוות דוגמה חיה במעשיהם^[17].

מדינת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מדינת ישראל

מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי ארץ ישראל ואף מעט מחוצה לה. הוקמה בה' באייר שנת תש"ח על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.

דעתו של הרבי ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "אתחלתא דגאולה", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל^[18] ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה.

התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל

הקמתה של קהילת חב"ד בארץ הקודש התחילה עם עליית החסידים לארץ הקודש בשנת תקל"ז. כיום קהילת חב"ד בארץ הקודש גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.

חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי ארץ ישראל, זאת בנוסף לריכוזים חב"דיים משמעותיים בכפר חב"ד, צפת, ביתר, לוד, נחלת הר חב"ד, ועוד, ומעל 1,000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הארץ^[19].

ארץ ישראל בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ארץ ישראל בגאולה

הכניסה לארץ בגאולה העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.

בגאולה העתידה אדמת ירושלים וקדושתה תתפשט בכל ארץ ישראל (לקוטי תורה פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ (תורת חיים פר' שמות). ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות".

בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדינת ישראל

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, קה"ת, תשמ"ח.
זושא וולף, ימי תמימים - יובל שנות פעילות בבניין התפתחות חסידות חב"ד בארץ הקודש, 8 כרכים, תשס"ד, תשע"ב.

הערות שוליים

↑ תנחומא בהעלותך י.
↑ שיחות קודש תשל"ח חלק ג עמ' כט (378).
↑ ממכתב הרבי לרב אשר קירשבלום, כ"ה אלול תשל"ה. שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 11.
↑ אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר.
↑ על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.
↑ משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות').
↑ בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.
↑ השגות הרמב"ן לספר המצוות.
↑ מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.
↑ מענות קודש תש"נ מענה קיא.
↑ שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש.
↑ 'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.
↑ כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה
↑ שניאור אשכנזי, למה הרבי לא עלה לארץ. הרב לאופר, ארץ אשר תמיד.
↑ ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל (הקישור אינו פעיל, י"ב בכסלו ה'תשפ"ה)
↑ לדוגמא, מענה הרבי לרב מאיר הרליג.
↑ ראו לדוגמה מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.
↑ "בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תנש"א (על פי יחידות כ"ח אדר תשכ"ח)
↑ מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")

[1] תנחומא בהעלותך י.

[2] שיחות קודש תשל"ח חלק ג עמ' כט (378).

[3] ממכתב הרבי לרב אשר קירשבלום, כ"ה אלול תשל"ה. שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 11.

[4] אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר.

[5] על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.

[6] משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות').

[7] בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.

[8] השגות הרמב"ן לספר המצוות.

[9] מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.

[10] מענות קודש תש"נ מענה קיא.

[11] שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש.

[12] 'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.

[13] כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה

[14] שניאור אשכנזי, למה הרבי לא עלה לארץ. הרב לאופר, ארץ אשר תמיד.

[15] ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל (הקישור אינו פעיל, י"ב בכסלו ה'תשפ"ה)

[16] לדוגמא, מענה הרבי לרב מאיר הרליג.

[17] ראו לדוגמה מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.

[18] "בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תנש"א (על פי יחידות כ"ח אדר תשכ"ח)

[19] מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום לוין משטח ארץ ישראל]]
-[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
+[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
 '''ארץ ישראל''' הינה הארץ אשר הובטחה על ידי [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] שיתנהּ לעם ישראל, והיא ארץ שבעת העמים הנזכרים בתורה.
 בחומש דברים נאמר, שמלבד הארץ לגבולותיה, הנה "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", כלומר כל כיבוש שיכבשו בני ישראל מארצות העמים - לאחר שיכבשו את כל ארץ ישראל בגבולות הבטחת ה' - יקדש בקדושת הארץ ויהיה ארץ ישראל, וזאת מלבד ארץ הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לישראל - לעתיד לבוא.
+{{ציטוט|תוכן=
+"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" |מקור=רש"י הראשון על התורה | מרכאות=כן}}
 ==הישיבה בארץ הקודש==
 מלבד ה[[מצוות]] התלויות בארץ - שאינן תקפות בחוצה לארץ, הנה, כל המצוות - רובם ככולם תלוים דוקא בארץ ישראל,
-משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה [[דירה בתחתונים]] - וארץ ישראל היא המקום הגשמי שהקב"ה מתגלה בו בגלוי.
+משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה [[דירה בתחתונים]] - וארץ ישראל היא המקום הגשמי ש[[הקב"ה]] מתגלה בו בגלוי.
 בנוסף לכך, עיקר קיומן של כל ה[[מצוות]] באופן מושלם - הוא בארץ ישראל דוקא - לעתיד לבוא.
@@ שורה 14: / שורה 16: @@
 הישיבה בארץ ישראל ו[[עבודת השם]] בה, היא מעלה גדולה ונשגבה, וזאת משום קדושתה העליונה - אשר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובה מתקיימת שבועת ה' לאבותינו, בדבר נתינת הארץ לבני ישראל.
-משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן הקב"ה לבני ישראל.
+משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן [[הקב"ה]] לבני ישראל.
 משמעות הדבר, שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כדי למלא בה ובאמצעותה את היעוד והתכלית של הבריאה כולה - להיות מרכז רוחני א-לקי אשר משם תצא תורה ואורה לכל העולם. וכמו שנאמר: "ארץ אשר ה' א-לוקך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה".
-ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".
+ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' ל[[אהבה]] אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".
 ארץ-ישראל אינה ענין גאוגרפי גרידא, אלא עיקרה - יחודיות מהותית, על-אף היותה גם שטח פיזי מוגדר בעולם הגשמי.
-=
+==מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל==
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
-=מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל==
 יחודה של ארץ ישראל מכל ארצות תבל היא בשתיים:
-עפ"י המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה".
+על פי המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה".
-עפ"י המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות".
+על פי המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות".
 וכן בתנחומא: "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות".
-וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם השכינה חונה".
+וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם ה[[שכינה]] חונה".
 נמצא אפוא, שמעלת ארץ ישראל היא בשתים:
@@ שורה 52: / שורה 38: @@
 ===הבחירה===
-ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא היתה לארץ ישראל שום מעלה - [[גשמיות|גשמית]] או [[רוחניות|רוחנית]], ולא היתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.
+ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא הייתה לארץ ישראל שום מעלה - [[גשמיות|גשמית]] או [[רוחניות|רוחנית]], ולא הייתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.
 ===ארץ הקודש===
@@ שורה 59: / שורה 45: @@
 קדושה המתבטאת במצוות התלויות בארץ, וכנ"ל, שגם כל המצוות עיקר קיומן בשלימות הוא בארץ ישראל, ובעיקר לעתיד לבוא.
-וכפי שמבאר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.
+וכפי שמבאר [[הרבי]] באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.
 והמובן מתוך המבואר שם, שהמיוחד בארץ ישראל הוא, שגם ה"ארץ" היא "ישראל", זאת אומרת שגם הארציות וחומר האדמה שבה, יהיו חדורים בקדושה, לא רק הרוחניות. ולכן חלים על הארץ וגידולי הארץ - מצוות ודינים התלויים בארץ.
@@ שורה 66: / שורה 52: @@
 "ארץ" - שרצתה לעשות רצון קונה.
-ישראל - אותיות לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.
+ישראל - [[אותיות]] לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.
-זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של הקב"ה עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה.
+זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של [[הקב"ה]] עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה.
-ובלא חיי תורה ומצוות, הרי יתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.
+ובלא חיי תורה ומצוות, הרי ייתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.
 ==שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל ==
-ארץ ישראל היתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא רש"י דברי רב יצחק "...כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר היתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהיתה גנוזה ונעלמת בה.
+ארץ ישראל הייתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא [[רש"י]] דברי רב יצחק "... כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר הייתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהייתה גנוזה ונעלמת בה.
 מכל מקום ברצונו נתנה להם - לאומות העולם - שתהיה באופן זמני בשליטת שבעת העמים, כדי שיבואו בני ישראל, [[בחירה חופשית|ובבחירתם החופשית]] ובעבודתם מלמטה למעלה, יכבשו את הארץ הזאת שהתגשמה ונטמאה, ויהפכוה לארץ ישראל - ארץ הקודש.
@@ שורה 81: / שורה 67: @@
 קדושת הארץ בקדושה ראשונה נעשתה על ידי יהושע בכיבוש הארץ, מכיון שכך נצטוו ישראל שיהיה על ידי כיבוש דווקא, וממילא הגם שעשו פעולות אחרות של חזקה, אין הארץ נקנית בכך, כמו העושה קנין ואין בכוונתו לקנות.
-השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהיתה מנעולה של ארץ ישראל<REF> תנחומא בהעלותך י.</REF> ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.
+השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהייתה מנעולה של ארץ ישראל{{הערה|1= תנחומא בהעלותך י.}} ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.
-מה שאין כן בקדושת עזרא היתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק ה[[רמב"ם]]: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".
+מה שאין כן בקדושת עזרא הייתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק ה[[רמב"ם]]: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".
 ההסבר למה הקדושה הראשונה של ארץ ישראל נתבטלה בזמן החורבן בשונה לקדושה השניה, הוא:
-מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.<REF>[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק ג עמ' כט (378).</REF>
+מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק ג עמ' כט (378).}}
+הרבי התבטא, שהוא דורש מתושבי ארץ הקודש יותר ממה שהוא תובע מתושבי חוץ-לארץ כיון שיש ציפיות גדולות יותר ממי שמתגורר בארמונו של המלך מאשר מי שמתגורר מחוץ אליו{{הערה|ממכתב הרבי לרב אשר קירשבלום, כ"ה אלול תשל"ה. שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 11.}}.
 === קדושת ארץ ישראל בחוץ לארץ ===
-סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לא"י ת"ו, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= מקור].}}
+{{ערך מורחב|עשה כאן ארץ ישראל}}
+סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר].}} ובתרגום לעברית: לר' [[הלל מפאריטש|הלל]] לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.
+===היציאה מהארץ===
+[[קובץ:יציאה מהארץ קליין.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] קודם [[חתונה|חתונתו]] בקשר להשתתפות אביו (שהתגורר ב[[ירושלים]]) לחתונתו (שהתקיימה ב[[ניו יורק]]): '''המצא היתר בזה (ליציאה מארץ הקודש תבנה ותכונן) על פי [[שולחן ערוך]]?''']]
+על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ{{הערה|על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.}}, מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה{{הערה|משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. [https://olamot.net/shiur/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות']).}}, כאשר בטעם הדבר חלוקים הרשב"ם{{הערה|בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.}} ו[[הרמב"ן]]{{הערה|השגות הרמב"ן לספר המצוות.}} האם אסור משום שאדם היוצא מארץ ישראל מפקיע את עצמו מקיום ה[[מצוות התלויות בארץ]], או בגלל קדושתה העצמית של ארץ ישראל{{הערה|מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.}}.
+הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לשנת ה'[[קבוצה]]' הוא במטרה '''להוסיף''' בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי.
+כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קיא].}}.
+==עליה לארץ==
+{{ערך מורחב|עלייה לארץ ישראל}}
+===עליה של מנהיגים רוחניים===
+לאורך השנים תבע הרבי מרבנים ומנהיגים קהילות שלא לנטוש את הקהילה ולעלות לארץ כשהם מפקירים מאחוריהם את בני הקהילה.
+===עליית הרבי לארץ הקודש===
+{{ערך מורחב|הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל}}
+נושא שהעסיק רבים שנחשפו להגותו ומשנתו של הרבי, הוא הימנעותו של הרבי מעלייה לארץ ואפילו ביקור בארץ, בעוד שהרבי מעורה לפרטי פרטים בנעשה בארץ וקשור אליה בצורה עזה ומודגשת.
+הרבי עצמו התייחס לנושא זה מספר פעמים, בשיחה עם הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|1=[[שלמה גורן#למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?|שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש]].}}, עם מרת גאולה כהן, הרב [[שאר ישוב הכהן]]{{הערה|'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.}}, במכתב לנער צעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ולאישים נוספים{{הערה|1=שניאור אשכנזי, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898137 למה הרבי לא עלה לארץ]. הרב לאופר, [http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד].}}.
+למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ פעם אחת בלבד]], אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.
+===ביקור בארץ===
+לאנשים שכתבו לרבי כי בדעתם לנסוע לבקר בארץ, עורר אותם הרבי על זהירות בשמירת דיני תרומות ומעשרות בפירות וירקות שתושבי חו"ל אינם רגילים בהם{{הערה|לדוגמא, מענה הרבי לרב [[מאיר הרליג]].}}, וכן עורר אותם על הנהגה רוחנית מתאימה, ועל כך שעליהם להעלות בקודש ולהוות דוגמה חיה במעשיהם{{הערה|ראו לדוגמה מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.}}.
+===מדינת ישראל===
+{{ערך מורחב|מדינת ישראל}}
+מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.
+דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה.
+==התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל==
+{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל}}
+הקמתה של קהילת חב"ד בארץ הקודש התחילה עם עליית החסידים לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]]. כיום קהילת חב"ד בארץ הקודש גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.
+חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי ארץ ישראל, זאת בנוסף לריכוזים חב"דיים משמעותיים ב[[כפר חב"ד]], [[צפת]], [[ביתר]], [[לוד]], [[נחלת הר חב"ד]], ועוד, ומעל 1,000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.
+==ארץ ישראל בגאולה==
+{{ערך מורחב|ערך=[[ארץ ישראל בגאולה]]}}
+הכניסה לארץ ב[[גאולה]] העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.
+בגאולה העתידה אדמת [[ירושלים]] וקדושתה תתפשט בכל [[ארץ ישראל]] ([[לקוטי תורה]] פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ ([[תורת חיים]] פר' שמות).
+ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה [[ירושלים]] שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות".
+[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל|בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל]].
+==ראו גם==
+*[[מדינת ישראל]]
+==לקריאה נוספת==
+*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
+*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - יובל שנות פעילות בבניין התפתחות [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש, 8 כרכים, [[תשס"ד]], [[תשע"ב]].
 {{הערות שוליים}}
 {{סגל}}
-{{מבט}}
+[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:ארץ ישראל]]