אוצר החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(38 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מערכת "[[אוצר החסידים]]" היא גוף העריכה המרכזי של [[חב"ד]], בניגוד להוצאת [[קה"ת]] שהיא גוף ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד.
{{מפנה|אוצר החסידים|סדרת ספרים הסוקרת את תולדות חייהם של גדולי החסידים בדור האחרון|אוצר החסידים (ספר)}}
מערכת "[[אוצר החסידים]]" היא גוף העריכה המרכזי של [[חב"ד]] (בשונה מהוצאת [[קה"ת]] שהיא גוף ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד).
 
== המערכת ==


המערכת נוסדה בשנת [[תש"ג]].
המערכת נוסדה בשנת [[תש"ג]].


בשנותיה הראשונות של המערכת עמד בראשה [[הרבי]] שליט"א.
תפקיד המערכת הוא להוציא לאור את כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ותלמידיהם{{הערה|בשונה מהוצאת 'קה"ת' המוציאה לאור גם ספרי חינוך וכיוצא בזה. ראו לדוגמה: [[ספרנו]].}}.
 
בשנותיה הראשונות של המערכת עמד בראשה [[הרבי]] בעצמו, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].


== חברי המערכת במשך השנים ==
== חברי המערכת במשך השנים ==
השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
{{טורים|תוכן=
 
'''ראש המערכת:'''
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
*הרב [[אהרון חיטריק]]
 
'''חברי המערכת:'''
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
*הרב [[שלום יעקב חזן]]
 
*הרב [[דוד אולידורט]]
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]
 
*הרב [[שלום יעקובסון]]
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
*הרב [[יהודה לייב גרונר]]
 
*הרב [[שלום בער לוין]]
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
*הרב [[יואל כהן]]
 
*הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]]
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]
 
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]]
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
*הרב [[אליהו מטוסוב]]
 
*הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]]
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
*הרב [[שניאור זלמן חאנין]]
 
*הרב [[נחמן שפירא]]
*ראש המערכת: הרב [[אהרון חיטריק]].
*הרב [[שלום יעקב חזן]].
*הרב [[דוד אולידרוט]].
*הרב [[אהרון לייב רסקין]].
*הרב [[שלום יעקובסון]].
*הרב [[יהודה לייב גרונר]].
*הרב [[שלום בער לוין]].
*הרב [[יואל כהן]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]].
*הרב [[אליהו מטוסוב]].
*הרב [[שניאור זלמן חאנין]].
*הרב [[נחמן שפירא]].
*הרב [[אברהם אלאשוילי]]
*הרב [[אברהם אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה לייב שפירא]].
*הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]]
*הרב [[גבריאל שפירא]], כולם שיחיו.
*הרב [[גבריאל שפירא]]
*הרב [[יוסף יצחק איידלמן]] ע"ה.
*הרב [[יוסף יצחק איידלמן]]
*הרב [[משה זקליקובסקי]]
}}


== ראו גם ==
== ראו גם ==
*[[קה"ת]]
==לקריאה נוספת==
*'''העבודה שתימשך גם אחרי ביאת משיח''', הרב משה מרינובסקי, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 46-51.


*[[קה"ת]]


[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]
{{770}}
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

גרסה אחרונה מ־10:39, 21 ביוני 2024

המונח "אוצר החסידים" מפנה לכאן. לערך העוסק בסדרת ספרים הסוקרת את תולדות חייהם של גדולי החסידים בדור האחרון, ראו אוצר החסידים (ספר).

מערכת "אוצר החסידים" היא גוף העריכה המרכזי של חב"ד (בשונה מהוצאת קה"ת שהיא גוף ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד).

המערכת[עריכה | עריכת קוד מקור]

המערכת נוסדה בשנת תש"ג.

תפקיד המערכת הוא להוציא לאור את כתבי רבותינו נשיאינו ותלמידיהם[1].

בשנותיה הראשונות של המערכת עמד בראשה הרבי בעצמו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ.

חברי המערכת במשך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • העבודה שתימשך גם אחרי ביאת משיח, הרב משה מרינובסקי, שבועון כפר חב"ד מס' 500 ע' 46-51.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוסדות וארגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. בשונה מהוצאת 'קה"ת' המוציאה לאור גם ספרי חינוך וכיוצא בזה. ראו לדוגמה: ספרנו.