שלום דובער גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (118 גרסאות ביניים של 58 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]] | ||
'''בארי גוראריה''' (שלום | [[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד [[חנה גוראריה|אמו]] בביקור אצל האדמו"ר מ[[סאטמר]]]] | ||
[[קובץ:מצבת בארי.jpeg|ממוזער|מצבתו]] | |||
'''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד בעיני אדמו"ר הריי"צ והרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו [[חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&$201404210150640 שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד תשמ"א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[וורשה]] ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ההתוועדות נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=75&hilite= חלק ג'].}} [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]]. | |||
בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא | בסמוך לבר המצווה שלו קיבל מצלמה במתנה מסביו הרבי הריי"צ{{מקור}}. הרבה מהתמונות המצויות בידינו כיום מהרבי הריי"צ צולמו על ידו. | ||
ב[[אוטווצק]] היה לומד אצל מלמד בשם ר' פייוול גרינער{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://chabadlibrary.org/books/11200003996 בכל ביתי נאמן הוא, פרק שני], באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש.}}. ב[[ניו יורק]] היה לומד ב[[ישיבת תורה ודעת]] שב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאוניברסיטת קולומביה. | |||
בפי חסידי חב"ד ב[[ריגה]] כונה 'דער אייניקל'{{הערה|מפי ר' אברהם קרן (קרמניקוב), [[מנחם מענדל קורטס]], '''טלפון אחרי 35 שנה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2062 עמ' 72.}}. | |||
בשנת [[תש"י]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] התאכזב מכך שהחסידים ואביו בחרו ברבי ולא באביו להיות הרבי הבא של חסידות חב"ד, ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם [[הרבי]]. באותה תקופה עבר להתגורר ב[[ניו ג'רזי]]. | |||
בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בארי לאישה את מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=ר'_יואל_כהן_-_סיון_תשי”ג מיומני] הרב [[יואל כהן]]). עם זאת, כהשתתפות רוחנית בחתונה ובשמחה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, ומאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, כאשר בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה". כמו כן בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, שנערכה כחמישה ימים קודם החתונה, אמר הרבי הרבה לחיים ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין ואף שוחח עם הרש"ג על כך שמוטלת עליו החובה לשמוח בחתונת בנו יחידו. הרבנית חיה מושקא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה ביום החתונה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".}}. | |||
בחלק מהשנים השתתף ב[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]] שנערכו בחגים. בלילות הסדר בנוכחות הרבי, היה היחידי שהיסב בנוכחות הרבי, למרות שאביו הרש"ג לא היסב, כחסיד לפני רבו וכן היו לו גביע ויין שונים משל האחרים {{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1sn2zTri8jyfBO5jY0TUaaqQuU2kbqtLM/view?usp=drivesdk יומן צבי הירש גאנזבורג] תשח"י.}}. | |||
כל שנות המשפט גר הרחק מבית חיינו ומעט אחר תחילת המשפט הפסיק כליל להגיע לשם(הפעם האחרונה הייתה בי"ד טבת תשמ"ו בליווי עורכי דין){{ הערה|כתבה בcol ל' שבט תשפ"ב{{מקור}}.}}. | |||
בהלווית אביו הרש"ג, ב[[ז' אדר א']] [[תשמ"ט]], נכח בערי ובמהלכה נפגש עם הרבי שניחמו אחרי הקבורה כמקובל. לאחר מכן התעניין הרבי אצל לייבל גרונר האם בערי כבר הלך מהמקום, ולאחר שענה בחיוב, נכנס הרבי לאוהל{{הערה|ע"פ סרט הוידאו.}}. | |||
בסוף ימיו עבר לניו ג'רזי עם אימו. | |||
נפטר ב[[ד' באדר|ד' אדר ב']] [[תשס"ה]] מבלי שהשאיר צאצאים ביולוגיים אחריו{{הערה|[https://col.org.il/news/10572 ידיעה אודות פטירתו] באתר [[חב"ד און ליין]].}}. | |||
==משפט הספרים== | ==משפט הספרים== | ||
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}} | |||
בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. | בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34223 "כך חשפנו את גנב הספרים"]. {{אינפו}}}} ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. | ||
לאחר שסירב | לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון. | ||
לאחר | לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]", פרק י"ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]],[[ תשנ"ג]] - באתר [[ספריית חב"ד]]. | * הרב [[שלום דובער לוין]], "[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]", פרק י"ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]], [[תשנ"ג]] - באתר [[ספריית חב"ד]]. | ||
* '''דידן נצח''' הרב שמואל לובעצקי, הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז). | * '''דידן נצח''' הרב [[שמואל לובעצקי]], הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז). | ||
* '''דידן נצח''' הרב משה בוגמילסקי, ( | * '''דידן נצח''' הרב [[משה בוגמילסקי]], (ב[[אנגלית]] תשס"ז. ב[[עברית]] תשס"ח). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | {{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | ||
{{מיון רגיל:גוראריה, שלום דובער}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]] | |||
[[קטגוריה:משפחת חסקינד]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:53, 26 באוגוסט 2024
בארי גוראריה (שלום דובער גוראריה) (תרפ"ג - תשס"ה), היה בנו של הרב שמריהו גוראריה חתנו של אדמו"ר הריי"צ, והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד בעיני אדמו"ר הריי"צ והרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות ספריית ליובאוויטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה שבט תרפ"ג לאביו הרב שמריהו גוראריה ולאמו חנה גוראריה, ביתו וחתנו של אדמו"ר הריי"צ.
הן בסעודת השלום זכר[1], הן בסעודת הברית והן בסעודת הבר מצווה[2] אדמו"ר הריי"צ התוועד עם המשתתפים בשמחה ונשא שיחות קודש.
בסמוך לבר המצווה שלו קיבל מצלמה במתנה מסביו הרבי הריי"צ[דרוש מקור]. הרבה מהתמונות המצויות בידינו כיום מהרבי הריי"צ צולמו על ידו.
באוטווצק היה לומד אצל מלמד בשם ר' פייוול גרינער[3]. בניו יורק היה לומד בישיבת תורה ודעת שבברוקלין ואף הוסמך שם לרבנות. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאוניברסיטת קולומביה.
בפי חסידי חב"ד בריגה כונה 'דער אייניקל'[4].
בשנת תש"י לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התאכזב מכך שהחסידים ואביו בחרו ברבי ולא באביו להיות הרבי הבא של חסידות חב"ד, ניתק את קשריו עם חסידות חב"ד ועם הרבי. באותה תקופה עבר להתגורר בניו ג'רזי.
בי' סיוון תשי"ג נשא בארי לאישה את מינה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[5].
בחלק מהשנים השתתף בסעודות בבית אדמו"ר הריי"צ שנערכו בחגים. בלילות הסדר בנוכחות הרבי, היה היחידי שהיסב בנוכחות הרבי, למרות שאביו הרש"ג לא היסב, כחסיד לפני רבו וכן היו לו גביע ויין שונים משל האחרים [6].
כל שנות המשפט גר הרחק מבית חיינו ומעט אחר תחילת המשפט הפסיק כליל להגיע לשם(הפעם האחרונה הייתה בי"ד טבת תשמ"ו בליווי עורכי דין)[7].
בהלווית אביו הרש"ג, בז' אדר א' תשמ"ט, נכח בערי ובמהלכה נפגש עם הרבי שניחמו אחרי הקבורה כמקובל. לאחר מכן התעניין הרבי אצל לייבל גרונר האם בערי כבר הלך מהמקום, ולאחר שענה בחיוב, נכנס הרבי לאוהל[8].
בסוף ימיו עבר לניו ג'רזי עם אימו.
נפטר בד' אדר ב' תשס"ה מבלי שהשאיר צאצאים ביולוגיים אחריו[9].
משפט הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – פרשת הספרים |
בשנת תשמ"ה התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מספריית אגודת חסידי חב"ד[10] ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.
לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי בניו יורק. במשפט, שכונה משפט הספרים, טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של האדמו"ר אלא של אגודת חסידי חב"ד. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-תשמ"ז לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה (ה' בטבת, "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.
לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער לוין, "משפט הספרים", פרק י"ג מתוך ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, ברוקלין, תשנ"ג - באתר ספריית חב"ד.
- דידן נצח הרב שמואל לובעצקי, הוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז).
- דידן נצח הרב משה בוגמילסקי, (באנגלית תשס"ז. בעברית תשס"ח).
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד תשמ"א עמוד 16 ואילך.
- ↑ ההתוועדות נערכה בוורשה בכ"ה שבט תרצ"ו כשלצורך החגיגה אדמו"ר הריי"צ הגיע במיוחד לעיר. תוכן ההתוועדות נדפס בשלושה חלקים בלקוטי דיבורים. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ללשון הקודש: חלק א', חלק ב', חלק ג'.
- ↑ בנימין ליפקין, בכל ביתי נאמן הוא, פרק שני, באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש.
- ↑ מפי ר' אברהם קרן (קרמניקוב), מנחם מענדל קורטס, טלפון אחרי 35 שנה, שבועון כפר חב"ד גליון 2062 עמ' 72.
- ↑ על-פי דרישתה של אמו, לא השתתף הרבי בחתונה, ובעקבות כך גם הרבנית (מיומני הרב יואל כהן). עם זאת, כהשתתפות רוחנית בחתונה ובשמחה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, ומאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, כאשר בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה". כמו כן בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, שנערכה כחמישה ימים קודם החתונה, אמר הרבי הרבה לחיים ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין ואף שוחח עם הרש"ג על כך שמוטלת עליו החובה לשמוח בחתונת בנו יחידו. הרבנית חיה מושקא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה ביום החתונה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".
- ↑ יומן צבי הירש גאנזבורג תשח"י.
- ↑ כתבה בcol ל' שבט תשפ"ב[דרוש מקור].
- ↑ ע"פ סרט הוידאו.
- ↑ ידיעה אודות פטירתו באתר חב"ד און ליין.
- ↑ "כך חשפנו את גנב הספרים".
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |