פתח תקווה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(233 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד חנזין ע"ה]][[קובץ:469140.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר דייטש ראש העיר יצחק אוחיון והרב מרדכי גורליק]][[קובץ:508293.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת "[[צמח צדק]]" פתח תקוה]][[קובץ:שיירת האור בחנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בחנוכה]]'''פתח תקווה''' (מכונה "אם המושבות") היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]] והשישית בכמות האוכלוסיה. נוסדה כמושבה בשנת [[תרל"ח]]. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני [[שקיעת החמה]], כפי [[מנהג]] [[ירושלים]] שלא כשאר ערי מרכז הארץ.
{{קהילת חב"ד
|עיר=פתח תקווה
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת צמח צדק חב"ד.jpeg|250px]]
|כתובית=בית כנסת צמח צדק חב"ד במרכז העיר
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|רב הקהילה=הרב [[אשר זאב דייטש]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)|מנחם מענדל פרידמן]], הרב [[חיים הלל רסקין]]  
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה צמח צדק]], בית ספר לבנות אור חיה, רשת גני ילדים, כולל ערב ללימוד חסידות, כולל בוקר כתר שאול ללימוד נגלה וחסידות.


== הסטוריה ==
|שלוחים מרכזיים=הרב [[אשר דייטש]], הרב [[מרדכי גורליק (פתח תקווה)|מרדכי גורליק]]
'''ביקור הרבי הריי"צ''':
|מספר משפחות בקהילה=200
}}
העיר '''פתח תקווה''' (בניקוד '''פֶּתַח תִּקְוָה,''' מכונה "'''אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת'''") היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]], החמישית מבחינת גודל אוכלוסייתה. נוסדה כמושבה בשנת [[תרל"ח]], והוכרזה כעיר בשנת [[תרצ"ז]]. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני [[שקיעת החמה]], כפי [[מנהג]] [[ירושלים]] שלא כשאר ערי מרכז הארץ (משום שמקימי העיר היו מאנשי ירושלים).


בב' [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]] כשבין השאר, ביקר גם את הקהילה היהודית בפתח תקוה ונכנס לבית כנסת חב"ד "צמח צדק" שבעיר שהינו מהוותיקים שנשארו בארץ ישראל - מעל מאה שנה. הכסא עליו ישב על פי המסורת [[אדמור הריי"ץ]] עודנו שמור בבית הכנסת.
== היסטוריה חב"דית בעיר ==


לאחר מכן, ביום [[ט"ז מנחם אב תרפ"ט]], עלה על רכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.
===התרחבות הקהילה===
בשנת [[תרפ"ח]] הרב [[אברהם פריז]] התיישב בפתח תקוה ובשנים הבאות חיו בה מספר לא גדול של חסידי חב"ד, אך בעשורים הבאים הגיעו לעיר שלוחים ובזכותם התפתחו בתי כנסת, קהילות חב"דיות ומוסדות חינוך חב"דיים.


'''הרב חנזין'''
===ביקור הרבי הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
בב' [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] למסעו ב[[ארץ ישראל]] ובמהלך המסע ביקר ב[[י"ד מנחם אב]] בפתח תקווה אז מושבה.


בשנת [[תשי"ב]] הגיע להתגורר בעיר [[פתח תקוה]] הרב [[דוד חנזין]], שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים . [[הרבי]] מלך המשיח עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.  
לקראת בואו פירסמה המועצה המקומית מודעות שבישרו לתושבי המושבה על בואו הצפוי של הרבי, ומשלחת מיוחדת מנכבדי המושבה נסעה ל[[תל אביב]] כדי לקבל את פניו. כשהגיעה הרבי למושבה נערכה עבורו קבלת פנים רשמית ליד בית הכנסת הגדול. קהל גדול בראשות הרבנים ונכבדי המושבה קיבלו את פניו בתרועות שמחה.


בשנת [[תשמ"ז]] פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.  
ר' [[אברהם פריז]] שהתיישב בפתח תקווה כשנה קודם לכן, התלווה לרבי כל משך ביקורו בארץ, הגיע עמו לעיר מגוריו, ובמקביל רעייתו מרת רבקה ביילא, לקחה את צאצאיה לעזרת הנשים של בית הכנסת הגדול, והרימה אותם מעל למחיצה כדי שיזכו לראות את פני הקודש.


מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקוה]], דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. [[הרבי]] מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.  
עובדה מעניינת היא, ש[[אדמו"ר הריי"צ]] לא נכנס ל[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|בית כנסת צמח צדק]] חב"ד, על אף שהוא קרוב מרחק הליכה קצרה מבית הכנסת הגדול{{הערה|כך גם לא נכנס לבית כנסת חב"ד במאה שערים ירושלים}}. בהמשך ביקורו נכנס לישיבת לומז'ה במרכז העיר.


הרב חנזין שימש כרב קהילת חב"ד בעיר וכן כחבר [[בית דין רבני חב"ד]]בארץ הקודש.
===הרב חנזין===
[[קובץ:חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד בעיר, הרב דוד חנזין]]
בשנת [[תשי"ב]] הגיע להתגורר בעיר פתח תקווה הרב [[דוד חנזין]], שם מונה לחבר הרבנות הראשית ומונה לתפקידים חשובים. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. [[הרבי]] עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.


בחודש [[תשרי]] שנת [[תשי"ט]] נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו ארצה [[התוועדות|התוועד]] עם החסידים ב[[ירושלים]], '''[[פתח תקוה]],''' [[תל אביב]], [[ראשון לציון]], [[כפר חב"ד]] וב[[לוד]], בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש. כמו כן לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] באותה [[תשי"ב|שנה]]. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקר.  
בשנת [[תשמ"ז]] פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.


ב[[תש"ס]] נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב [[יעקב משה חנזין]] ע"ה, את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים.  
מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. [[הרבי]] מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.


בחודש [[תמוז]] [[תשס"ג]] נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.  
הרב חנזין שימש כרב קהילת חב"ד בעיר וכן כחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] והיה זקן רבני חב"ד.


ביום שישי י"ט [[תמוז]] נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92.
בחודש [[תשרי]] שנת [[תשי]] נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו [[ארץ הקודש|ארצה]] [[התוועדות|התוועד]] עם החסידים בקהילת חב"ד בעיר (וכן בערים נוספות) וסיפר את חוויותיו ורשמיו מהביקור. כמו כן לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] באותה [[תשי"ב|שנה]]{{מקור}}.


בשנת [[תשס"ח]] החליטה עיריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של השליח הרב [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו.
בשנת [[תשס"ג]] נפטר, ומאז לא התמנה רב אחר לקהילה עד לשנת [[תשע"ח]]. בשנת [[תשס"ח]] החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הראשי לעיר הרב [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו. ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את שמו של הרב.


== מייסד בית חב"ד ==
== פעילות חב"ד בעיר ==
[[קובץ:469140.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר דייטש ראש העיר יצחק אוחיון והרב מרדכי גורליק]]
[[בית חב"ד]] בפתח תקווה נוסד על ידי הרב [[בנימין רבינוביץ (פתח תקווה)|בנימין רבינוביץ]], בשנת [[תשמ"א]] (1981), ובהמשך הצטרף אליו הרב [[אשר דייטש]], שקיבל לידיו את הנהלת בית חב"ד, והוא מכהן כיום כשליח הראשי בעיר.


בית חב"ד בפתח תקווה נוסד על ידי איש רב פעלים, הרב [[בנימין רבינוביץ]], בשנת [[תשמ"א]] (1981).
מטעם בית חב"ד, התקיים בקרייה החרדית שיעור שבועי לציבור החסידי עם המשפיעים הרב [[יוסף יצחק אופן]] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].


== קהילת חב"ד כיום ==
מידי יום שישי מתקיים במרכז העיר [[מבצע תפילין]] על ידי התמימים מישיבת תות"ל ב[[אלעד]] הסמוכה, וכן התמימים המתגוררים בעיר.
כיום בנוסף לקהילה הוותיקה בעיר, בסוף שנות הנונים עם ייסודה של שכונת גני הדר- וייסוד הקריה החסידית- קריית הבעל שם טוב, נוסדה קהילה חבדי"ת שמונה כ40 משפחות. השכונה עומדת להתרחב לכיוון דרום מערב - לכיוון צומת שעריה, ובתוכה עתידה להבנות קריית חב"ד..
בנוסף יוצא לאור ידיעון קהילתי ל[[אנ"ש]] בשם [[חב"ד בפתח]], בעריכתו של הרב מרדכי גורליק מנהל הפעילות.
בנוסף מתקיים רשת שיעורים ענקית לגברים ונשים.
בעיר פועלת רשת מוסדות חב"ד, תלמוד תורה לבנים "[[צמח צדק]]" בניהולו של הרב [[מאיר בוסטומסקי]] בו לומדים כ-170 תלמידים. בית ספר [[חב"ד]] בנות בניהולה של הגב' נחמה-דינה דייטש בו לומדות כ-120 תלמידות.
בח"י [[אדר]] [[תש"ע]], ערכה עיריית [[פתח תקוה]] תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב [[יואב למברג]] זכה ב"פרס לספרות תורנית".


== מוסדות וארגונים חב"ד בעיר ==
בעבר, יצא לאור גליון '''חב"ד בפתח''' בעריכתו של הרב מרדכי גורליק שהיווה בימה לפרסום פעולות ה[[בית חב"ד]]. בידיעון הופיעו מאמרים, חדשות ואירועים ממוסדות חב"ד בעיר, ברכות מזל-טוב לתושבי הקהילה וכדומה.
[[תמונה:חבד בפתח.jpg|left|thumb|250px|חזית העלון]]
 
* גנים
מידי שנה התקיים במתחם התלמוד תורה [[דיי קעמפ אור הגאולה]], שבשנים האחרונות השתתפו בו למעלה ממאה חיילים והחל משנת תשפ הקעמפ עבר לכפר חב"ד.
* ת"ת בנים "[[צמח צדק]]"
 
* בי"ס בנות "[[אור חיה]]"
ב[[ח' אדר]] [[תש"ע]], ערכה עיריית פתח תקווה תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב [[יואב למברג]] זכה ב"פרס לספרות תורנית"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הספר_החבדי_שזכה_בפרס_התחרות_ראיון_53433.html הספר החב"די שזכה בפרס התחרות ● ראיון] {{col}}}}.
* בית כנסת "[[צמח צדק]]" - במרכז העיר
 
* בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים
== קהילת חב"ד ==
* מרכז 'נשמה' – המפעיל הרצאות, שיעורים ומפגשי-יהדות לגברים ונשים, להכרת היהדות למתחילים ולהעשרה של סודות פנימיות התורה גם לתלמידי-חכמים.
[[קובץ:508293.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם בבית כנסת "צמח צדק" פתח תקווה]]
* מקוה - בשיטת חב"ד
הקהילה הוותיקה במרכז העיר ממוקמת בבית הכנסת "צמח צדק" ברחוב גוטמן על יד השוק, גבאי [[בית הכנסת]] הם הרב [[נפתלי ליפסקר]] והרב אפרים סגל. בעקבות התפתחות הקהילה והגעת זוגות צעירים רבים, החליטה הקהילה למנות רב וערכה בחירות לתפקיד במוצאי שבת סליחות תשע"ח ובהם נבחר לכהן כרב הקהילה הרב [[חיים הלל רסקין]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113208 הרב חיים-הלל רסקין נבחר כרב לקהילת חב"ד מרכז פתח-תקווה]}}.
* [[נשי ובנות חב"ד]]
 
* [[שפרה ופועה]]
קהילה חב"דית נוספת המונה כמאתיים משפחות פועלת בשכונת "הדר גנים" ובקריה החסידית קריית בעש"ט. [[בית הכנסת]] של הקהילה הוא "הדר מנחם" הממוקם ברחוב חנה רובינא.
* [[צבאות ה']]
בתחילת חורף תשפ"ב בית הכנסת עבר למבנה ברחוב מנחם בגין 50 (מתחת לשירותי בריאות כללית)
* חב"ד בפתח - ידיעון ה[[בית חב"ד]] בראשות ה[[שליח]] הרב אשר דייטש ובעריכתו של מנהל הפעילות בבית חב"ד, הרב מרדכי גורליק. בידיעון מאמרים, חדשות ואירועים ממוסדות חב"ד בעיר, ברכות מזל-טוב לתושבי הקהילה וכדומה.
 
הקהילה נוסדה בשנות הנונ"ים, ובעבר נעשו מספר נסיונות להביא למקום משפחות חב"דיות נוספות להרחבתה, אך רק כעבור עשרים שנה נרשמה תנופת התפתחות בקהילה, בעיקר על ידי זוגות צעירים שבאים לגור במקום. באסיפת קהילה שהתקיימה באלול תשע"ח הוחלט על הקמת ועדת בחירות לקדם הבאת רב לבית כנסת ובאור לי' אדר שני תשע"ט נבחר ברוב קולות הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/461765/ פתח תקווה בחרה: הרב פרידמן יכהן כרב הקהילה]}} שעבר מכפר חב"ד לגור בשכונה.
 
בקהילה פועל מערך שיעורי תורה רחב לגברים ולנשים, וכן כולל ערב ל[[אברך|אברכים]] ללימוד [[חסידות]] המנוהל על ידי הרב [[שלמה סגל]] בהכוונת הרב [[יוסף יצחק אופן]].
בקהילה פועל גמ"ח כספים בהנהלת הרב רן רוזנטל, וכן גמ"ח שמחת שבת ויום טוב-שמחת דוד המנוהל על ידי הרב ישראל אופן, הרב [[אליעזר צבי וייספיש]] והרב שמעון ריינהולד.
 
בחורף תשפ"ב נפתח גם כולל במשך היום ללימוד נגלה וחסידות המנוהל ע"י הרב יהושע גור ונקרא על שם אביו 'כתר שאול'. בכולל לומדים אברכים מהעיר ומחוצה לה ושמו יצא לשם ולתהילה{{הערה|[https://col.org.il/news/140009 ידיעה באתר חב"ד און ליין].}}.
 
בשנת [[תשע"ז]] החל בית חב"ד בניהולו של הרב דייטש בתנופת התפתחות על ידי הבאת זוגות צעירים לפעול תחתיו בשלוחות השונות בעיר, ביניהם הרב לוי יצחק דורון - בית חב"ד נווה דקלים, הרב מנחם מענדל כלפון, והרב ירון אפרים חודורוב. בשנה זו גם נפתחה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה|תומכי תמימים]] בראשותו של הרב [[יצחק אקסלרוד]] (מאוחר יותר עברה למתחם ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד).
 
בשכונת כפר גנים פועל בית כנסת חב"ד ב[[שבת]]ות בשם "מה ידידות - נוסח האריז"ל", רב הבית כנסת הוא הרב ישראל דוידוביץ.
 
[[קובץ:הרב דייטש במבצע חנוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אשר דייטש במבצע חנוכה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ח]] הכתירו רבים מבני קהילת חב"ד מהבתי כנסיות והמוסדות את הרב דייטש כ"[[מרא דאתרא]]" החב"די של העיר פתח תקווה (מלבד היותו השליח הראשי בעיר){{הערה|1=[http://chabad.info/special/הרב-אשר-דייטש-נבחר-לכהן-כרב-קהילת-חבד-ב/ הרב אשר דייטש נבחר לכהן כרב קהילת חב"ד בפתח תקווה].}}.
 
== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==
* רשת גני ילדים במרכז העיר, בשכונת הדר גנים ובשכונת "אם המושבות" - גני הילדים במסגרת הממ"ד התורני של חב"ד. לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
* [[תלמוד תורה צמח צדק]] לבנים, בניהולו של הרב [[אברהם פרקש]] בו לומדים כ-200 תלמידים.
* בית ספר בנות ממ"ד "[[אור חיה]]" בניהולה של הגב' נחמה דינה דייטש בו לומדות כ-250 תלמידות.
* בית כנסת "[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|צמח צדק]]" - במרכז העיר.
* בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים.
* בית כנסת "מה ידידות - נוסח האריז"ל" - בכפר גנים.
* מקוואות - בשיטת חב"ד.
* [[נשי ובנות חב"ד]].
* [[שפרה ופועה]].
* צבאות ה' חיילי מנחם - שעל ידי ארגון [[צבאות ה' בארץ הקודש]].
* ארגון נוער חב"ד - [[הפנסאים]]/[[בת מלך]]/מועדון המעשים הטובים.
* כולל ערב ללימוד חסידות.
* ישיבת בין הזמנים שעל ידי [[את"ה העולמי]] מידי חודש ניסן.
*כולל בוקר ללימוד נגלה וחסידות 'כתר שאול'.


== שלוחי הרבי בעיר ==
== שלוחי הרבי בעיר ==
* הרב אשר דייטש - שליח ראשי
[[קובץ:שיירת האור בחנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בחנוכה]]
* הרב גיל יאיר - מנכ"ל
* הרב [[אשר זאב דייטש]] - שליח ראשי.
* הרב אליעזר הכהן ויספיש - מנהל מרכז החסד
* הרב [[אליעזר צבי וייספיש]] - מנהל [[מבצע מזוזה]] וקבלת קהל בבית חב"ד המרכזי.
* הרב שלמה יהודה הלוי סגל - מנהל מחלקת פעילות בבתי-עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.
* הרב [[שלמה יהודה סגל (פתח תקווה)|שלמה יהודה סגל]] - מנהל מחלקת פעילות בבתי עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.
* הרב מרדכי גורליק - מנהל פעילות
* הרב [[מרדכי גורליק (פתח תקווה)|מרדכי גורליק]] - שליח בשכונת אם המושבות.
* הרב [[אברהם פרקש]] - שליח תורה ומנהל [[תלמוד תורה צמח צדק]] בעיר.
* הרב ישראל דייטש - שליח בשכונת קריית מטלון.
* הרב [[לוי יצחק דורון]] - שליח בשכונת שיפר- נווה דקלים.
* הרב מנחם מענדל כלפון - שליח בשכונת אחדות.
* הרב אפרים סגל - שליח בבתי הרפואה בעיר (ארבעה במספר: בלינסון, שניידר, השרון וגהה) מטעם - [[לב חב"ד]].
* הרב ירון אפרים חודורוב - שליח בשכונת צמרת גנים שעריה.
*הרב לוי יצחק זלמנוב - שליח בשכונת רמת וורבר.
* הרב טל סגס - מנהל בית חב"ד בשוק פתח תקווה.
*הרב יוסף יצחק אקסלרוד - שליח בשכונת המרכז השקט.
*הרב חיים מרטון - שליח בשכונת נווה גן.
*הרב דניאל ויגלר - שליח בשכונת מחנה יהודה.
*הרב קלמן מלך תמרין - שליח בשכונת תקומה.
* הרב [[טוביה גינזבורג]] - שליח בשכונת עין גנים.


== חסידים שהתגוררו בעבר בעיר ==
== חסידים שהתגוררו בעבר בעיר ==
* ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - רשם ניגונים שנשתמרו בזכותו, [[ניגון אשרנו]], ניגון רע"ג, רע"ד ועוד.
* הרב [[חיים צבי ליפסקר]]
* ר' [[ברוך פריז]]
* הרב [[ברוך פריז]]
* ר' [[אברהם פריז]]
* הרב [[אברהם פריז]]
* ר' [[בנימין רבינוביץ]]
* הרב [[אפרים צבי לרר]]
* [[מנחם זיגלבוים]]
* ר' [[מנחם זיגלבוים]]
* [[שניאור זלמן רודרמן]]
* הרב [[יעקב משה חנזין]]
* הרב [[יצחק רודרמן]]
* ר' [[שניאור זלמן רודרמן]]
* ר' [[אסי שפיגל]]
*הרב [[משה צבי נאה]]


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ניגון שאמיל]]
*[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)]]
*[[דוד חנזין]]
 
*[[ב' מנחם אב תרפ"ט]]
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], [[דוד עבדי (ספר)]]
*[[אליהו וולף]], [[אחד היה אברהם]]
*ברוך אומר ועושה
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabadpt.org/ אתר בית חב"ד פתח תקווה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39708/ רחוב על שם הרב חנזין] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2819 גילויים נחשפים מביקור [[הרבי הריי"צ]] בפתח תקווה] {{שטורעם}}
*[http://chabad.info/news/בית-חבד-האיר-את-פתח-תקווה/ בית חב"ד האיר את פתח תקווה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/גן-ישראל-אור-הגאולה-בפתח-תקווה-נפתח-בסע/ גן ישראל אור הגאולה בפתח תקווה נפתח בסערה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/הרב-גרונר-התוועד-בפתח-תקוה/ הרב גרונר התוועד בפתח תקווה] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/644337/ מה פשר שם העיר פתח תקווה]''', הרבי מבאר את משמעות שם העיר במעמד חלוקת דולרים {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134386 בפתח תקווה החלו בכתיבת ספר תורה חדש לזכות חברי הקהילה]''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/130358 נקודות ציון חב"דיות | בית הכנסת העתיק בפתח תקווה {{col}}]
*[https://chabad.info/tag/%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%94/ תגית: פתח תקווה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/951147/ לטובת אנ"ש בפתח תקווה: קו חדש יומי לכפר חב"ד] {{אינפו}}


== קישורים ==
{{ערים בישראל}}
*[http://www.chabadpt.org/ אתר בית חב"ד]
{{הערות שוליים}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39708/ רחוב על שם הרב חנזין] - [[חב"ד אינפו]]
[[קטגוריה:פתח תקווה]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

גרסה אחרונה מ־22:45, 7 ביולי 2024

פתח תקווה

בית כנסת צמח צדק חב"ד במרכז העיר
עיר פתח תקווה
מדינה ארץ ישראל
רב הקהילה הרב אשר זאב דייטש, הרב מנחם מענדל פרידמן, הרב חיים הלל רסקין
מוסדות תלמוד תורה צמח צדק, בית ספר לבנות אור חיה, רשת גני ילדים, כולל ערב ללימוד חסידות, כולל בוקר כתר שאול ללימוד נגלה וחסידות.
שלוחים מרכזיים הרב אשר דייטש, הרב מרדכי גורליק
מספר משפחות בקהילה 200

העיר פתח תקווה (בניקוד פֶּתַח תִּקְוָה, מכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת") היא עיר במרכז ארץ ישראל, החמישית מבחינת גודל אוכלוסייתה. נוסדה כמושבה בשנת תרל"ח, והוכרזה כעיר בשנת תרצ"ז. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, כפי מנהג ירושלים שלא כשאר ערי מרכז הארץ (משום שמקימי העיר היו מאנשי ירושלים).

היסטוריה חב"דית בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

התרחבות הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ח הרב אברהם פריז התיישב בפתח תקוה ובשנים הבאות חיו בה מספר לא גדול של חסידי חב"ד, אך בעשורים הבאים הגיעו לעיר שלוחים ובזכותם התפתחו בתי כנסת, קהילות חב"דיות ומוסדות חינוך חב"דיים.

ביקור הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ למסעו בארץ ישראל ובמהלך המסע ביקר בי"ד מנחם אב בפתח תקווה אז מושבה.

לקראת בואו פירסמה המועצה המקומית מודעות שבישרו לתושבי המושבה על בואו הצפוי של הרבי, ומשלחת מיוחדת מנכבדי המושבה נסעה לתל אביב כדי לקבל את פניו. כשהגיעה הרבי למושבה נערכה עבורו קבלת פנים רשמית ליד בית הכנסת הגדול. קהל גדול בראשות הרבנים ונכבדי המושבה קיבלו את פניו בתרועות שמחה.

ר' אברהם פריז שהתיישב בפתח תקווה כשנה קודם לכן, התלווה לרבי כל משך ביקורו בארץ, הגיע עמו לעיר מגוריו, ובמקביל רעייתו מרת רבקה ביילא, לקחה את צאצאיה לעזרת הנשים של בית הכנסת הגדול, והרימה אותם מעל למחיצה כדי שיזכו לראות את פני הקודש.

עובדה מעניינת היא, שאדמו"ר הריי"צ לא נכנס לבית כנסת צמח צדק חב"ד, על אף שהוא קרוב מרחק הליכה קצרה מבית הכנסת הגדול[1]. בהמשך ביקורו נכנס לישיבת לומז'ה במרכז העיר.

הרב חנזין[עריכה | עריכת קוד מקור]

רב קהילת חב"ד בעיר, הרב דוד חנזין

בשנת תשי"ב הגיע להתגורר בעיר פתח תקווה הרב דוד חנזין, שם מונה לחבר הרבנות הראשית ומונה לתפקידים חשובים. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.

בשנת תשמ"ז פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.

הרב חנזין שימש כרב קהילת חב"ד בעיר וכן כחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש והיה זקן רבני חב"ד.

בחודש תשרי שנת תשי"ט נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו ארצה התוועד עם החסידים בקהילת חב"ד בעיר (וכן בערים נוספות) וסיפר את חוויותיו ורשמיו מהביקור. כמו כן לימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה באותה שנה[דרוש מקור].

בשנת תשס"ג נפטר, ומאז לא התמנה רב אחר לקהילה עד לשנת תשע"ח. בשנת תשס"ח החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הראשי לעיר הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו. ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את שמו של הרב.

פעילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אשר דייטש ראש העיר יצחק אוחיון והרב מרדכי גורליק

בית חב"ד בפתח תקווה נוסד על ידי הרב בנימין רבינוביץ, בשנת תשמ"א (1981), ובהמשך הצטרף אליו הרב אשר דייטש, שקיבל לידיו את הנהלת בית חב"ד, והוא מכהן כיום כשליח הראשי בעיר.

מטעם בית חב"ד, התקיים בקרייה החרדית שיעור שבועי לציבור החסידי עם המשפיעים הרב יוסף יצחק אופן והרב חיים לוי יצחק גינזבורג.

מידי יום שישי מתקיים במרכז העיר מבצע תפילין על ידי התמימים מישיבת תות"ל באלעד הסמוכה, וכן התמימים המתגוררים בעיר.

בעבר, יצא לאור גליון חב"ד בפתח בעריכתו של הרב מרדכי גורליק שהיווה בימה לפרסום פעולות הבית חב"ד. בידיעון הופיעו מאמרים, חדשות ואירועים ממוסדות חב"ד בעיר, ברכות מזל-טוב לתושבי הקהילה וכדומה.

מידי שנה התקיים במתחם התלמוד תורה דיי קעמפ אור הגאולה, שבשנים האחרונות השתתפו בו למעלה ממאה חיילים והחל משנת תשפ הקעמפ עבר לכפר חב"ד.

בח' אדר תש"ע, ערכה עיריית פתח תקווה תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב יואב למברג זכה ב"פרס לספרות תורנית"[2].

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיום הרמב"ם בבית כנסת "צמח צדק" פתח תקווה

הקהילה הוותיקה במרכז העיר ממוקמת בבית הכנסת "צמח צדק" ברחוב גוטמן על יד השוק, גבאי בית הכנסת הם הרב נפתלי ליפסקר והרב אפרים סגל. בעקבות התפתחות הקהילה והגעת זוגות צעירים רבים, החליטה הקהילה למנות רב וערכה בחירות לתפקיד במוצאי שבת סליחות תשע"ח ובהם נבחר לכהן כרב הקהילה הרב חיים הלל רסקין[3].

קהילה חב"דית נוספת המונה כמאתיים משפחות פועלת בשכונת "הדר גנים" ובקריה החסידית קריית בעש"ט. בית הכנסת של הקהילה הוא "הדר מנחם" הממוקם ברחוב חנה רובינא. בתחילת חורף תשפ"ב בית הכנסת עבר למבנה ברחוב מנחם בגין 50 (מתחת לשירותי בריאות כללית)

הקהילה נוסדה בשנות הנונ"ים, ובעבר נעשו מספר נסיונות להביא למקום משפחות חב"דיות נוספות להרחבתה, אך רק כעבור עשרים שנה נרשמה תנופת התפתחות בקהילה, בעיקר על ידי זוגות צעירים שבאים לגור במקום. באסיפת קהילה שהתקיימה באלול תשע"ח הוחלט על הקמת ועדת בחירות לקדם הבאת רב לבית כנסת ובאור לי' אדר שני תשע"ט נבחר ברוב קולות הרב מנחם מענדל פרידמן[4] שעבר מכפר חב"ד לגור בשכונה.

בקהילה פועל מערך שיעורי תורה רחב לגברים ולנשים, וכן כולל ערב לאברכים ללימוד חסידות המנוהל על ידי הרב שלמה סגל בהכוונת הרב יוסף יצחק אופן. בקהילה פועל גמ"ח כספים בהנהלת הרב רן רוזנטל, וכן גמ"ח שמחת שבת ויום טוב-שמחת דוד המנוהל על ידי הרב ישראל אופן, הרב אליעזר צבי וייספיש והרב שמעון ריינהולד.

בחורף תשפ"ב נפתח גם כולל במשך היום ללימוד נגלה וחסידות המנוהל ע"י הרב יהושע גור ונקרא על שם אביו 'כתר שאול'. בכולל לומדים אברכים מהעיר ומחוצה לה ושמו יצא לשם ולתהילה[5].

בשנת תשע"ז החל בית חב"ד בניהולו של הרב דייטש בתנופת התפתחות על ידי הבאת זוגות צעירים לפעול תחתיו בשלוחות השונות בעיר, ביניהם הרב לוי יצחק דורון - בית חב"ד נווה דקלים, הרב מנחם מענדל כלפון, והרב ירון אפרים חודורוב. בשנה זו גם נפתחה בעיר ישיבת תומכי תמימים בראשותו של הרב יצחק אקסלרוד (מאוחר יותר עברה למתחם ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד).

בשכונת כפר גנים פועל בית כנסת חב"ד בשבתות בשם "מה ידידות - נוסח האריז"ל", רב הבית כנסת הוא הרב ישראל דוידוביץ.

הרב אשר דייטש במבצע חנוכה

בחודש אלול תשע"ח הכתירו רבים מבני קהילת חב"ד מהבתי כנסיות והמוסדות את הרב דייטש כ"מרא דאתרא" החב"די של העיר פתח תקווה (מלבד היותו השליח הראשי בעיר)[6].

מוסדות וארגוני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רשת גני ילדים במרכז העיר, בשכונת הדר גנים ובשכונת "אם המושבות" - גני הילדים במסגרת הממ"ד התורני של חב"ד. לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
  • תלמוד תורה צמח צדק לבנים, בניהולו של הרב אברהם פרקש בו לומדים כ-200 תלמידים.
  • בית ספר בנות ממ"ד "אור חיה" בניהולה של הגב' נחמה דינה דייטש בו לומדות כ-250 תלמידות.
  • בית כנסת "צמח צדק" - במרכז העיר.
  • בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים.
  • בית כנסת "מה ידידות - נוסח האריז"ל" - בכפר גנים.
  • מקוואות - בשיטת חב"ד.
  • נשי ובנות חב"ד.
  • שפרה ופועה.
  • צבאות ה' חיילי מנחם - שעל ידי ארגון צבאות ה' בארץ הקודש.
  • ארגון נוער חב"ד - הפנסאים/בת מלך/מועדון המעשים הטובים.
  • כולל ערב ללימוד חסידות.
  • ישיבת בין הזמנים שעל ידי את"ה העולמי מידי חודש ניסן.
  • כולל בוקר ללימוד נגלה וחסידות 'כתר שאול'.

שלוחי הרבי בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיירת האור בחנוכה
  • הרב אשר זאב דייטש - שליח ראשי.
  • הרב אליעזר צבי וייספיש - מנהל מבצע מזוזה וקבלת קהל בבית חב"ד המרכזי.
  • הרב שלמה יהודה סגל - מנהל מחלקת פעילות בבתי עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.
  • הרב מרדכי גורליק - שליח בשכונת אם המושבות.
  • הרב אברהם פרקש - שליח תורה ומנהל תלמוד תורה צמח צדק בעיר.
  • הרב ישראל דייטש - שליח בשכונת קריית מטלון.
  • הרב לוי יצחק דורון - שליח בשכונת שיפר- נווה דקלים.
  • הרב מנחם מענדל כלפון - שליח בשכונת אחדות.
  • הרב אפרים סגל - שליח בבתי הרפואה בעיר (ארבעה במספר: בלינסון, שניידר, השרון וגהה) מטעם - לב חב"ד.
  • הרב ירון אפרים חודורוב - שליח בשכונת צמרת גנים שעריה.
  • הרב לוי יצחק זלמנוב - שליח בשכונת רמת וורבר.
  • הרב טל סגס - מנהל בית חב"ד בשוק פתח תקווה.
  • הרב יוסף יצחק אקסלרוד - שליח בשכונת המרכז השקט.
  • הרב חיים מרטון - שליח בשכונת נווה גן.
  • הרב דניאל ויגלר - שליח בשכונת מחנה יהודה.
  • הרב קלמן מלך תמרין - שליח בשכונת תקומה.
  • הרב טוביה גינזבורג - שליח בשכונת עין גנים.

חסידים שהתגוררו בעבר בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים