כולל חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(216 גרסאות ביניים של 49 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|עריכה כללית}}
'''כולל חב"ד''' נוסד בשנת [[תקמ"ח]] או [[תקפ"ז]] בעיר [[חברון]], ופועל עד היום במגוון תחומי רווחה למען יהודי ארץ ישראל בכלל וחסידי חב"ד בארץ ישראל בפרט.


בעוד שהקביעה הנפוצה היא שבשנת [[תקמ"ח]] ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את הכולל, טוען הרב [[שלום בער לוין]] כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]].
[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]
'''כולל חב"ד''' בנשיאות [[הרבי]], (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{הערה|עבד מלך עמוד 209}}.


הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז.
מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'. הערך כולו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש]. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז}}.
תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה פעילות הכולל למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}. הרבי אף קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף ל[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|בית משיח 1433 עמוד 16}}.
כולל חב"ד כיום פועל באמצעות מחלקות רבות הקשורות לעזרה לנזקקים לצד ניהול מעונות לגיל הרך, הוצאה לאור של לוח כולל חב"ד וניהול חלקת חב"ד בהר הזיתים.


==רקע==
בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}.


== הוועד המרכזי ==
בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}.


מאז ומתמיד היתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי  הכולל בארה"ק.
== מבנה הכולל ==
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה.


כך היה בימי כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות אה"ק בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי הסתלקותו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות אה"ק שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' [[דן תומרקין]].  


אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס"ה]], וכן במשך תקופת כ"ק אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שבאה"ק בימים ההם.
בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}.


גם לא ידוע  אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן -בתקופה שעד תקס"ה.
== ממונים ראשונים בחברון ==
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.


בתקופת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב"ד שבחו"ל, גם דודו הרה"ק ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן אדמו"ר הזקן וגיסו הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום באדמו"ר האמצעי]]. כך נראה מתוך אגרות אנ"ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.
הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]] (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.
 
כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:
 
עד [[תרי"ב]]: ר' [[נחמיה מדובורנה]].
 
תרי"ב-טו: ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]].
 
[[תרט"ו]] ואילך: ר"א מרוגוטשוב, ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]].
 
בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ"גבאי כללי" לכולל חב"ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז,ב), בתחלה תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ"ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.
 
בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שבאה"ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חו"ל א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.
 
על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]
 
בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:
 
איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.
 
מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר ע"י יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".
 
מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.
 
מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז,ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, א"כ נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.
 
מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.
 
הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע"ג]].
 
 
== ממוני "כולל חב"ד" בחברון ==
 
 
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.
 
הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.
 
שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק חברון ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.
 
על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק חברון ת"ו" וכיו"ב.


==סדר הממונים==
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:


תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.
תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.


תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.
תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק  


תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.
תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.


תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.
תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.
שורה 73: שורה 39:
תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.
תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.


תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.
תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]].


תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.
תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל.


תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.
תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.


תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבנ"י].
תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].


תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.
תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.
שורה 87: שורה 53:
תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.
תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.


מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).
משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).
 
בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).
 
בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".


בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל.
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.


באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.
באותה שעה בא לחברון הרב [[דובער אפרת]], שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' [[מרדכי דובער סלונים]] וגיסו ר' בנימין ריבלין.
 
בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה והישוב החב"די בחברון שבת.


בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון.


== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==
== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==


היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז.
בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:


הישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.
*הרב [[אליהו יוסף ריבלין]]
*הרב [[אורי אורנשטיין]].
*ר' יהושע נאטקין {{הערה|מיעקבשטאט}}
*ר' זלמן עפשטיין.
*ר' אברהם סטצערעס,  
*ר' אהרן ליפקין
*ר' ישעיה אורנשטיין {{הערה|הסופר}}
*ר' יצחק יעקב שבתי
*ר' מיכאל ברוך רייזעס
*ר' [[מרדכי אברהם שלאנק]]
*ר' [[משה ויטנברג]]
*ר' מאניס ווערעוולעאנסקי
*הרב [[דובער אפרת]]
*הרב יהודה לייב מנוחין
*הרב [[דובער פרדקין]]{{הערה|בן ה"תורת חסד"}}
*הרב [[יעקב אורנשטיין]]
*הרב [[מנחם מענדל נאה]]


הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה לאה"ק בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לאה"ק בשנת תר"ז והשלישי שנולד באה"ק בשנת תקצ"ה.
== כולל חב"ד המיוחד ==
 
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.
אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:
*נשיא הכולל  - ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק.  
 
*יו"ר הכולל - ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]].
ב"יהודה וירושלים" תרל"ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..
*מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב [[משה קזרנובסקי]].
 
הממונה שלהם".
 
בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:
 
 
בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.
 
גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".


על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):
==תקופת אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].


מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:


אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.
*נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,


מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:
חברי ועד הנשיאות:
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[מנחם מענדל נאה]]
*הרב מרדכי ראובן רוקח
*הרב [[ישראל אשר ליבא]].


חברי ועד הפועל:
*ר' [[דוד לבנון]]
*ר' מענדל לנדא
*ר' [[יהודה לייב סלונים]]
*הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].


אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.
בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.


עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל עפ"י פקודת דו"ז כ"ק אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס ז"ל.
בשנת [[תש"ח]] נהרג ב[[מלחמת השחרור]].


במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב [[יוסף יצחק נאה]] אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב [[חיים נאה]].


ב"אבני זכרון" חי"ב ביום ד' ניסן תרס"ו רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ ירושלים מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:
בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהלים חדשים{{הערה|עבד מלך עמודים 210-212}}:


*הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה| בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210}}.
*הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] בשנת תרח"צ{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.


בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ"י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.
בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי{{הערה|עבד מלך עמוד 213}}. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 176}}.


בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):
הרב [[חיים נאה]] רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.


==תקופת הרבי==
לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר [[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:


אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.
באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.
בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], כולל חב"ד ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת [[תשי"ב]] {{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.


כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:
===הנהלת הכולל בנשיאות הרבי===
*[[הרבי]] - נשיא הכולל
*מנהלים - שני המנהלים שמונו על ידי אדמו"ר הריי"צ המשיכו בתפקידם: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] והרב [[חיים נאה]]
ובשנים הבאות:
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]]
*הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]
*הרב [[אליעזר ננס]]
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]
*הרב [[שלום דוכמן]]


==פעולות הכולל==
מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.


אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג ז"ל נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי ז"ל מלאזנא, עפ"י פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.
אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא  אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.


ב"החבצלת" מיום כ"ז ניסן תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".
וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.


ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.
גם בימי מלחמות ומשברים  התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש{{הערה|[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.


בג' מנ"א תר"ס כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל הרמ"ד סלונים (אג"ק שלו ח"א אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד עי"ז יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי ז"ל אשר הי' ע"פ בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):
===הכולל בנשיאות הרבי===
תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}. 


הרבי קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף ל[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|בית משיח 1433 עמוד 16}}.


נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרה"ח ר' דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.
פעילות הכולל כיום כוללת:
*שלושה עשר '''בתי תמחוי'''
*מערך של '''חלוקת מצרכי מזון''' לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
*'''מעונות יום'''
*'''מרפאות שיניים''' לנצרכים
*'''רשת מרכולים''' מסובסדים ברחבי הארץ
*מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "'''מכון גראבסקי'''"{{הערה|1=סקירה, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49246 אודות חנוכת מחלקה נוספת] במעון, באוגוסט 2009}}
*''''מרכז פינגר'''' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בלב_ירושלים_כולל_חבד_חנך_מרכז_מהפכני_בהשקעת_ענק_צפו_108746.html בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק], אתר col טבת תשע"ח.}}.
*'''מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות'''
*'''קרן סיוע לאלמנות ויתומים'''
*'''תמיכה במשפחות נפגעי טרור'''
*"'''אולמי גוטניק'''" שני אולמות חתונה מסובסדים.
*'''חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה שנתית''', לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=
סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]].
*ניהול '''חלקת חב"ד הר הזיתים'''.
*'''חברת תהילים העולמית''' בסמוך לקבר [[דוד המלך]] בהר ציון בירושלים.
*''''המיזם הלאומי לבטחון תזונתי'''' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
*'''חלוקת כרטיסי מזון'''. בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}.


ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' הי' בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:
===לוח כולל חב"ד===
{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}
[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.


לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]].


כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרה"ח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו ז"ל.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ז"ל ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו ע"י דילוג רב הסכמת הסוה"ג ע"י דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".
כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.


מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא ע"פ אגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בט"ז כסלו תרס"ג (אג"ק ח"ג אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין .. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".
===אש"ל חב"ד===
העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.


כך כותב הרי"ל מנוחין אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכ"ט סיון תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):
הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.


===מעונות חיה===
{{ערך מורחב|מעונות חיה}}
בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.


בנו של הרה"ג נחשב ג"כ מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג נ"ע, יש איזה טובת העסק.
===חברי הנהלת הכולל במשך השנים===
הרבנים הנכבדים:


בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..
[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי אברהם שלאנק]] | [[שלמה יוסף זוין]] | [[שמריהו נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[יצחק נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוד לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]


כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו"כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.
===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===
*[[ישיבת צמח צדק]]
*[[חסד מנחם מענדל]]
*[[בעל התניא (ביכנ"ס)]]


מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס"ו הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:
===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===
[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]


===הוצאה לאור של הכולל===
*[[לוח כולל חב"ד]]
*[[הגאון מלובלין]]


כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.
==הרבי תורם לכולל==
[[הרבי]] נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.


ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז אד"ש תרס"ה (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א תרס"ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.
[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על השולחן ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.


ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב סיון תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש.
החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.


בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.


== העברת המרכז ==
==ביקורת על התנהלות הכולל כיום==
הכולל נוטל תקציבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות{{הערה|ראו לדוגמה [https://col.org.il/news/41024 כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון] {{COL}}}}, פעולה זו עומדת בניגוד לעמדת רבני חב"ד ומרבית רבני הציבור החרדי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/255998/ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון] {{אינפו}}}}, [[בית דין רבני חב"ד]] נתן פסק דין בנושא בעבר{{הערה|בתאריך
ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת].}} ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] בו נכתב: {{ציטוט|"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".}}


במשך כל השנים - מאז ייסודו - היה מרכז כולל חב"ד ב[[חברון]].
על התנהלות זו של הכולל מתח ביקורת הרב [[שלום בער ליפשיץ]] (יו"ר ארגון [[יד לאחים]]): {{ציטוט|"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."}}


עם התפתחות הקהילה בירושלים והתדלדלות הקהילה בחברון, עבר בשנת [[תרנ"א]] המרכז לירושלים.
מאידך ראשי הכולל כדוגמת [[מנחם מענדל בלוי]] טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, ומר יצחק עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי [[חרדי]] המקפיד על קלה כבחמורה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/5445 "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת]}}.


==לקריאה נוספת==
* '''אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]]''' במבוא.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
*'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12
*'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - כולל חב"ד וקבלת הנשיאות
*'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14
*[[בנימין ליפקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/6687bc36c90ea_1720171574.pdf כל דכפין כל השנה]''' מוסף זרעו בחיים של שבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמוד 08. {{PDF}} {{חב"ד און ליין}}


== כולל חב"ד המיוחד ==
===תולדות מנהלי כולל חב"ד===
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]]. בשנת [[תרפ"ד]] אוחד הכולל עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]], לזכר הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]  
*[[שלום דובער וולפא]], [[עבד מלך]], תולדות ופעילות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], תולדות הרב [[חיים נאה]]
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146990&BOOKS קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין]''' באתר אוצר החכמה
*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] הי"ד בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40


== ועד הכולל משנת [[תרפ"ד]] ==
==קישורים חיצוניים==
*'''[colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]'''


מעת קבלת [[אדמו"ר הריי"צ]] נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].
*'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון [[כולל חב"ד]], עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו]''', אתר בית המכירות בידספירט


וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מסמכים מארכיון כולל חב"ד] תשורה חתונת ר' [[שלום לאופר]] [[שבט]] [[תשפ"ד]].


* תגית: [https://chabad.info/tag/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%93/ כולל חב"ד] {{אינפו}}


{| class="toccolours" style="clear: both;  width: 49.8%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | חברי הכולל
|-
| align="center" | [[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both;  width: 49.8%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | מוסדות שע"י כולל חב"ד
|-
| align="center" | [[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ"ס)]] 
|}
{| class="toccolours" style="clear: both;  width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | מוסדות הקשורים לכולל חב"ד
|-
| align="center" | [[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארה"ב]] | [[ישיבת צמח צדק]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both;  width: 21.5%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | הוצאה לאור של הכולל
|-
| align="center" | [[לוח כולל חב"ד]] | [[הגאון מלובלין]] |
|}


[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]
[[קטגוריה:עמותות חסד]]

גרסה אחרונה מ־16:50, 13 בנובמבר 2024

קופת הצדקה של הכולל

כולל חב"ד בנשיאות הרבי, (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון צדקה שהקים אדמו"ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום[1].

מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקמ"ח, אך הרב שלום בער לוין טוען כי רק בשנת תקפ"ז נוסד הכולל בברכת ובנשיאות אדמו"ר האמצעי[2]. תחת הנהגתו של הרבי, התפתחה פעילות הכולל למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד[3]. הרבי אף קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף לצעירי חב"ד בארץ הקודש[4]. כולל חב"ד כיום פועל באמצעות מחלקות רבות הקשורות לעזרה לנזקקים לצד ניהול מעונות לגיל הרך, הוצאה לאור של לוח כולל חב"ד וניהול חלקת חב"ד בהר הזיתים.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תקל"ז לאחר עליית החסידים לארץ הקודש נוסדה קופת מעות ארץ הקודש שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי אדמו"ר הזקן שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי אברהם מקאליסק בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות ארץ הקודש והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד[5].

בתקופתו של אדמו"ר האמצעי החלו השד"רים של כולל חב"ד להפיץ קופות צדקה ביתיות, כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל[6] . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו[7].

מבנה הכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות בחו"ל, והממונים והמשגיחים בארץ הקודש. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי מנחם מענדל מויטבסק שהיה הממונה.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, הצטרפו גם רבי חיים אברהם שניאורי ורבי מנחם נחום שניאורסון לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' נחמיה בירך מדוברובנה. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת תרט"ו, ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' דן תומרקין.

בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה[8].

ממונים ראשונים בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.

הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.

סדר הממונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:

תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.

תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק

תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.

תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.

תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.

תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.

תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.

תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.

תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.

תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].

תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.

תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.

תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.

משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).

בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.

באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.

בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון.

ממוני "כולל חב"ד" בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:

כולל חב"ד המיוחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת תרע"ב עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.

תקופת אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ד אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם כולל חב"ד תחת נשיאות אדמו"ר הריי"צ.

מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:

  • נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,

חברי ועד הנשיאות:

חברי ועד הפועל:

בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.

בשנת תש"ח נהרג במלחמת השחרור.

במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב יוסף יצחק נאה אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב חיים נאה.

בשלהי שנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים[12]:

בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי[16]. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה[17].

הרב חיים נאה רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה[18].

תקופת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר קבלת הנשיאות של הרבי באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר שבועון בית משיח [19]:

באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת בפורים קטן תשי"א. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות תומכי תמימים, ישיבת תורת אמת, אחי תמימים, כולל חב"ד וכפר חב"ד. באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת תשי"ב [20].

הנהלת הכולל בנשיאות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ובשנים הבאות:

פעולות הכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.

אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.

וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.

גם בימי מלחמות ומשברים התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש[21].

הכולל בנשיאות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחת הנהגתו של הרבי, התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד[22].

הרבי קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף לצעירי חב"ד בארץ הקודש[23].

פעילות הכולל כיום כוללת:

  • שלושה עשר בתי תמחוי
  • מערך של חלוקת מצרכי מזון לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
  • מעונות יום
  • מרפאות שיניים לנצרכים
  • רשת מרכולים מסובסדים ברחבי הארץ
  • מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "מכון גראבסקי"[24]
  • 'מרכז פינגר' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים[25].
  • מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות
  • קרן סיוע לאלמנות ויתומים
  • תמיכה במשפחות נפגעי טרור
  • "אולמי גוטניק" שני אולמות חתונה מסובסדים.
  • חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה שנתית, לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות בכותל המערבי[26] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
  • ניהול חלקת חב"ד הר הזיתים.
  • חברת תהילים העולמית בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.
  • 'המיזם הלאומי לבטחון תזונתי' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת תשפ"א הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
  • חלוקת כרטיסי מזון. בשנת תשפ"א זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ[27].

לוח כולל חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – לוח כולל חב"ד

לוח כולל חב"ד הינו הלוח המרכז את כל מנהגי חב"ד בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב אברהם חיים נאה שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה.

כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.

אש"ל חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.

הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.

מעונות חיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מעונות חיה

בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.

חברי הנהלת הכולל במשך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנים הנכבדים:

עזריאל זעליג סלונים | דן תומרקין | חיים אליעזר ביכובסקי | אליעזר ננס | שניאור פינסקי | מרדכי אברהם שלאנק | שלמה יוסף זוין | שמריהו נחום ששונקין | חיים באגין | נחמיה מדוברובנה | שניאור זלמן פראדקין | זאב מרעציצא | אברהם מרוגטשוב | דן מרוגטשוב | יעקב מסמליאן | יצחק אייזיק מביחוב | שלום דוכמן | שמואל מנחם מענדל שניאורסון | נפתלי גוטליב | אברהם חיים נאה | יצחק נאה | שלמה יהודה לייב אליעזרוב | יוסף יהודה לייב משיוף | יצחק אביגדור אורנשטיין | צבי הירש ליפשיץ | משה מייזליש | לייב חיטריק | אפרים יפה | שמואל סגל | שמעון מנשה חייקין | משה שמערלינג | שלמה זלמן קובלקין | יוסף יהודה לייב שמערלינג | אורי אורנשטיין | אפריים עפשטיין | לוי יצחק סלונים | שלמה זלמן פונדמינסקי | דובער הירש | שניאור זלמן שניאורסון | מרדכי דובער סלונים | בנימין ריבלין | ישעיה אורנשטיין | אהרון ליפקין | מאניס וירולינסקי | יהודה לייב מנוחין | דובער פראדקין | יעקב אורנשטיין | ישראל אשר ליבא | מנחם מענדל נאה | יצחק אביגדור אורנשטין | ברוך נאה | דוד לבנון | שמואל אלעזר הלפרין

מוסדות שעל ידי כולל חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות הקשורים לכולל חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כולל חב"ד המיוחד | כולל חב"ד בארצות הברית | ישיבת צמח צדק

הוצאה לאור של הכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי תורם לכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ומועדים חסידיים, בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.

קופת הצדקה היחידה המונחת על השולחן בחדרו של הרבי באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד[28].

החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע[29].

בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.

ביקורת על התנהלות הכולל כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכולל נוטל תקציבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות[30], פעולה זו עומדת בניגוד לעמדת רבני חב"ד ומרבית רבני הציבור החרדי[31], בית דין רבני חב"ד נתן פסק דין בנושא בעבר[32] ליו"ר צא"ח הרב יוסף יצחק אהרונוב בו נכתב:

"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".

על התנהלות זו של הכולל מתח ביקורת הרב שלום בער ליפשיץ (יו"ר ארגון יד לאחים):

"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."

מאידך ראשי הכולל כדוגמת מנחם מענדל בלוי טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, ומר יצחק עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי חרדי המקפיד על קלה כבחמורה[33].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות מנהלי כולל חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • [colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]
  • [il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון כולל חב"ד, עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו], אתר בית המכירות בידספירט


הערות שוליים

  1. ↑ עבד מלך עמוד 209
  2. ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ז'. הערך כולו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז
  3. ↑ ביטאון חב"ד, ל"ג בעומר תשי"ג
  4. ↑ בית משיח 1433 עמוד 16
  5. ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד', באתר חב"ד לייבורי.
  6. ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".
  7. ↑ ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב, גליון י"א, עמוד קכ"ז.
  8. ↑ בית רבי, דף קכ"ז, עמ' ב', תרס"ב.
  9. ↑ מיעקבשטאט
  10. ↑ הסופר
  11. ↑ בן ה"תורת חסד"
  12. ↑ עבד מלך עמודים 210-212
  13. ↑ בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210
  14. ↑ מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט, אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.
  15. ↑ נודע בשיעורים עמוד 171
  16. ↑ עבד מלך עמוד 213
  17. ↑ נודע בשיעורים עמוד 176
  18. ↑ נודע בשיעורים עמוד 171
  19. ↑ גיליון 236
  20. ↑ נ. סופר הנשיאות על המוסדות החב"דיים שבועון בית משיח גיליון 236
  21. ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש
  22. ↑ ביטאון חב"ד, ל"ג בעומר תשי"ג
  23. ↑ בית משיח 1433 עמוד 16
  24. ↑ סקירה, אודות חנוכת מחלקה נוספת במעון, באוגוסט 2009
  25. ↑ בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק, אתר col טבת תשע"ח.
  26. ↑ סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009
  27. ↑ צמרת הכלכלה מתגייסת, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.
  28. ↑ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי.
  29. ↑ כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.
  30. ↑ ראו לדוגמה כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון
  31. ↑ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון
  32. ↑ בתאריך בכ"ה אייר תשס"ט הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת.
  33. ↑ "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=כולל_חב%22ד_בארץ_הקודש&oldid=720632"