נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:26, 19 בנובמבר 2024

נצרות הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי בית המקדש השני^[1], הנוגדת את התורה ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של ישו הנוצרי. על פי הרמב"ם האמונה הנוצרית מוגדרת כעבודה זרה^[2], והתוספות ביארו שהיא עבודה זרה בשיתוף^[3]. וכן פסק להלכה הרמ"א^[4].

מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הנוצרים הראשונים היו יהודים שומרי מצוות, שהחלו לעבוד עבודה זרה במידה מסויימת, בהשפעתו של ישו הנוצרי, ולעגו לדברי חז"ל. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה^[5].

רדיפת היהדות על ידי הנוצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - היהדות, ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו מסעי הצלב, גירוש ספרד וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי יחיאל מפריס והרמב"ן. עלילת הדם, לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם במצות לחג הפסח, הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.

גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ברוסיה הצארית. רבי משה, בן אדמו"ר הזקן, נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. גזירת הקנטוניסטים שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את היהודים המשכילים, בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ עם עלילת הדם של משפט בייליס.

התייחסויות לנצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת^[6]. הרמב"ם^[7] מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".

בספרו משנה תורה כותב הרמב"ם, שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא הגאולה והמשיח, ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:

אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.
כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.

— הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה)^[8]

אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב"ם הללו, ובלשונו^[9]: "ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב"ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י"א), בנוגע לישו ומוחמד ש"אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב"ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.".

זהירות מתמיכה בנצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי בארץ ישראל וזכה לכבוד מלכים מהנהגת מדינת ישראל, תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או "אביזרייהו דעבודה זרה", דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך^[10].

כשהציע הרבי את רעיון לעשות רגע של שתיקה בו בכל בתי הספר הממשלתיים בארה"ב, יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא^[11], שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).

לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"^[12].

ויכוחים עם נוצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהזדמנויות רבות שלל הרבי ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות^[13], ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת^[14]. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים"^[15].

עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית^[16].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נצרות באתר דעת לימודי יהדות ורוח
מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור - באתר , י"ב אייר התשע"ד (12.05.2014) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
היהדות ודתות אחרות באתר צעירי חב"ד
'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ אברבנאל "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.
↑ הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, מכתב כ"ו אייר תשכ"ו (הקישור אינו פעיל, י"ח בחשוון ה'תשפ"ה), הרבי אף הדגיש שבשונה מהאסלאם בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מט' תמוז תש"מ, הודפס (בתרגום מאנגלית) בשבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמ' 15.
↑ סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.
↑ אורח חיים קנ"ז.
↑ ראה אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז.
↑ רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"ט.
↑ איגרת תימן בתחילתה.
↑ בשיחת שמחת תורה תשל"ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב"ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים לעבודה זרה באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי אחדות ה' על ידי מלך המשיח.
↑ אגרות קודש חלק י"ח, אגרת ו'תתטז.
↑ שיחת ו' תשרי תשמ"ח.
↑ מסכת עבודה זרה (דף א' ע"ב)
↑ בתשורה מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס
↑ ראה למשל אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג. מכתב י"ד אלול תשל"ב. לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293. ועוד.
↑ ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.
↑ לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.
↑ להתרחק מוויכוחים בענייני דת, בתוך שבועון בית משיח גליון 1108.

[1] אברבנאל "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.

[2] הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, מכתב כ"ו אייר תשכ"ו (הקישור אינו פעיל, י"ח בחשוון ה'תשפ"ה), הרבי אף הדגיש שבשונה מהאסלאם בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מט' תמוז תש"מ, הודפס (בתרגום מאנגלית) בשבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמ' 15.

[3] סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.

[4] אורח חיים קנ"ז.

[5] ראה אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז.

[6] רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"ט.

[7] איגרת תימן בתחילתה.

[8] בשיחת שמחת תורה תשל"ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב"ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים לעבודה זרה באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי אחדות ה' על ידי מלך המשיח.

[9] אגרות קודש חלק י"ח, אגרת ו'תתטז.

[10] שיחת ו' תשרי תשמ"ח.

[11] מסכת עבודה זרה (דף א' ע"ב)

[12] בתשורה מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס

[13] ראה למשל אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג. מכתב י"ד אלול תשל"ב. לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293. ועוד.

[14] ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.

[15] לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.

[16] להתרחק מוויכוחים בענייני דת, בתוך שבועון בית משיח גליון 1108.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''נוצרים''' הינם יהודים הכופרים באחדות השם, ומי שכופים אותו לעבור לדת זו, עליו ליהרג ולא לעבור{{הערת שוליים|הרמב"ם באגרת השמד.}}.
+'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב"ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ"ו אייר תשכ"ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש"מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים קנ"ז.}}.
-== מקים הנצרות ==
+מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.
-מקים הדת הוא ישו הנוצרי. לפני שחטא הוא היה תלמידו של [[יהושע בן פרחיה]] והתלווה אליו. כאשר יהושע בן פרחיה ראה כי הוא לא אדם הגון הוא החרימו ונידהו. הוא דחה אותו מלקבלו חזרה אליו כמה פעמים. באחת מהפעמים בא אליו ישו באמצע [[קריאת שמע]], ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי יהושע דוחה אותו שוב, והוא המיר את דתו ועבד עבודה זרה. הוא הסית והדיח אחריו הרבה יהודים, ועל פי דיני מסית ומדיח נגמר דינו למיתה.
-עם זאת חלוקים הדיעות מי הרגו, יש אומרים כי בית דין הרגו אותו, וכמופיע בצנזורי הש"ס ב[[מסכת סנהדרין]] "ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שהסית והדיח את ישראל", אך יש המקשים על כך שמקובל כי הוא היה לאחר ביטול הסנהדרין בזמן שבית דין לא היו דנין דיני נפשות, ורוצים לתרץ כי מדובר באדם אחר.
+==היסטוריה==
+{{להשלים}}
+הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז"ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.
+===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===
+מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב"ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.
-בגמרא [[גיטין]] מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
+גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו"ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].
-[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} הסביר כי בעקבות מעשה זו שיהושע דחה את ישו בשתי ידים וראה את התוצאות, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. יש המקשים על דך מהגמרא סנהדרין שם{{הערת שוליים{מג, א.}} שם מובא כי אין ללמד עליו זכות מכיון שהיה מסית ומדיח וכתוב "לא תחמול עליו". הרבי תירץ כי דין זה של לא ללמד זכות מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור למד עליו זכות כדי להצילו מעונשו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית די ןשל מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}}
+== התייחסויות לנצרות ==
+בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"י ה"ט.}}. ה[[רמב"ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".
-דוגמא דומה הלכך נמצאת ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל'|פרק התניא פרק ל']] ש[[אדמו"ר הזקן]] אומר כי יש ללמד זכות על יושבי קרנות ועל חטאיהם הרעים, שברור שאין לימוד זכות זה מועיל בבית דין של מטה.
+בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב"ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:
-== תחבולות השם ==
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל"ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב"ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.
-הקמת דת כפרנית זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] בהלכות יסודי התורה פ"י.}}.
+כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.
+וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}
+אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב"ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י"ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב"ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י"א), בנוגע לישו ומוחמד ש"אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב"ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.
+==זהירות מתמיכה בנצרות==
+כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או "אביזרייהו דעבודה זרה", דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"ח.}}.
+כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע"ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).
+לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערה|1=ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.
+== ויכוחים עם נוצרים ==
+בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י"ד אלול תשל"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.}}.
+עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/3/3/373238552786.html להתרחק מוויכוחים בענייני דת], בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1108.}}.
+==ראו גם ==
+*[[ליל ניתל]]
+*[[אסלאם]]
+== קישורים חיצוניים ==
+* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח
+* {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י"ב [[אייר]] התשע"ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב"ד]] {{חב"ד|}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
-כאשר הרבי הציע את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בכל בתי הספר הגוים ב[[ארה"ב]], היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על [[הקב"ה]], גם על יסודות דתם הכפרנית, ונמצא שיש כאן הכשלה מצידנו. הרבי השיב מספר תשובות על כך,ובין השאר השיב שאין הגוים מצווים על היחוד, ולכן אין זה נקרא שאנו מכשילים אותם, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא ב[[מסכת עבודה זרה]] שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:אומות העולם]]
+[[קטגוריה:עבודה זרה]]