ליל ניטל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ליל ניתל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי משחק שחמט עם חותנו הרבי הריי"צ בעיירת המרפא פרכטולדסדורף (התמונה אינה מליל ניטל)

ליל ניטל (או ליל ניתל) הוא הלילה בו נולד אותו האיש יימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי חב"ד שלא לעסוק בלימוד התורה. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות בקליפות (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש).

תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים הנוצרים את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).

הרבי כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא[1], למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום[2]. בארץ ישראל וברוב המדינות) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.

פירוש השם ניטל[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים.

  • שביום זה מת אותו האיש - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.
  • שביום זה נולד אותו האיש - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.
  • ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.

מנהגי לילה זה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות[3].

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש עבודה זרה שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה[4]. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות[5]. אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה[6], וכדברי אדמו"ר הריי"צ ש:"נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.".

אדמו"ר הרש"ב התבטא פעם[6]: "המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב[7]".

מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של אדמו"ר הצמח צדק בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: "פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" [שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?] אך בכל זאת סגר את הספר[8]. הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, אך בצירוף\שינוי ארבעה פרטים א. היה זה המשמש. ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ"צ את הספר באומרו 'רבי, ליל ניטל היום' ג. תוכן תשובת הצמח צדק הייתה 'שוטה, מי שאל אותך'?! ד. לימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.

הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה[9].

הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות[10]. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל[11].

ניצול הזמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן: א) אדמו"ר הרש"ב נהג בניטל "לשחק" שחמט או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.

ב) לתקן בגדים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי דחנוכה, ולאחר תפילת ערבית והדלקת הנרות אמר הרבי שיחת קודש קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מהתורה אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ, שכיוון שמנהג ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים[12].

מנהגי החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים במבצע חנוכה.

עיסוקים נוספים בלילה זה:

במענה פרטי לרב משה יהודה קוטלרסקי הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה[14].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. ראה דרכי חיים ושלום סימן תתכה.
  2. שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה.
  3. לוח היום יום י"ז טבת, וכן באגרות קודש אגרת ה'קכג.
  4. משמעות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים.
  5. הובא בטעמי המנהגים בשם ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא במכתבו של הרבי.
  6. 6.0 6.1 לוח היום יום י"ז טבת.
  7. במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.
  8. אגרות קודש חלק ז' עמוד קס"א
  9. ראה לקוטי שיחות חלק יא עמד 292.
  10. אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.
  11. שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).
  12. ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.
  13. כך הורה הרבי לר' יוסף וינברג לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.
  14. תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.
  15. תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.