רבי יונתן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| (18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יונתן''' היה [[תנא]] מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של [[רבי יאשיה]], ושניהם למדו אצל | רבי '''יונתן''' היה [[תנא]] מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של [[רבי יאשיה]], ושניהם למדו אצל [[רבי ישמעאל]].{{הערה|1=[[מסכת מנחות]], דף נ"ז, ב'.}} | ||
== תולדות | ==תולדות חיים== | ||
רבי יונתן מוזכר ב[[משנה]] פעם אחת בלבד{{ | רבי יונתן מוזכר ב[[משנה]] פעם אחת בלבד{{הערה|ב[[מסכת אבות]], פרק ד', ט'.}} ופעם אחת ב[[תוספתא]].{{הערה|[[מסכת שבועות]], פרק ד', א'; שמו מוזכר שם בשיבוש: "רבי נתן".}} לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים ב[[ספרא]], וב[[ספרי]] על [[ספר דברים]],{{הערה|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של [[רבי עקיבא]].}} ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת ה[[ספרי]] ל[[במדבר]] וה[[מכילתא]].{{הערה|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבו - [[רבי ישמעאל]].}} שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים ב[[מדרש]] ה[[מקרא]], למעט פעם אחת בה הם נחלקים ב[[הלכה]], לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות ב[[עיר הנדחת]].{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת סנהדרין]], דף ט"ו, ב'.}} | ||
רבי יונתן החליט לעזוב את [[ארץ ישראל]] יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי [[יהודה בן בתירא]] ורבי [[מתיא בן חרש]], ככל הנראה בעקבות | רבי יונתן החליט לעזוב את [[ארץ ישראל]] יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי [[יהודה בן בתירא]] ורבי [[מתיא בן חרש]], ככל הנראה בעקבות גזירות אדריאנוס שנגזרו בימים שלאחר מרד [[בר כוכבא]], אך כאשר הגיעו לגבולה של הארץ התחרטו, ושבו לגור בארץ.{{הערה|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'.}} | ||
== | ==תורתו == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כח הכלל]]}} | |||
'''כח הכלל''' הוא דין הלכתי הנוגע להלכות רבות, כגון קדושת [[בית הכנסת]], דין [[עיר הנדחת]], ונידון רבות בדברי רבותינו נשיאינו. בדין זה אנו מוצאים בעיקר את שני האמוראים שחיו בדורות הראשונים, [[רבי יאשיה]] ורבי יונתן. | |||
== תלמידיו == | |||
*רבי '''שמואל בר נחמני'''{{הערה|1=[[מסכת מועד קטן]] [http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=12&daf=16b&format=pdf טז, ב].}} | |||
==אמרותיו== | |||
רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מ[[עוני]], סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני{{הערה|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. | |||
{{תבנית:תנאים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים|יונתן]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:39, 24 באוגוסט 2020
רבי יונתן היה תנא מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של רבי יאשיה, ושניהם למדו אצל רבי ישמעאל.[1]
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יונתן מוזכר במשנה פעם אחת בלבד[2] ופעם אחת בתוספתא.[3] לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים בספרא, ובספרי על ספר דברים,[4] ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת הספרי לבמדבר והמכילתא.[5] שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים במדרש המקרא, למעט פעם אחת בה הם נחלקים בהלכה, לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות בעיר הנדחת.[6]
רבי יונתן החליט לעזוב את ארץ ישראל יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש, ככל הנראה בעקבות גזירות אדריאנוס שנגזרו בימים שלאחר מרד בר כוכבא, אך כאשר הגיעו לגבולה של הארץ התחרטו, ושבו לגור בארץ.[7]
תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כח הכלל |
כח הכלל הוא דין הלכתי הנוגע להלכות רבות, כגון קדושת בית הכנסת, דין עיר הנדחת, ונידון רבות בדברי רבותינו נשיאינו. בדין זה אנו מוצאים בעיקר את שני האמוראים שחיו בדורות הראשונים, רבי יאשיה ורבי יונתן.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי שמואל בר נחמני[8]
אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני[9].
הערות שוליים
- ↑ מסכת מנחות, דף נ"ז, ב'.
- ↑ במסכת אבות, פרק ד', ט'.
- ↑ מסכת שבועות, פרק ד', א'; שמו מוזכר שם בשיבוש: "רבי נתן".
- ↑ מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבי עקיבא.
- ↑ מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבו - רבי ישמעאל.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ט"ו, ב'.
- ↑ ספרי, פרשת ראה, פ'.
- ↑ מסכת מועד קטן טז, ב.
- ↑ מסכת אבות,פרק ד'.