חסידות אמשינוב – הבדלי גרסאות

הרחבה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
אין תקציר עריכה
 
שורה 7: שורה 7:


== קשרי האדמו"רים עם נשיאי חב"ד ==
== קשרי האדמו"רים עם נשיאי חב"ד ==
*האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] בנו של רבי מנחם היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. פעם אחת, כשהרבי מאמשינוב ביקר את הרבי הריי"צ, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לומר משהו. הרבי מאמשינוב ענה שהוא בא לשמוע ולא לדבר. גם לאחר שהרבי הריי"צ הפציר בו כמה פעמים - לא הסכים לדבר, עד שלבסוף הרבי הריי"צ ביקש ממנו לחזור על דברי התורה שאמר לחסידיו בשבת, אז לא נותרה לו ברירה והוא אמר משהו. לאחר שיצא, אמר עליו הרבי הריי"צ להרמ"ל רודשטיין שזו לו הפעם הראשונה שהוא פוגש אַ גוטער איד מהפוילישער שהוא אן אמתער רבי [רבי אמיתי] {{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf מרשימת סיפורים מר' משה רובין בתשורה מנישואי צאצאיו אלו תשע"ו].}}.
*האדמו"ר רבי יוסף קאליש, בנו הגדול של רבי מנחם מאמשינאוו, עמד בקשרים הדוקים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. השתתף ב[[חתונת הרבי]] וכשנכנס עמד הרבי הריי"צ באמצע אמירת "מאמר חסידות", ולכבודו הפסיק הריי"צ, וציוה לסדר עבורו את השולחן, "דעקן צום טיש", ואח"כ אמר "ברשות הציבור וברשות התורה", והמשיך באמירת ה'מאמר'{{הערה|ספר שיח חסידים - אמשינאוו, תשע"ז, עמוד קי. ספר [[נישואי הנשיאים]], עמוד 111}}.
 
*אחיו האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ. פעם אחת, כשהרבי מאמשינוב ביקר את הרבי הריי"צ, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לומר משהו. הרבי מאמשינוב ענה שהוא בא לשמוע ולא לדבר. גם לאחר שהרבי הריי"צ הפציר בו כמה פעמים - לא הסכים לדבר, עד שלבסוף הרבי הריי"צ ביקש ממנו לחזור על דברי התורה שאמר לחסידיו בשבת, אז לא נותרה לו ברירה והוא אמר משהו. לאחר שיצא, אמר עליו הרבי הריי"צ להרמ"ל רודשטיין שזו לו הפעם הראשונה שהוא פוגש אַ גוטער איד מהפוילישער שהוא אן אמתער רבי [רבי אמיתי] {{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf מרשימת סיפורים מר' משה רובין בתשורה מנישואי צאצאיו אלו תשע"ו].}}.
:כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שנחאי]], הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם, גם בענייני נפשות (ראה עוד בערכו).
:כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שנחאי]], הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם, גם בענייני נפשות (ראה עוד בערכו).
הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר ברשימותיו: "שמעתי מפי הרה"ח ר' דוב מנדלסון שי', משב"ק אצל כ"ק אדמו"ר הרה"ק מאמשינוב שליט"א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז"ל, בנו של הרה"ק מוהרי"מ מאמשינוב זי"ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה"ק רבי שמעון שלום זי"ע לבקר את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זיע"א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמ.}}.
:הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר ברשימותיו: "שמעתי מפי הרה"ח ר' דוב מנדלסון שי', משב"ק אצל כ"ק אדמו"ר הרה"ק מאמשינוב שליט"א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז"ל, בנו של הרה"ק מוהרי"מ מאמשינוב זי"ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה"ק רבי שמעון שלום זי"ע לבקר את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זיע"א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמ.}}.


*אחיו רבי יוסף קאליש, עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"ר הריי"צ.
*בנו של רבי שמעון שלום, רבי [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]], בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.
*בנו של רבי שמעון שלום, רבי [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]], בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.
:הוא היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי [[אמשינוב]] אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא [[כהן]], הרבי לא ויתר ואמר לו, כי [[חסיד]] צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערה|תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.}}.
:הוא היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי [[אמשינוב]] אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא [[כהן]], הרבי לא ויתר ואמר לו, כי [[חסיד]] צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערה|תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.}}.