חסידות אמשינוב – הבדלי גרסאות
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''שושלת אמשינוב''', היא שושלת חסידית - פולנית, שנוסדה על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק קאליש ומתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מוורקא]]. לאחר פטירת אביו התמנה תלמידו ר' שרגא פייבל מגריצא לאדמו"ר, אך הוא נפטר לאחר חצי שנה, והעדה התפצלה בין שני בניו של ר' יצחק: ר' יעקב דוד ור' מנחם מנדל, "האדמו"ר השותק". נפטר ב[[ד' בכסלו]] [[תרל"ח]]. | '''שושלת אמשינוב''', היא שושלת חסידית - פולנית, שנוסדה על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק קאליש ומתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מוורקא]]. לאחר פטירת אביו התמנה תלמידו ר' שרגא פייבל מגריצא לאדמו"ר, אך הוא נפטר לאחר חצי שנה, והעדה התפצלה בין שני בניו של ר' יצחק: ר' יעקב דוד ור' מנחם מנדל, "האדמו"ר השותק". נפטר ב[[ד' בכסלו]] [[תרל"ח]]. | ||
רבי מנחם קאליש ([[תר"כ]]-[[תרע"ח]]), בנו של ר' יעקב דוד. התמנה לאדמו"ר אחרי אביו כשהוא בן 18 שנים בלבד. רבי מנחם דמה מאוד בתכונותיו לאביו, וגם חסידים מבוגרים קיבלו את הנהגתו למרות גילו הצעיר. המסורת החסידית מספרת כי הוא לא הכיר בזמנים ובשעות, וההכנות לתפילות ולקיום המצוות ארכו אצלו שעות ארוכות. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התיישב בוורשה, שם הרבה לעסוק בצרכי הפליטים. הוא נפטר ב[[ט"ז בכסלו]] [[תרע"ח]] בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד בעקבות יגונו העמוק ממאורעות המלחמה, ונטמן בוורשה. שלושת בניו מילאו את מקומו. | רבי מנחם קאליש ([[תר"כ]] - [[תרע"ח]]), בנו של ר' יעקב דוד. התמנה לאדמו"ר אחרי אביו כשהוא בן 18 שנים בלבד. רבי מנחם דמה מאוד בתכונותיו לאביו, וגם חסידים מבוגרים קיבלו את הנהגתו למרות גילו הצעיר. המסורת החסידית מספרת כי הוא לא הכיר בזמנים ובשעות, וההכנות לתפילות ולקיום המצוות ארכו אצלו שעות ארוכות. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התיישב בוורשה, שם הרבה לעסוק בצרכי הפליטים. הוא נפטר ב[[ט"ז בכסלו]] [[תרע"ח]] בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד בעקבות יגונו העמוק ממאורעות המלחמה, ונטמן בוורשה. שלושת בניו מילאו את מקומו. | ||
== קשרי האדמו"רים עם נשיאי חב"ד == | == קשרי האדמו"רים עם נשיאי חב"ד == | ||
*האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] | *האדמו"ר רבי יוסף קאליש, בנו הגדול של רבי מנחם מאמשינאוו, עמד בקשרים הדוקים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. השתתף ב[[חתונת הרבי]] וכשנכנס עמד הרבי הריי"צ באמצע אמירת "מאמר חסידות", ולכבודו הפסיק הריי"צ, וציוה לסדר עבורו את השולחן, "דעקן צום טיש", ואח"כ אמר "ברשות הציבור וברשות התורה", והמשיך באמירת ה'מאמר'{{הערה|ספר שיח חסידים - אמשינאוו, תשע"ז, עמוד קי. ספר [[נישואי הנשיאים]], עמוד 111}}. | ||
*אחיו האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ. פעם אחת, כשהרבי מאמשינוב ביקר את הרבי הריי"צ, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לומר משהו. הרבי מאמשינוב ענה שהוא בא לשמוע ולא לדבר. גם לאחר שהרבי הריי"צ הפציר בו כמה פעמים - לא הסכים לדבר, עד שלבסוף הרבי הריי"צ ביקש ממנו לחזור על דברי התורה שאמר לחסידיו בשבת, אז לא נותרה לו ברירה והוא אמר משהו. לאחר שיצא, אמר עליו הרבי הריי"צ להרמ"ל רודשטיין שזו לו הפעם הראשונה שהוא פוגש אַ גוטער איד מהפוילישער שהוא אן אמתער רבי [רבי אמיתי] {{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf מרשימת סיפורים מר' משה רובין בתשורה מנישואי צאצאיו אלו תשע"ו].}}. | |||
:כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שנחאי]], הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם, גם בענייני נפשות (ראה עוד בערכו). | :כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שנחאי]], הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם, גם בענייני נפשות (ראה עוד בערכו). | ||
הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר ברשימותיו: "שמעתי מפי הרה"ח ר' דוב מנדלסון שי', משב"ק אצל כ"ק אדמו"ר הרה"ק מאמשינוב שליט"א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז"ל, בנו של הרה"ק מוהרי"מ מאמשינוב זי"ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה"ק רבי שמעון שלום זי"ע לבקר את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זיע"א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמ.}}. | :הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר ברשימותיו: "שמעתי מפי הרה"ח ר' דוב מנדלסון שי', משב"ק אצל כ"ק אדמו"ר הרה"ק מאמשינוב שליט"א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז"ל, בנו של הרה"ק מוהרי"מ מאמשינוב זי"ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה"ק רבי שמעון שלום זי"ע לבקר את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זיע"א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמ.}}. | ||
*בנו של רבי שמעון שלום, רבי [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]], בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים. | *בנו של רבי שמעון שלום, רבי [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]], בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים. | ||
:הוא היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי [[אמשינוב]] אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא [[כהן]], הרבי לא ויתר ואמר לו, כי [[חסיד]] צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערה|תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.}}. | :הוא היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי [[אמשינוב]] אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא [[כהן]], הרבי לא ויתר ואמר לו, כי [[חסיד]] צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערה|תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.}}. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
ב[[כסלו]] [[תשפ"ה]] מסר שיעור ב[[ספר התניא]] בבית מדרשו{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מאמשינוב ביים פארלערנען א שיעור אין ספר התניא' בערוץ היוטיוב JDN NEWS.}}. | ב[[כסלו]] [[תשפ"ה]] מסר שיעור ב[[ספר התניא]] בבית מדרשו{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מאמשינוב ביים פארלערנען א שיעור אין ספר התניא' בערוץ היוטיוב JDN NEWS.}}. | ||
בחודש תמוז תשפ"ה קיבל בנועם רב את הספר דבר מלכות חידושים וביאורים בהל' מלכים פיא-יב מהמלקט הרב יחי המלך משיח מנחם מענדל שי' עזאגווי ובירך את המלקט בהצלחה רבה ומופלגה להפיץ הספר. | |||
====אמשינוב ארצות הברית==== | ====אמשינוב ארצות הברית==== | ||
[[קובץ:הרב מנחם קאליש מקבל דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מנחם קאליש מקבל את הספר דבר מלכות חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] | [[קובץ:הרב מנחם קאליש מקבל דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מנחם קאליש מקבל את הספר דבר מלכות חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] | ||
במקביל לחצר אמשינוב | במקביל לחצר אמשינוב ב[[ארץ ישראל|ארץ]] הממשיכה את מורשת האדמו"ר רבי שמעון שלום ובנו האדמו"ר רבי מאיר, מתקיימת חצר אמשינוב גם ב[[ארצות הברית]], אותה הקים בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב האדמו"ר רבי יצחק (שנמלט מציפורני הנאצים ביחד עם דודו האדמו"ר רבי שמעון שלום), נפטר ב[[י"ט באדר]] [[תשנ"ג]] ונטמן בטבריה. | ||
את מקומו מלא בנו רבי יוסף שנפטר ב[[תש"פ]] כיום האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית הוא האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב, החל מ[[אלול]] [[תשפ"ג]] מוסר הרב קאליש שיעור [[ספר התניא|תניא]] שבועי בבית מדרשו, ובמקביל סדרת שיעורים אחרת בעיר [[ליקווד]]. שיעורי תניא אלו זוכים לאלפי צפיות ברשת{{הערה|1=[https://www.torahanytime.com/lectures/4993 קישור לדוגמא לשיעור תניא פרק א]}}. | |||
ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] קיבל מהרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], הרב קאליש הביע את התפעלותו מהספר ושילם לרב עזגאווי את עלות הכרך שהוענק לו{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/22290.htm ניו יורק: האדמו"ר מאמשינוב קיבל את ה"דבר מלכות"] {{הגאולה}}}}. | ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] קיבל מהרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], הרב קאליש הביע את התפעלותו מהספר ושילם לרב עזגאווי את עלות הכרך שהוענק לו{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/22290.htm ניו יורק: האדמו"ר מאמשינוב קיבל את ה"דבר מלכות"] {{הגאולה}}}}. | ||