שפע טל – הבדלי גרסאות

(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)

שורה 24:

כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסר בשנת [[תקנ"ט]] נחקר רבות אודות תורת החסידות, וכתשובה לשאלה "מה מקורה של כת זו"{{הערה|ראה המצויין באגרות קודש שבהערה הבאה.}}, השיב בכתב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמוד רכא.}}: "חכמת הקבלה שהתחלתי ללמוד אצל [[המגיד ממעזריטש|הרב הנ"ל]], ואחר כך אני לומד מהספרים, הנה היא ידיעת עשר ספירות ושמותיהן, ואיך הקב"ה מנהיג ומחיה בהן עולמות עליונים ותחתונים, והספרים השייכים ללימוד זה הם ספר שערי אורה ופרדס רימונים ושפע טל ועץ חיים וכל הנלוה ושייך אליהם".

אכן נמצאים בספר שפע טל מקבילות עם [[ספר התניא]] ותורת אדמו"ר הזקן. דוגמא לכך ניתן למצוא בדבריו הראשונים בהם פתח המחבר את הקדמתו (לה קרא "הקדמת בן מאה שנה"{{הערה|וראה לקמן הגדרתו של [[הרבי]] להקדמה זו.}}): "ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלוקה ממעל אשר על רמז הפסוק כי חלק ה' עמו, רצה לומר חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו", דבריו אלו דומים להפליא לאחד מיסודי החסידות המתבארים בראש [[תניא פרק ב|פרק ב מספר התניא]]: "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|וכן צויין ב[[לקוטי שיחות]] בכמה מקומות: ראה חלק ד עמוד 1122 הערה 9. שם עמוד 1208 הערה 30. ועוד.}}.

אכן נמצאים בספר שפע טל מקבילות עם [[ספר התניא]] ותורת אדמו"ר הזקן. דוגמא לכך ניתן למצוא בדבריו הראשונים בהם פתח המחבר את הקדמתו (לה קרא "הקדמת בן מאה שנה"{{הערה|וראה לקמן הגדרתו של [[הרבי]] להקדמה זו.}}): "ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלוקה ממעל אשר על רמז הפסוק כי חלק ה' עמו, רצה לומר חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו", דבריו אלו דומים להפליא לאחד מיסודי החסידות המתבארים בראש [[תניא פרק ב|פרק ב מספר התניא]]: "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|וכן צויין ב[[לקוטי שיחות]] בכמה מקומות: ראה [https://www.chabad.org/torah-texts/7207613 חלק ד עמוד 1122 הערה 9]. שם [https://www.chabad.org/torah-texts/7207625 עמוד 1208 הערה 30]. ועוד.}}.

דוגמא נוספת לכך הוא מהנושא של [[ראש חודש]], אשר מהותו בחסידות הוא לא רק 'תחילת' החודש, אלא ה[[ראש]] הכולל את שאר ימי החודש בתוכו, כמו שכולל הראש את חיותו של שאר הגוף, וכפי שמבואר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דרושים ל[[ראש השנה]] נח, א. וראה גם דיבור המתחיל "להבין ענין ראש חודש" ב[[תורת שמואל]] [[תר"ם]] חלק א בתחילתו, ובנסמן שם.}}, וכן נמצא מבואר בספר שפע טל בשער ח פרק ג{{הערה|וכן צויין בלקוטי שיחות חלק לו עמוד 82 הערה 3.}}.

שורה 37:

בתגובה למערערים כתב המחבר קונטרס בשם "נשמת שבתי הלוי" בו משיב מענה לשאלה זו אותה מתאר כ"שאלה גדולה וקושיא חזקה מפרקת הרים והרי הררים עד רום המעלות עלת כל העלות משברת סלעים טנרי טנרין", ועיקר תשובתו היא, שוודאי לא היתה כוונתו שה[[אין סוף]] בעצמו נחלק ונעשה נשמה באדם, אלא כוונתו היתה רק אל [[הספירות]].

[[קטגוריה:ספרי קבלה]]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסר בשנת [[תקנ"ט]] נחקר רבות אודות תורת החסידות, וכתשובה לשאלה "מה מקורה של כת זו"{{הערה|ראה המצויין באגרות קודש שבהערה הבאה.}}, השיב בכתב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמוד רכא.}}: "חכמת הקבלה שהתחלתי ללמוד אצל [[המגיד ממעזריטש|הרב הנ"ל]], ואחר כך אני לומד מהספרים, הנה היא ידיעת עשר ספירות ושמותיהן, ואיך הקב"ה מנהיג ומחיה בהן עולמות עליונים ותחתונים, והספרים השייכים ללימוד זה הם ספר שערי אורה ופרדס רימונים ושפע טל ועץ חיים וכל הנלוה ושייך אליהם".
-אכן נמצאים בספר שפע טל מקבילות עם [[ספר התניא]] ותורת אדמו"ר הזקן. דוגמא לכך ניתן למצוא בדבריו הראשונים בהם פתח המחבר את הקדמתו (לה קרא "הקדמת בן מאה שנה"{{הערה|וראה לקמן הגדרתו של [[הרבי]] להקדמה זו.}}): "ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלוקה ממעל אשר על רמז הפסוק כי חלק ה' עמו, רצה לומר חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו", דבריו אלו דומים להפליא לאחד מיסודי החסידות המתבארים בראש [[תניא פרק ב|פרק ב מספר התניא]]: "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|וכן צויין ב[[לקוטי שיחות]] בכמה מקומות: ראה חלק ד עמוד 1122 הערה 9. שם עמוד 1208 הערה 30. ועוד.}}.
+אכן נמצאים בספר שפע טל מקבילות עם [[ספר התניא]] ותורת אדמו"ר הזקן. דוגמא לכך ניתן למצוא בדבריו הראשונים בהם פתח המחבר את הקדמתו (לה קרא "הקדמת בן מאה שנה"{{הערה|וראה לקמן הגדרתו של [[הרבי]] להקדמה זו.}}): "ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלוקה ממעל אשר על רמז הפסוק כי חלק ה' עמו, רצה לומר חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו", דבריו אלו דומים להפליא לאחד מיסודי החסידות המתבארים בראש [[תניא פרק ב|פרק ב מספר התניא]]: "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|וכן צויין ב[[לקוטי שיחות]] בכמה מקומות: ראה [https://www.chabad.org/torah-texts/7207613 חלק ד עמוד 1122 הערה 9]. שם [https://www.chabad.org/torah-texts/7207625 עמוד 1208 הערה 30]. ועוד.}}.
 דוגמא נוספת לכך הוא מהנושא של [[ראש חודש]], אשר מהותו בחסידות הוא לא רק 'תחילת' החודש, אלא ה[[ראש]] הכולל את שאר ימי החודש בתוכו, כמו שכולל הראש את חיותו של שאר הגוף, וכפי שמבואר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דרושים ל[[ראש השנה]] נח, א. וראה גם דיבור המתחיל "להבין ענין ראש חודש" ב[[תורת שמואל]] [[תר"ם]] חלק א בתחילתו, ובנסמן שם.}}, וכן נמצא מבואר בספר שפע טל בשער ח פרק ג{{הערה|וכן צויין בלקוטי שיחות חלק לו עמוד 82 הערה 3.}}.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 בתגובה למערערים כתב המחבר קונטרס בשם "נשמת שבתי הלוי" בו משיב מענה לשאלה זו אותה מתאר כ"שאלה גדולה וקושיא חזקה מפרקת הרים והרי הררים עד רום המעלות עלת כל העלות משברת סלעים טנרי טנרין", ועיקר תשובתו היא, שוודאי לא היתה כוונתו שה[[אין סוף]] בעצמו נחלק ונעשה נשמה באדם, אלא כוונתו היתה רק אל [[הספירות]].
+{{ספרי קבלה}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ספרי קבלה]]