צום גדליה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''צום גדליה''' הוא יום [[תענית]] שנקבע ביום [[ג' בתשרי]] לזכר מותו של [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה שנשארו ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. כאשר חל ג' [[תשרי]] ב[[שבת]], נדחה הצום ליום ראשון, [[ד' בתשרי]]. | '''צום גדליה''' הוא יום [[תענית]] שנקבע ביום [[ג' בתשרי]] לזכר מותו של [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה שנשארו ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. כאשר חל ג' [[תשרי]] ב[[שבת]], נדחה הצום ליום ראשון, [[ד' בתשרי]]. | ||
ב[[ | ב[[תקופה השניה בימות המשיח]], יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]]. | ||
==אירועי היום== | ==אירועי היום== | ||
האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ. | האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ. | ||
מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר | מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר בספר מלכים: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|{{קח|מסכת |ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". | אמרו [[חז"ל]]{{הערה|{{קח|מסכת |ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". | ||
הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה | הצום נקרא צום גדליה מכיוון שלרוב מי שצם אותו יש לו גדול. | ||
הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה בארץ הקודש. | |||
==מנהגי צום גדליה== | ==מנהגי צום גדליה== | ||
הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. | הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר ([https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]). ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש. | ||
אומרים סליחות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור. | אומרים סליחות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור. | ||